פאשה (בית בושת)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית בושת |
| כתובת | הורנשטראסה 2, נויירנפלד (גר') |
| מיקום | קלן |
| מדינה | גרמניה |
| בעלים |
הרמן מולר (1972–2017) ארמין לובשייד (2017–הווה) |
| מבקרים בשנה | 1,000 מדי יום |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | לא ידוע – ינואר 1972 |
| תאריך פתיחה רשמי | ינואר 1972 |
| תאריך פירוק |
נסגר באופן זמני ב-2020 נפתח מחדש ב-2022 |
| מידות | |
| שטח | 9000 מ"ר |
| קואורדינטות | 50°57′20″N 6°56′25″E / 50.955556°N 6.940278°E |
|
www | |
  | |
פאשה (בגרמנית: Pascha) הוא בית בושת מפורסם בקלן, גרמניה, הפועל מתוך בניין בן שתים עשרה קומות. בית העסק כולל יותר מ-100 חדרים, בהם עובדות כ-120 זונות בכל שעות היממה. במקום מועסקים כשמונים עובדים נוספים, בהם מאבטחים, אנשי ניקיון, מנהלי חשבונות וכיוצא בזאת, המעניקים שירות ליותר מ-1,000 לקוחות המבקרים במקום מדי יום, מה שזיכה אותו בתואר בית הבושת הגדול ביותר בעולם.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הבושת נוסד בינואר 1972 ברחוב הורנשטראסה 2, מחוז נויירנפלד (גר'), תחת השם "מרכז ארוס", והפך במהרה למוסד הראשון מסוגו שתפס תאוצה כה רבה באירופה. עיריית קלן ביקשה זה שנים רבות להיפטר מרובע החלונות האדומים שהתפתח במרכז עירה ונודע בשם "ברינקגאסה הקטנה", משום שהוביל לחיכוך תמידי בין צרכני הזנות ובין תושבי האזור.
המקום החדש נחנך על שטח שנמצא בבעלות העירייה, ושכן בפרברי העיר, הרחק מלב המטרופולין ומעיני תושביה. על אף שהזונות שעבדו קודם לכן בברינקגאסה הקטנה הביעו את התנגדותן לסילוקן מאזור עבודתן ואף תבעו את העירייה, נדחו כל עתירותיהן בידי בית המשפט המנהלי העליון של מדינת נורדריין-וסטפאליה (גר').
פעילותו של בית העסק זכתה לשגשוג רב עד לסוף שנות ה-70, אז החל קהל הנשים שעבדו בזנות להעביר את פעילותן למועדוני לילה פרטיים שהציעו תגמולים מפתים יותר בתמורה לשירותיהן. לאחר שנים רבות בהן דשדש העסק הטיל בית המשפט ב-1995 צו המורה על סגירתו לאלתר ועיקול נכסיו לצורך מכירה פומבית (אנ') שנועדה לשלם את חובותיו. באותה העת נערך שיפוץ כללי במקום ושמו שונה לפאשה בידי היזם הרמן מולר[1], חידושים שסייעו להשיב את מספר הלקוחות הגדול שפקד את העסק בראשית דרכו, ויחד איתם גם את נותנות השירות.
כחלק מבניית תדמיתו החדשה נוספו לבניין בעת השיפוץ חדרים נוספים, כך שהכיל בסך הכל כ-126 מהם, בנוסף למסעדה, סלון יופי, חנות בוטיק, מכבסה, מכון שיזוף, ומספר ביסטרואים. כמו כן החל העסק לפרסם עיתון משלו. נשים מרחבי העולם הגיעו לגרמניה בכדי לעבוד במקום, שהודיע בפרסומות השונות ששודרו אודותיו כי ידאג לפצות כל לקוח אשר יחוש חוסר שביעות רצון כלשהו במהלך ביקורו.
מייסד המקום, הרמן מולר, ומנהל בית הבושת לשעבר, ליאו אי, נידונו לשלוש שנות מאסר כל אחד ב-4 בספטמבר 2017 בגין השתמטות ממס בגובה של כמיליון אירו שהתבצעה דרך עסקי המקום[1]. למחרת היום פשט על הבניין כוח משטרתי בסדר גודל של כ-250 אנשים, ועל אף שהתובע האחראי על המקרה סירב להרחיב אודותיו, אמר כי המבצע נערך בשל חשד לפשעים חמורים שהתבצעו במקום[2].
תקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראשית העשור הראשון של המאה ה-21 נרצחה זונה תאילנדית בת 28 בשם "קאט" בחדרה שבקומה השלישית של הבניין. הרוצח, סטודנט בן 20 בשם ציהאן בי, דקר אותה שלושים פעמים בפלג גופה העליון וכן בבטנה, בטרם ניסה להימלט ונתפס בידי שני מאבטחים[3]. שוטרים שהגיעו לזירה מצאו את המנוחה מתבוססת בשלולית דמה ועצרו את בי, שטען להגנתו כי ניסה לשדוד אותה מאחר שהזדקק לכסף לשם תיקון רכבו, אך דקר אותה לאחר שלחצה על כפתור המצוקה שבחדרה[4]. הוא נידון לעונש מאסר בן שש שנים ותשעה חודשים[5].
במהלך פשיטה משטרתית שנערכה על בית הבושת ב-2005 נתפסו אקדח וכמות קטנה של קוקאין. כמו כן נעצרו כ-23 בני אדם, רבים מתוכם בחשד לעבירות הגירה ושהות לא חוקית. בנוסף נתפסו ארבע זונות אשר עבדו במקום למרות שהיו קטינות בנות 14–15[6]. בית העסק, עם זאת, לא הואשם בעקבות העסקתן, מאחר שהנערות, שהגיעו ככל הנראה מטוגו או מגאנה אך בכל מקרה מאפריקה, נראו מבוגרות יחסית לגילן ואף נשאו עמן דרכונים מזויפים שהצביעו על היותן בגירות כחוק[7].
מאוחר יותר באותה שנה שכרו שתי נשים בנות 19 ו-29 שני חדרים נפרדים באחת הקומות במקום ופרסמו מודעות אינטרנטיות בהן הכריזו על כוונתן לשלם כ-50 אירו לכל גבר שיגיע אליהן על מנת לשכב עמן. מטרתן הייתה לערוך תחרות זו עם זו בנוגע למי מהן תצליח לשכב עם יותר גברים. לבסוף הן קיימו יחסי מין במשך 11 שעות רצופות עם סך של כ-115 גברים, כאשר 1,400 אחרים נאלצו לעזוב את המקום בידיים ריקות. הפרשה נודעה לשמצה והתפרסמה למחרת היום בעיתון הגרמני "בילד", כאשר שתי הנשים טענו כי השתמשו בכספן האישי על מנת לשלם לגברים ולא קיבלו תגמולים כלשהם מבית הבושת או מהעיתונים שסיקרו את הסיפור. בהמשך החלה הצעירה מביניהן, נטלי שורן בת ה-19, לעבוד בבית הבושת[8].
לקראת תחילתו של מונדיאל 2006 קמו מספר מחאות מצד אוכלוסיית המוסלמים בגרמניה, שהאשימו את בית הבושת בתליית כרזת ענק באורך של כ-24 מטרים וברוחב של כ-8 מטרים על צד הבניין שמתוכו פעל, בו נראתה אישה עירומה למחצה לצד כל דגלי המדינות המשתתפות באירוע העולמי, ובהן מספר אומות מוסלמיות. המוחים השוו בין המקרה לבין פרשת קריקטורות מוחמד, ואף שלחו קבוצה בת כ-30 אנשים חמושים בסכינים ואלות לשערי המקום[9]. בתגובה השחירה הנהלת המקום את דגליהן של המדינות איראן וערב הסעודית, אך הותירה את דגלה של תוניסיה[10].
כעבור שנה, בספטמבר 2007, ניסה לקוח טורקי בן 27 להצית את בית הבושת לאחר שמוקדם יותר באותו היום היה מעורב בוויכוח עם אחת הזונות. מספר שעות לאחר מכן חזר למקום עם עשרה משותפיו והדליק כמות גדולה של בנזין ששפך באזור הכניסה[11]. הוא נעצר כשבידיו מספר בקבוקי תבערה ונידון לשנתיים מאסר על-תנאי[12].
שלושה סדרנים המועסקים במקום נידונו בפברואר 2010 למאסר על-תנאי בן 18 חודשים, לאחר ששנתיים קודם לכן תקפו לקוח אלבני שניסה להיכנס לתוך המקום על אף שהוטל עליו איסור לעשות כן בידי ההנהלה[13].
קמפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הבושת פרסם מודעה פרובוקטיבית במרץ 2007 בה נכתב כי ”החיים מתחילים בגיל 66”. התרגיל השיווקי נועד לפרסם הנחה חדשה שהחליטה הנהלת המקום להנחיל לאזרחי גרמניה, בה אזרחים ותיקים יקבלו הנחה של כ-50 אחוזים על שירותי המקום בהצגת תעודת מזהה ובמהלך שעות הלילה בלבד[14].
כעבור שנה הציעה הנהלת המקום כניסה בחינם לבית הבושת ולמועדון הלילה הנמצאים בבניין של בית העסק, הצעה שתוקפה נועד להימשך לנצח, לכל גבר שיקעקע את הסמל של המקום על זרועו. להפתעתם, יותר מ-40 לקוחות קיבלו את הצעתם[15].
סגר הקורונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות מגפת הקורונה נאלץ בית הבושת להצהיר על פשיטת רגל בספטמבר 2020[16]. הזנות אף הוצאה מחוץ לחוק באופן זמני במדינת נורדריין-וסטפאליה, מה שהוביל את הרשויות להטיל צווי סגירה עוקבים בני שבועיים על המקום. הגבלות אלו, לדברי הבעלים החדשים, ארמין לובשייד, הפכו את ניהול העסק לבלתי אפשרי וביטלו כל תוכנית כלכלית שניסו אנשיו לבנות[17]. בית הבושת נפתח בשנית ב-18 במרץ 2022 לאחר שעבר שיפוץ יסודי[18].
שירותים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הבושת מכיל כ-126 חדרים הנפרסים על פני 7 קומות, כך שבכל עת מספר הזונות המרבי השוהה במקום עשוי להיות זהה למספר החדרים או קטן ממנו. כל זונה נדרשת לשלם עמלה יומית בגובה של כ-180 אירו להנהלת המקום, הכוללת בתוכה את שכירות החדר אותו היא מקבלת, ארוחות מלאות, טיפול רפואי, וכן מס רשויות בסך 26 אירו אותו חייב כל אדם העוסק בזנות לשלם מדי יום לידי המדינה. תפוצת הזונות רחבה והן מגיעות מכל רחבי תבל, כש-30 אחוזים מתוכן הן גרמניות[19].
הזונות יושבות לרוב מחוץ לחדריהן ומתמקחות עם עוברים ושבים המשוטטים בין המסדרונות לגבי סוג השירות שהן מוכנות לספק ומחירו. חלק מהן גרות בחדרים המושכרים ואילו אחרות שוכרות חדר נוסף בו הן ישנות. מעטות מהן גרות בדירות חיצוניות ברחבי קלן[19].
המקום פתוח בכל שעות היממה והלקוחות המגיעים אליו נדרשים לשלם עמלת כניסה בסך של כ-5 אירו. לאחר הכניסה רשאים הלקוחות לגשת לכל הזונות באשר הן, אשר עובדות באופן עצמאי ושומרות את כל הכסף המתקבל בידיהן, ולהתמקח עמן ישירות. אחת הקומות מיועדת לזונות המציעות את שירותיהן בתמורה למחירים נמוכים במיוחד, והקומה השביעית מיועדת לטרנסג'נדריות[19].
תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הסרט השוודי "כמו פאשה" אשר התפרסם באנגלית תחת השם "עולם החלומות: בית הבושת הגדול ביותר" הוא סרט תיעודי בבימויו של סוונטה תדהולם (שו') המסקר את בית הבושת ומציג צילומים בלעדיים אשר צולמו מתוכו לאורך שלוש שנים. בסרט מוצגים ראיונות עם מנהלי המקום, עובדיו, ואף עם חלק מהזונות והלקוחות[20].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פאשה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 הרמן מולר הורשע בהעלמת מס, קלנר שטדט אנזייגר (אנ'), פורסם במקור ב-4 בספטמבר 2017, אורכב מהמקור ב-20 בפברואר 2023. (בגרמנית)
- ^ 250 שוטרים פשטו על בית בושת גדול בקלן, די ולט, פורסם במקור ב-6 בספטמבר 2017, אורכב מהמקור ב-20 בפברואר 2023. (בגרמנית)
- ^ רצח בבית הבושת פאשה, קלנישה רונדשאו (אנ'), פורסם במקום ב-14 ביוני 2003, אורכב מהמקור ב-20 בפברואר 2023. (בגרמנית)
- ^ האם הרצח בפאשה נעשה בכוונה תחילה, קלנישה רונדשאו, פורסם במקור ב-11 במרץ 2004, אורכב מהמקור ב-20 בפברואר 2023. (בגרמנית)
- ^ סטודנט רצח זונה מפני שהיה צריך כסף, ריינשה פוסט (אנ'), פורסם במקור ב-16 במרץ 2004, אורכב מהמקור ב-20 בפברואר 2023. (בגרמנית)
- ^ פשיטה על הפאשה: הזונה הצעירה ביותר שנתפסה בת כארבע עשרה, קלן, פורסם במקור ב-28 באפריל 2005, אורכב מהמקור ב-3 באוגוסט 2012. (בגרמנית)
- ^ בית הבושת "פאשה" יצא ללא כל עונש, קלנישה רונדשאו, פורסם במקור ב-23 במאי 2005, אורכב מהמקור ב-20 בפברואר 2023. (בגרמנית)
- ^ קרב המיטות, דר שפיגל, ראלף הופ, פורסם במקור ב-28 באוגוסט 2005, אורכב מהמקור ב-20 בפברואר 2023. (בגרמנית)
- ^ בית הבושת "פאשה" ספג איומים מרעולי פנים, קלנר שטדט אנזייגר, פורסם במקור ב-24 באפריל 2006, אורכב מהמקור ב-20 בפברואר 2023. (בגרמנית)
- ^ פרסומת בית הבושת הגרמני שמרגיזה את המוסלמים, תאגיד השידור הבריטי, פורסם במקור ב-25 באפריל 2006, אורכב מהמקור ב-20 בפברואר 2023. (באנגלית)
- ^ התקפת הצתה על נשות הפאשה, אקספרס, פורסם במקור ב-10 בספטמבר 2007, אורכב מהמקור ב-18 במאי 2011. (בגרמנית)
- ^ בית הבושת "פאשה" הוצת, קלנישה רונדשאו, פורסם במקור ב-28 ביולי 2008, אורכב מהמקור ב-19 ביולי 2011. (בגרמנית)
- ^ תגרה בין סדרני בית בושת, קלנר שטדט אנזייגר, פורסם במקור ב-3 בפברואר 2010, אורכב מהמקור ב-20 בפברואר 2023. (בגרמנית)
- ^ בית בושת גרמני מציע הנחה בגובה של כ-50 אחוזים לאזרחים ותיקים, דר שפיגל, פורסם בממקור ב-15 במרץ 2007, אורכב מהמקור ב-20 בפברואר 2023. (בגרמנית)
- ^ מקועקעים – כניסה בחינם לבית הבושת, אקספרס (אנ'), פורסם במקור ב-13 בנובמבר 2008, אורכב מהמקור ב-24 ביולי 2011. (בגרמנית)
- ^ בית הבושת הגדול באירופה: "זה הסוף שלנו", הפאשה בקלן מת מקורונה, אקספרס, אוליבר מאייר, פורסם במקור ב-3 בספטמבר 2020, אורכב מהמקור ב-20 בפברואר 2023. (בגרמנית)
- ^ פאשה: אחד מבתי הבושת הגדולים ביותר באירופה נסגר, תאגיד השידור הבריטי, פורסם במקור ב-3 בספטמבר 2020, אורכב מהמקור ב-20 בפברואר 2023. (באנגלית)
- ^ הכל כרגיל בהורנשטראסה: בית הבושת "פאשה" בקלן נפתח מחדש וכך הוא ייראה מבפנים, אקספרס, פורסם במקור ב-17 במרץ 2022, אורכב מהמקור ב-20 בפברואר 2023. (בגרמנית)
- ^ 1 2 3 אורגזמה מובטחת בקלן, אטסטרה (שו'), פורסם במקור ב-8 בינואר 2010, אורכב מהמקור ב-17 בינואר 2010. (בשוודית)
- ^ עולם החלומות: בית הבושת הגדול ביותר, בסיס הנתונים האינטרנטי לסרטים, אורכב מהמקור ב-20 בפברואר 2023. (באנגלית)
