פארוס (יוון)
 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
הים האגאי  |
| קואורדינטות | 37°03′00″N 25°11′00″E / 37.05°N 25.183333333333°E |
| שטח | 194.5 קילומטר רבוע |
| אורך | 21 קילומטר |
| רוחב | 16 קילומטר |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
יוון |
| אוכלוסייה | 13,715 (2011) |
| אזור זמן | UTC+2 |
  | |
פארוס (ביוונית: Πάρος; באנגלית: Paros, להבדיל מ-Pharos שבמצרים העתיקה) הוא אי יווני בים האגאי, חלק מארכיפלג האיים הקיקלאדיים, מערבה מנקסוס, השלישי בגודלו לפי השטח. באי התגוררו בשנת 2011,כ- 13,715 תושבים. עיר הבירה היא פאריקיה, שהיא גם הנמל הראשי של האי.
האי התפרסם בימי קדם ועד לתקופה המודרנית במכרות שיש שלו. ביריבות לאורך שנים עם האי נקסוס, זכה בימי קדם לפרק זמן של עצמאות. באותה תקופה הונהגה בו דמוקרטיה, ולאחר מכן אוליגרכיה ואז שוב דמוקרטיה. אחרי תקופת העצמאות היה האי חלק מהליגה האטית-דלית. מאוחר יותר נמצא בשליטה של ממלכת מקדוניה, בשליטה רומית ואחר כך חלק מהאימפריה הביזנטית. החל משנת 1207 עברה לשליטת הדוכסות הוונציאנית של נקסוס. בשנת 1537 נחרבה על ידי לוחמיו של ח'יר א-דין ברברוסה ונכבשה על ידי האימפריה העות'מאנית. בעקבות מלחמת העצמאות של יוון (1821) הפכה לחלק מיוון העצמאית.
האי פורה ובאדמתו טמונים גם משאבים טבעיים. הוא הפך ליעד תיירותי בינלאומי והרבה מיישוביו הפכו לעיירות נופש.
על פי הרקלידס, האי יושב על ידי פארוס, מנהיגה של קבוצה שהגיעה מארקאדיה. בשנת 680 לפני הספירה נולד באי המשורר ארכילוכוס ובמאה ה-5 לפנה"ס נולד בו הפסל אגורקריטוס. האי נשלט בעבר על ידי מדינות רבות, אך היום האי שייך ליוון.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקואורדינטות הגיאוגרפיות של פארוס הן קו רוחב 37° N ו-25° 10' קו אורך. השטח הוא 165 קמ"ר (64 מייל רבוע). אורכו הגדול ביותר מ-N.E. ל-S.W. הוא 21 ק"מ (13 מייל), והרוחב הגדול ביותר שלו 16 ק"מ (10 מייל). האי הוא בעל צורת אגס עגולה, שמנמנה, שנוצר על ידי הר בודד (724 מ' (2,375 רגל)) המשתפל באופן שווה מטה מכל צדדיו למישור ימי, שהוא הרחב ביותר בצד הצפון-מזרחי והדרום-מערבי. האי מורכב משיש, אם כי ניתן למצוא גניס ונציץ בכמה מקומות. ממערב לפארוס שוכן אי אחותו הקטן יותר אנטיפארוס. ברובו הצר, התעלה בין שני האיים ברוחב פחות מ-2 ק"מ (1 מייל). מעבורת הסעות נושאת מכוניות פועלת כל היום (אל פונדה וממנה, 5 ק"מ (3 מייל) דרומית לפריקיה). בנוסף תריסר איונים קטנים יותר מקיפים את פארוס.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיפור שפארוס מפרהאסיה יישב את האי עם ארקדים הוא פיקציה אטימולוגית מהסוג השופע באגדות יווניות. אומרים כי שמות עתיקים של האי היו Plateia (או Pactia), Demetrias, Strongyle (כלומר עגול, בשל צורתו העגולה של האי).
מאוחר יותר קיבל האי מאתונה מושבה של יוונים שתחתיהם הגיע לדרגה גבוהה של שגשוג. היא שלחה מושבות לתאסוס ולפאריום על הלספונט. במושבה לשעבר, שתוכננה באולימפיאדה ה-15 או ה-18, מספרים על המשורר ארצ'ילכוס,יליד פארוס. עוד בשנת 385 לפני הספירה הקימו הפאריאנים, בשיתוף עם דיוניסיוס מסירקיוז, מושבה באי פארוס האילירי.
זמן קצר לפני מלחמת פרס, נראה כי פארוס הייתה תלות באי נקסוס. במלחמת יוון-פרס הראשונה (490 לפני הספירה), פארוס צידד בפרסים ושלח טרירם למרתון כדי לתמוך בהם. כנקמה, הבירה נצורה על ידי צי אתונאי בפיקודו של מילטיאדס, שדרש קנס של 100 כשרונות . אך העיר התנגדות נמרצת, והאתונאים נאלצו להפליג משם לאחר מצור של 26 ימים. במקדש של דמטר תסמפורוס בפארוס נפצע מילטיאדס ושם גם מת. באמצעות כתובת הצליח לודוויג רוס לזהות את מקום המקדש. הוא שוכן, כפי שמציע הרודוטוס, על גבעה נמוכה מעבר לגבול העיירה.
