פארק הפרחים-פארק פלורל
| מידע כללי | |
|---|---|
| תאריך הקמה |
1969 |
| נתונים ומידות | |
| שטח | 31 הקטאר |
| מיקום | |
| מדינה |
|
| מיקום |
הרובע השנים-עשר של פריז |
| קואורדינטות | 48°50′19″N 2°26′33″E / 48.838611°N 2.4425°E |
|
www | |
פארק הפרחים של פריז (בצרפתית: Parc Floral de Paris) הוא פארק עירוני וגן בוטני הממוקם ביער ונסן, ברובע השנים-עשר של פריז, צרפת. זהו אחד מארבעת החלקים המרכיבים את הגנים הבוטנים של פריז יחד עם הארבורטום של אסכולת דו בריי, הנמצא גם הוא ביער ונסן, ופארק בגאטל וגן החממות אוטיי, הנמצאים שניהם ביער בולון.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך המאה ה-19, החלק המרכזי של יער ונסן פונה כדי ליצור שטח אימונים צבאי עם צריפים, מגרש מסדרים ומטווחי ירי. בשנת 1860, נפוליאון השלישי ויתר על היערות לטובת העיר פריז כדי שניתן יהיה להפוך אותם לפארק המקביל ליער בולון. החלק המערבי של היער שסביב אגם מינימס וקצהו הדרומי סביב שדרת גראבל פותחו לפארק ציבורי, אך המרכז נותר אזור צבאי עד לפינויו ההדרגתי על ידי הצבא במהלך שנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20.
עבור תערוכת הפרחים הבינלאומית השלישית בסוף שנות ה-60, חיפשה העיר פריז אתר לאירוח האירוע. האתר הנבחר כולל השטחים הצבאיים נטושים שופצו. רק יער האורנים הקיים ועצי האורן הקורסיקניים שלו, נשמרו. עיצוב ויצירת הפארק הופקדו בידי אדריכל הנוף דניאל קולין.
פארק הפרחים נחנך בשנת 1969 בשטח של 35 הקטארים. זה היה המרחב הירוק הגדול ביותר שהוקם בפריז מאז סוף האימפריה השנייה. נדרשו חמישה עשר חודשי עבודה, לפני שהתחילו בו השתילות הראשונות.
ההשפעה היפנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדריכלות הנוף של הפארק, מאת דניאל קולין, שואבת השראה מהסגנון היפני ובמיוחד של גנים בארמון קסורה. סגנון זה שהפך לפופולרי בזמן עיצובו, בזכות משחקי טוקיו האולימפיים בשנת 1964. גגות המסעדה הגבוהים וגלי אבני הריצוף בכניסה הדרומית מזכירים את אצטדיון יויוגי האולימפי של קנזו טאנגה בטוקיו. סידורי 28 הביתנים והפטיו, מעוצבים בסגנון המזכיר את הארכיטקטורה של הווילה הקיסרית של קצורה בקיוטו.[1] הגגות התלויים, שבילי ההליכה המקורים למחצה, הצמחייה, והמסגרות האורטוגונליות של הביתנים, הם כולם בסגנון זה. הפארק כולל גם אולם המשמש כמרכז תערוכות ואירועים.
פארק הפסלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כחלק מפיתוח הפארק, ברנרד אנתוניוז, שהיה מנהל תחום האמנות במשרד התרבות בניהולו של אנדרה מלרו, יזם הזמנה של עבודות מאמנים צעירים כמו סטאלי, אולג גודקוף, אגם, פנאלבה, טינגולי וז'אן - פייר ריינו, וגם של אמנים ידועים כמו ג'קומטי וקאלדר. בין השנים 1969 ו-1971, בוצעו לראשונה הזמנות לאמנות ארעית-חולפת בשל אופייה המתכלה והחולף. אמנות ארעית או אמנות זמנית, אינה משאירה יצירה בת קיימא, או שאם כן, היא אינה מייצגת עוד את הרגע בו נוצרה.
הנופים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפארק מכיל אוסף ייחודי של 1500 אירוסים שונים. שדה של פרחי פקעות, בריכת השתקפות עם המזרקה המונומנטלית מאת פרנסואה סטאלי, עמק פרחים, יער אורנים וצמחיית אזליאות, רודודנדרונים וקמליות, נופים ימיים או כפריים.
כמו כן, הפארק מכיל 7951 סוגי פרחים, פקעות ועצים, כולל אוספים לאומיים של גרניון, אסטילבותואירוסים, כמו גם אוסף של שרכים עמידים ואדמוניות עשבוניות.
בפארק הפרחים מאורגנת בכל סתיו תחרות דליות בינלאומית, באביב, מוצגות יותר מ-250 זנים של צבעונים, ומתארחת תחרות פרנסיריס. הוא מוכר רשמית כגן בוטני מאז 1998.
בפארק יש גם במת הופעות, שתי מסעדות, תיאטרון, חלל אירועים שיכול להכיל אירועים שונים, תיאטרון בובות ואזור משחקים גדול לילדים.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סתיו בפארק הפרחים של פריז
- חממה של צמחים מטפסים.
- חממה של צמחי היורה.
- בפארק הפרחים בפריז יש גם טווסים שמטיילים בין המבקרים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פארק הפרחים-פארק פלורל (בצרפתית)
פארק הפרחים-פארק פלורל, ברשת החברתית LinkedIn
פארק הפרחים-פארק פלורל, באתר פליקר
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Giora, קלסיקות: Katsura Imperial Villa בקיוטו, יפן, באתר D+A Magazine, 2020-10-23
