פארק המדע קריית ויצמן
 | |
| מבט מהאוויר על פארק המדע | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | נס ציונה, בסמוך לגבולה עם רחובות |
| תאריך ייסוד | 1971 |
| מייסדים | מכון ויצמן למדע |
| קואורדינטות | 31°54′52″N 34°48′17″E / 31.91455556°N 34.80481667°E |
 | |
  | |
פארק המדע קריית ויצמן הוא פארק תעשיות מתקדמות (היי-טק) הנמצא בנס ציונה, בסמוך לגבולה עם רחובות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טקס הנחת אבן הפינה לפארק נערך במאי 1971[1], והמבנה הראשון נחנך בסוף 1972. הפארק הוא פארק המדע השלישי שהוקם בישראל לאחר פארק מתם בחיפה והר חוצבים בירושלים. יוזם ההקמה היה שלהבת פריאר, שהיה משנה לנשיא מכון ויצמן למדע. מטרת הפארק הייתה לקשר בין המדע לתעשייה. שר האוצר, פנחס ספיר, תמך ברעיון בהתלהבות רבה, וביחד עם חברת "אפריקה ישראל להשקעות" החלו בהקמת פארק המדע, בתחום המוניציפלי של נס ציונה, ממערב לגבעת הקיבוצים. מאז הפארק גדל והתרחב[2]. החברה שהקימה את הפארק ("פרק לתעשיות עתירות מדע בע"מ") הפכה ל"אפריקה ישראל נכסים", הזרוע היזמית בתחום הנדל"ן המניב של "אפריקה ישראל להשקעות".
הפארק כולל כ-100,000 מ"ר בנויים. מלבד גודלו הייחודי, יתרונו הוא הקרבה למוסדות אקדמיים-מחקריים: מכון ויצמן למדע, הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות, מכון וולקני בראשון לציון והמכון למחקר ביולוגי בישראל בנס ציונה.
עם החברות השוכנות בפארק נמנות "HP Indigo" (שבבעלות HP), אלביט מערכות וחברת הבת שלה אל-אופ, חברת האינטרנט קונדואיט, QBI (שהוקמה על ידי חוקרים ממכון ויצמן למדע), קמהדע ועוד.
חלק מאדמות הפארק נחכרו על ידי חברת אפריקה ישראל נכסים ממכון ויצמן למדע, בהסכם חכירה ל-50 שנה שנועד להסתיים בשנת 2029. בסוף 2014 הגיעו אפריקה ישראל נכסים ומכון ויצמן להסכם לפיו תבוטל החכירה, מכון ויצמן ישלם לאפריקה ישראל נכסים 201 מיליון ש"ח, ובתמורה הפארק יעבור לבעלות משותפת של 60% אפריקה ישראל ו-40% מכון ויצמן[3].
פארק ת.מ.ר[עריכת קוד מקור | עריכה]
האזור כולו תוכנן כפארק אחד אך חלקו הדרומי נמצא בשטחה של העיר רחובות. עיריית רחובות נתנה לו את השם פארק ת.מ.ר (תעשייה-מדע-רחובות) על שם יצחק רבין. זהו האזור הנושק לתחנת הרכבת רחובות ונמצא בו גם מרכז מסחרי ומלון שנפתח ב-2011[4]. רחוב המדע ורחוב וייסגל הם הגבול הצפוני של תחום הפארק ברחובות. הקמת פארק המדע באזור זה החלה בשנת 1965, עת שהונחה אבן הפינה למפעל אל-אופ[5] שנחנך בשנת 1967[6]. בשנת 1990 הקימה עיריית רחובות את החברה לפיתוח רחובות, שעוסקת בין השאר בקידום ופיתוח פארק ת.מ.ר.
עם החברות השוכנות בפארק נמנות אל-אופ (שבבעלות אלביט מערכות), סטרטסיס ואפלייד מטיריאלס ישראל.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פארק המדע קריית ויצמן, באתר של "אפריקה ישראל"
- נס ציונה מושבת מדע, מעריב, 7 ביוני 1988
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אהרן פריאל, מן ההטבות לקריית המדע ברחובות נהנה בינתיים הקבלן, מעריב, 2 ביוני 1971
- ^ קריית ויצמן, מעריב, 27 באוגוסט 1985
- ^ שלומית צור, מכון ויצמן נכנס שותף בפארק ויצמן עם אפריקה ב-200 מ' ש', באתר גלובס, 24 בדצמבר 2014
- ^ ענת כהן, רשת פתאל פותחת השבוע מלון עסקים חדש ברחובות, באתר גלובס, 11 בדצמבר 2011
- ^ היום תונח אבן פינה לקרית התעשיה המדעית, חרות, 25 באוקטובר 1965
- ^ נחנך מיפעל אלקטרו אופטי ברחובות, על המשמר, 22 בנובמבר 1967
 | ||
|---|---|---|
| אזורי תעשייה | אבשלום • אלון תבור • BBC בני ברק • דימונה • הר חוצבים • הר-טוב • חולון • מגדל תפן • מישור רותם • מעלות • מצפה רמון • נאות חובב • נווה נאמן • סגולה • עבר הירקון • עטרות • עידן הנגב • עמק שרה • צ.ח.ר • הצ'ק פוסט • קריית אריה • קריית מטלון • קריית ספיר • שער הנגב ו"ספירים" • כפר סבא • הרצליה פיתוח • תימורים • תלפיות | |
| פארקי תעשייה | פארק אזורים • איירפורט סיטי • אפק • לב הארץ • בר-לב • גב-ים נגב • חמן • יורופארק, יקום • יקנעם • כנות • מבוא כרמל • הגן הטכנולוגי מלחה • משגב • מת"ם • נעם • עומר • עמק חפר • פלמחים • צבאים • ציפורית • קדמת גליל • קיסריה • קריית גת • קריית ויצמן • עתידים • ראם • רמת דלתון • שגיא 2000 • שורק • שחורת | |
| אזורי תעשייה ביהודה ושומרון | ברקן • אריאל מערב • פארק בראון • מישור אדומים • ניצני שלום • שח"ק • שער בנימין | |
| אזורי ופארקי תעשייה עתידיים | רמת בקע • מתחם האלף • צומת שוקת • מעבר תרקומיא • עירון • גבעת ברנר • רג"מ • בוסתני חפץ • שער שומרון | |
| אזורי תעשייה שפונו או ננטשו | אופירה • ארז • ימית • נווה דקלים • קטיף • קרני | |