פארעה אל-ג'יפתליק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פארעה אל-ג'יפתליק (כפר)
فارعة الجفتلك
UNRWA's Ghor El Far'a school in Al-Jiftlik 143 - Aug 2011.jpg
בית ספר של אונר"א בג'יפתליק
טריטוריה הרשות הפלסטיניתFlag of Palestine.svg  הרשות הפלסטינית
שטח שטח C
ראש העיר מוחמד עומר
שטח 8.128 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בכפר

4,400‏  (נכון ל-2006)
קואורדינטות 32°8′37.5″N 35°29′49.5″E / 32.143750°N 35.497083°E / 32.143750; 35.497083קואורדינטות: 32°8′37.5″N 35°29′49.5″E / 32.143750°N 35.497083°E / 32.143750; 35.497083
אזור זמן UTC +2
מיקום ג'יפתליק
ג'יפתליק
ג'יפתליק

פארעה אל-ג'יפתליקערבית: فارعة الجفتلك, תעתיק מדויק: פארעה אלג'פתליכּ) היא עיירה פלסטינית בעמק נחל תרצה שבבקעת הירדן (אזור הג'יפתליק), בקרבת ההתנחלויות ארגמן ומשואה. היישוב מוכר גם בשם המקוצר "אל-גיפתליק".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור בו נמצאת כיום פארעה אל-ג'יפתליק נקרא ע'ור אל-פארעה (בערבית "עמק ואדי פארעה", כשמו של נחל תרצה). עד לשלהי המאה ה-19 היה העמק שטח פרוץ ומיושב בדלילות. על פי הגאוגרף דוד גרוסמן, יישוב בשם קראוה שנרשם ככפר במאה ה-16, הוא היישוב היחיד שניתן לזהות את מיקומו בעמק הפרעה בסבירות גבוהה.[1]

במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 מכונה האזור בשם "קראוות אל-מסעודי". בשנות ה-70 של המאה ה-19 עברו קרקעות האזור לבעלות הסולטאן עבדול חמיד השני והפכו לאדמות הכתר, "ג'יפתליק" בטורקית עות'מאנית. בעקבות זאת דבק באזור הכינוי "פארעה אל-ג'יפתליק" - אדמות הכתר של ואדי פארעה. כינוי זה נשאר בשימוש גם לאחר שממשלת המנדט הבריטי העבירה את האדמות לבעלות פרטית של משפחות משכם, טובאס ובית דג'ן, בשנות ה-20 של המאה ה-20.

במפקד האוכלוסין שערכה ממשלת המנדט ב-1931 נמנו ביישוב 1056 תושבים ב-179 מבנים.[2] השם קראווה מופיע בחלוקה המנהלית של הארץ משנת 1947 ובכך זכה להכרה מוניציפלית משלטונות המנדט.[2]

בשנות ה-50 של המאה ה-20 שוכנו בג'יפתליק פליטים פלסטינים על אדמה השייכת למשפחת עבד אל-האדי משכם ואדמות של חקלאים מטובאס.[3]

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי נתוני הלשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה, מנתה אוכלוסיית פארעה אל-ג'יפתליק בשנת 2007 כ-3,500 תושבים, שהתגוררו ב-692 יחידות דיור.[4] כ45% מהאוכלוסייה באותה שנה הייתה בת פחות מ15 שנים ורק 2.7% מעל גיל 65. כ-35% מהתושבים הם פליטים פלסטינים וצאצאיהם.[5] בכפר בית ספר המופעל על ידי אונר"א ובו 950 תלמידים. פארעה אל-ג'יפתליק הוא היישוב הפלסטיני הגדול ביותר השוכן בשטח C,[2] ותושביו נתונים להגבלות תנועה בשל המחסומים שהם נדרשים לעבור בדרכם למרכזי אוכלוסייה ומסחר פלסטינים קרובים דוגמת טובאס,[6]. מאז פרוץ האינתיפדה השנייה בשנת 2,000 ועד שנת 2011 עזבו כ-100 משפחות את הכפר.[4]

מצב כלכלי-חברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פארעה אל-ג'יפתליק הוא אחד היישובים העניים בגדה, 45% מתושביו מצויים מתחת לקו העוני.[7] שיעור האנאלפביתיות עמד בשנת 2007 על כ 11% (מקרב באנאלפביתים כ 75% נשים); מבין יודעי קרוא וכותב ל20% אין כל השכלה פורמלית, 28% היו בעלי השכלה יסודית בלבד ורק 2.7% השלימו לימודים אקדמים.[4] 90% מהמועסקים בכפר עוסקים בחקלאות, 5% במסחר, 3% עובדים אצל מעסיקים יהודים ו 2% שכירים במגזר הציבורי או הפרטי, שיעור האבטלה עמד בשנת 2011 על 10%.[4] כ-30% מהתושבים החזיקו מקנה, בעיקר כבשים (15,500), בקר (65 ראשי בקר) ו-180 כוורות דבורים.

תשתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי דו"ח של עמותת במקום שפורסם ב-2008:[2]

תוכניות מתאר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית פיתוח שהכין המנהל האזורי הישראלי לאזור,[8] השאירה 40% מתושבי העיירה מחוץ לגבולותיה,[6] דבר העשוי להביא לצווי הריסה עבור בתים בלתי חוקיים רבים בכפר. בשנים 2005–2007 נהרסו על פי צווי מנהל אזרחי כ-30 מבנים שנבנו ללא היתר.[6] על פי עמירה הס האיסור המוטל בפועל על בנייה פלסטינית חדשה בג'יפתליק גרם לעזיבה של כ-180 משפחות בשנים האחרונות.[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פארעה אל-ג'יפתליק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד גרוסמן, הכפר הערבי ובנותיו, יד יצחק בן צבי, 1994, עמ' 257
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 התחום האסור - מדיניות התכנון הישראלית בכפרים הפלסטיניים בשטח C, עמ' 122 (עמ' 49 בקובץ ה-PDF), עמותת במקום, 2008
  3. ^ מנחם מרקוס (עורך), אנציקלופדיה מפה, הוצאת מפה, 2000, כרך 6, עמ' 127
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 Al Jiftlik Village Profile
  5. ^ Palestinian Population by Locality and Refugee Status
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 Settlements and Palestinian rural centres United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs, עמוד 106
  7. ^ Claus Astrup and Sébastien Dessus, Targeting the poor beyond Gaza or the West Bank: the geography of poverty in the Palestinian territories. Workshop on the Analysis of Poverty and its Determinants in the MENA Region , עמוד 182
  8. ^ הוכנו 3 תוכניות: 1409/05 (ג'יפתליק מזרח) ל-128 דונם, 14010/05 (ג'יפתליק מערב) ל-221 דונם (שתי התוכניות מאשרות בנייה למגורים בגובה 2 קומות בצפיפות 3.3 יחידות לדונם) ותוכנית 1411/05 ל-241 דונם מדרום לכביש 57 מהם 180 דונם למגורים
  9. ^ עמירה הסשטח C - "סלאם פיאד לא יודע לקרוא את האות סי", באתר הארץ, 26 בפברואר 2010