פארעה אל-ג'יפתליק

פארעה אל-ג'יפתליק (כפר)
فارعة الجفتلك
בית ספר של אונר"א בג'יפתליק
בית ספר של אונר"א בג'יפתליק
בית ספר של אונר"א בג'יפתליק
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה יריחו
ראש העיר מוחמד עומר
תאריך ייסוד 1950 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 8.128 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 4,701[1] (2016)
קואורדינטות 32°8′37.5″N 35°29′49.5″E / 32.143750°N 35.497083°E / 32.143750; 35.497083
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פארעה אל-ג'יפתליקערבית: فارعة الجفتلك, תעתיק מדויק: פארעה אלג'פתלכּ, הגייה: אֶל-גִ֫'פְתְלֶכּ) היא עיירה פלסטינית בעמק נחל תרצה, שבבקעת הירדן (אזור הג'יפתליק), בקרבת ההתנחלויות ארגמן ומשואה. היישוב מוכר גם בשם המקוצר "אל-ג'יפתליק". לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, מנתה העיירה כ-4,701 נפש באמצע שנת 2016.[1] פארעה אל-ג'יפתליק הוא היישוב הפלסטיני הגדול ביותר בשטח C,[2] ותושביו נתונים להגבלות תנועה בשל המחסומים שהם נדרשים לעבור בדרכם למרכזי אוכלוסייה ומסחר פלסטינים קרובים כמו טובאס.[3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור בו נמצאת כיום פארעה אל-ג'יפתליק נקרא ע'ור אל-פארעה (עמק ואדי פארעה/עמק נחל תרצה). עד לשלהי המאה ה-19 היה העמק שטח פרוץ ומיושב בדלילות. על פי הגאוגרף דוד גרוסמן, יישוב בשם קראוה שנרשם ככפר במאה ה-16, הוא היישוב היחיד שניתן לזהות את מיקומו בעמק הפרעה בסבירות גבוהה.[4]

במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 מכונה האזור בשם "קראוות אל-מסעודי". בשנות ה-70 של המאה ה-19 עברו קרקעות האזור לבעלות הסולטאן עבדול חמיד השני והפכו לאדמות הכתר, "ג'יפתליק" בטורקית עות'מאנית. בעקבות זאת דבק באזור הכינוי "פארעה אל-ג'יפתליק" - אדמות הכתר של ואדי פארעה. כינוי זה נשאר בשימוש גם לאחר שממשלת המנדט הבריטי העבירה את האדמות לבעלות פרטית של משפחות משכם, טובאס ובית דג'ן, בשנות ה-20 של המאה ה-20. תושבי הכפר היו אריסים שעיבדו את הקרקעות עובר המשפחות משכם.

בתקופת המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפקד האוכלוסין שערכה ממשלת המנדט ב-1931 נמנו ביישוב 1056 תושבים ב-179 מבנים.[2] השם קראווה מופיע בחלוקה המנהלית של הארץ משנת 1947 ובכך זכה להכרה מוניציפלית משלטונות המנדט.[2]

ב-1940 החלו הבריטים לתכנן הקמת מבנה משטרה בג'יפתליק, תוך התבססות על מבנה הממשל העות'מאני שהיה קיים במקום. רשויות התכנון הכינו כ-3 חלופות לפי דגם של תחנה כפרית (2nd Class Police Station). בניין משטרת הג'יפתליק הושלם ב-1941 ושימש את המשטרה הבריטית עד לסיום המנדט. משטרת הג'יפתליק הייתה חלק משורה של מבני משטרה שהקימו הבריטים לאורך גבולם המזרחי שכללו גם את משטרת צמח, משטרת טובאס ומשטרת יריחו.

לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות של 1949, עבר משליטה בריטית לירדנית.

לאחר 1967[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967, עבר משליטה ירדנית לישראלית. בנובמבר 1967 פשטו חיילי צה"ל על העיירה גרשו את התושבים והרסו חלק מהמבנים ואת התשתית החקלאית (משאבות מים וציוד חקלאי). זאת מאחר שהאזור שימש ציר כניסה למחבלים שחדרו מירדן לישראל[דרוש מקור]. המשפחות משכם בעלי האחוזות במקום, פנו לצה"ל בדרישה לקבל פיצויים על ההרס. תחילה הכיר צה"ל בזכאותם לפיצוי, אחר כך הקפיא את הטיפול בפרשה והם הגישו תביעה על סך 24 מיליון ל"י ועתירה לבג"ץ.[5] בשנות ה-70 הותר לתושבים לחזור ליישוב. חלק מהתושבים במקום הם בדואים, שחלקם גורשו מהנגב בשנות ה-50.[6]