פארוס גם צידדה בשחאנשה זרקסס הראשון מפרס נגד יוון במלחמת יוון-פרס השנייה (480–479 לפנה"ס), אך לאחר הקרב על ארטמיסיום, קבוצת פאריאן נותרה לא פעילה בקיתנוס בזמן שצפו בהתקדמות האירועים. על תמיכתם בפרסים, תושבי האי נענשו מאוחר יותר על ידי מנהיג המלחמה האתונאי תמיסטוקלס, שגבה קנס כבד.
תחת הדליאן, הקונפדרציה הימית הנשלטת על ידי אתונה (477–404 לפנה"ס), שילמה פארוס את המחווה הגבוהה ביותר מבין חברי האי: 30 כשרונות מדי שנה, על פי הערכתו של אולימפיאדורוס (429 לפנה"ס). זה מרמז שפארוס היה אחד האיים העשירים ביותר בים האגאי. מעט ידוע על חוקת פארוס, אך נראה כי כתובות מראות כי היא עוצבה על פי הדמוקרטיה האתונאית, עם בול (סנאט) בראש העניינים.בשנת 410 לפני הספירה גילה הגנרל האתונאי תרמנס שפארוס נשלטת על ידי אוליגרכיה; הוא הדיח את האוליגרכיה והחזיר את הדמוקרטיה. פארוס נכללה בקונפדרציה האתונאית השנייה (הליגה האתונאית השנייה 378–355 לפני הספירה). ב-ג. 357 לפני הספירה, יחד עם כיוס, היא ניתקה את הקשר שלה עם אתונה.
תקופה הצלבנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1204 כבשו חיילי מסע הצלב הרביעי את קונסטנטינופול והפילו את האימפריה הביזנטית. למרות שמדינה ביזנטית שיורית המכונה אימפריה של ניקאה שרדה את ההתקפה הצלבנית ובסופו של דבר החזירה את קונסטנטינופול (1261), רבים מהשטחים הביזנטים המקוריים, כולל פארוס, אבדו לצמיתות . פארוס הפכה להיות כפופה לדוכסות הארכיפלג, מחוז המורכב מאיים שונים של הים האגאי שנשלטו על ידי דוכס ונציאני כוואסל נומינלי של רצף מדינות צלבניות. אולם בפועל, הדוכסות תמיד הייתה מדינת חסות של הרפובליקה של ונציה.
תקופה עות'מאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1537 נכבשה פארוס על ידי התורכים העות'מאניים ונשארה תחת האימפריה העות'מאנית עד מלחמת העצמאות היוונית (1821–1829). במהלך מלחמת רוסיה-טורקיה (1768–1774) בשנים 1770–1775 היה מפרץ נאוסה בסיס הבית של טייסת הארכיפלג הרוסי של הרוזן אלכסיי אורלוב. על פי הסכם קונסטנטינופול (1832), פארוס הפכה לחלק מממלכת יוון העצמאית החדשה, הפעם הראשונה שהפאריאנים נשלטו על ידי יוונים אחרים במשך יותר משש מאות שנים. בתקופה זו הפכה פארוס לביתה של גיבורת התנועה הלאומנית, מאנטו מאברוגנוס, שגם מימנה וגם נלחמה במלחמת העצמאות. ביתה, ליד כנסיית Ekatontapiliani, הוא היום אנדרטה היסטורית.
מחצבות השיש[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיש פאריאן, שהוא לבן ושקוף, בעל גרגר גס ומרקם יפה מאוד, היה מקור העושר העיקרי של האי. מחצבות השיש המפורסמות שוכנות בצידו הצפוני של ההר הידוע בעבר בשם Marathi (לאחר מכן קפרסו), מעט מתחת למנזר לשעבר של סנט מינה. השיש, שיוצא מהמאה ה-6 לפני הספירה ואילך, שימש את פראקסיטלס ופסלים יוונים עתיקים אחרים. הוא הושג באמצעות מחצבות תת קרקעיות שננעצו אופקית או בזווית יורדת לתוך הסלע. השיש שנחצב כך לאור המנורה קיבל את השם ליצ'ניטים, ליצ'נאוס (מ-lychnos, מנורה), או Lygdos. כמה מהמנהרות הללו עדיין נראות.בכניסה לאחד מהם יש תבליט מוקדש לפאן ולנימפות כמה ניסיונות לעבוד עם השיש נעשו בעת החדשה, אך הוא לא יצא בכמויות גדולות. החלק העיקרי של השיש הלבן שנותר נמצא כעת בבעלות המדינה, ובדומה למקבילו הפנטלי, משמש רק לשחזורים ארכיאולוגיים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האתר הרשמי של האי
גיא גמזו, פארוס: מה אוכלים באי היווני החלומי?, באתר הארץ, 12 ביוני 2019- פארוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פארוס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