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי נתוני הלשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה, מנתה אוכלוסיית פארעה אל-ג'יפתליק בשנת 2007 כ-3,500 תושבים, שהתגוררו ב-692 יחידות דיור.[7] כ-45% מהאוכלוסייה באותה שנה הייתה בת פחות מ-15 שנים ורק 2.7% מעל גיל 65. כ-35% מהתושבים הם פליטים פלסטינים וצאצאיהם.[8] בכפר בית ספר המופעל על ידי אונר"א ובו 950 תלמידים. מאז פרוץ האינתיפדה השנייה בשנת 2,000 ועד שנת 2011 עזבו כ-100 משפחות את הכפר.[7]

מצב כלכלי-חברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פארעה אל-ג'יפתליק הוא אחד היישובים העניים בגדה, 45% מתושביו מצויים מתחת לקו העוני.[9] שיעור האנאלפביתיות עמד בשנת 2007 על כ 11% (מקרב האנאלפביתים כ 75% נשים); מבין יודעי קרוא וכותב ל-20% אין כל השכלה פורמלית, 28% היו בעלי השכלה יסודית בלבד ורק 2.7% השלימו לימודים אקדמיים.[7] 90% מהמועסקים בכפר עוסקים בחקלאות, 5% במסחר, 3% עובדים אצל מעסיקים יהודים ו 2% שכירים במגזר הציבורי או הפרטי, שיעור האבטלה עמד בשנת 2011 על 10%.[7] כ-30% מהתושבים החזיקו מקנה, בעיקר כבשים (15,500), בקר (65 ראשי בקר) ו-180 כוורות דבורים.

תשתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי דו"ח של עמותת במקום שפורסם ב-2008:[2]

תוכניות מתאר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית פיתוח שהכין המנהל האזורי הישראלי לאזור,[10] השאירה 40% מתושבי העיירה מחוץ לגבולותיה.[3] בשנים 2005–2007 נהרסו על פי צווי מנהל אזרחי כ-30 מבנים שנבנו ללא היתר.[3] על פי עמירה הס האיסור המוטל בפועל על בנייה פלסטינית חדשה בג'יפתליק גרם לעזיבה של כ-180 משפחות בראשית שנות האלפיים.[11]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

משטרת הג'יפתליק

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פארעה אל-ג'יפתליק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ 1 2 3 4 התחום האסור - מדיניות התכנון הישראלית בכפרים הפלסטיניים בשטח C, עמ' 122 (עמ' 49 בקובץ ה-PDF), עמותת במקום, 2008
  3. ^ 1 2 3 Settlements and Palestinian rural centres United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs, עמוד 106
  4. ^ דוד גרוסמן, הכפר הערבי ובנותיו, יד יצחק בן צבי, 1994, עמ' 257
  5. ^ דוד זוהר, ערבים משכם תובעים פיצויים על נזקים שנגרמו לאחוזותיהם בבקעה, מעריב, 24 בפברואר 1970;
    בג"ץ 302-69 סלימאן סאלח אל חאמד, ו-3 אח' נ' שר הביטחון, ניתן ב-11 במרץ 1970
  6. ^ אתר למנויים בלבד עמירה הס, כדי לחמוק מעוד הריסת בית, משפחת כעאבנה נאלצה לנדוד. ואז קרתה התאונה, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2019
  7. ^ 1 2 3 4 Al Jiftlik Village Profile
  8. ^ Palestinian Population by Locality and Refugee Status
  9. ^ Claus Astrup and Sébastien Dessus, Targeting the poor beyond Gaza or the West Bank: the geography of poverty in the Palestinian territories. Workshop on the Analysis of Poverty and its Determinants in the MENA Region, עמוד 182
  10. ^ הוכנו 3 תוכניות: 1409/05 (ג'יפתליק מזרח) ל-128 דונם, 14010/05 (ג'יפתליק מערב) ל-221 דונם (שתי התוכניות מאשרות בנייה למגורים בגובה 2 קומות בצפיפות 3.3 יחידות לדונם) ותוכנית 1411/05 ל-241 דונם מדרום לכביש 57 מהם 180 דונם למגורים
  11. ^ עמירה הס, שטח C - "סלאם פיאד לא יודע לקרוא את האות סי", באתר הארץ, 26 בפברואר 2010