פביאן אוניל
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
14 באוקטובר 1973 פאסו דה לוס טורוס, אורוגוואי  | |||
| פטירה |
25 בדצמבר 2022 (בגיל 49) מונטווידאו, אורוגוואי | |||
| שם מלא | פביאן אלברטו אוניל דומינגס | |||
| גובה | 1.86 מטרים | |||
| עמדה | קשר התקפי | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
פביאן אלברטו אוניל דומינגס (בספרדית: Fabián Alberto O'Neill Domínguez; 14 באוקטובר 1973 – 25 בדצמבר 2022) היה כדורגלן אורוגוואי ששיחק בעמדת הקשר.
הוא התחיל וסיים את הקריירה שלו בנסיונל, שם זכה באליפות אורוגוואי בעונת הבכורה שלו ב-1992. הוא בילה את רוב הקריירה שלו באיטליה, בעיקר עם קליארי וגם עם יובנטוס ופרוג'ה. הוא הופיע ב-19 משחקים עבור נבחרת אורוגוואי, מקופה אמריקה 1993 עד מונדיאל 2002.
אוניל, שכונה "אל מאגו" (הקוסם),[1] זכה לשבחים מכדורגלנים ועיתונאים רבים על יכולתו על המגרש, כולל מזינדין זידאן, שתיאר אותו כחבר הקבוצה המוכשר ביותר בקריירה שלו.[2] הוא איבד את הונו להימורים, סבל מאלכוהוליזם במהלך הקריירה ולאחריה, פרש בגיל 29 ומת כעבור 20 שנה.[3][4][5]
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוניל היה הבכור מבין חמישה ילדים שנולדו ללואיס אלברטו אוניל ולמרסדס דומינגז. סבו של אביו היה אירי ממחוז קורק שהגיע לאורוגוואי ב-1837.[6]
אוניל, שננטש על ידי הוריו, אוניל גודל על ידי סבתו, איתה נאלץ לחלוק מיטה עד גיל 14. הוא החל לעבוד בגיל תשע, כמוכר נקניקיות מחוץ לבית בושת, והחל לשתות אלכוהול בגיל הזה.[2][7]
קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוניל החל את הקריירה המקצועית שלו בנסיונל מליגת העל האורוגוואית, כששיחק בקבוצה הראשונה בין 1992 ל-1995. בעונת הבכורה שלו, בגיל 18, קבוצתו זכתה האליפות הליגה.[8] בשנת 1996 הוא עבר לאיטליה כדי לשחק במועדון הסרייה א' קליארי, אחד מכמה אורוגוואיים שהצטרפו למועדון באמצעות הסוכן פאקו קאסל.[9] המועדון ירד לסרייה ב' ב-1997, אך עלה שוב ב-1998. ב-1999, במהלך משחק נגד סלרניטנה, הוא "העביר בין הרגליים" (אנ') שלוש פעמים את זוכה העתידי בגביע העולם, ג'נארו גאטוזו.[9]
לאחר שקליארי ירדה שוב לליגת המשנה בשנת 2000, אוניל הועבר ליובנטוס תמורת 20 מיליארד לירות (10 מיליון אירו).[10] בינואר 2002 הוא עבר לפרוג'ה.[11] הוא סיים את חוזהו בקיץ כדי לחזור לקליארי, ששיחקה בסרייה ב', אך לא שיחק במדי הקבוצה במהלך שהותו הקצרה.[10] ב-2012 הודה אוניל שמכר (אנ') שני משחקי סרייה א' כדי לזכות בהימורים.[12][13][14]
בינואר 2003 חזר אוניל לנסיונל, אך שיחק במדיה רק חמש פעמים. הוא פרש מאוחר יותר באותה שנה בגיל 29, עקב השפעות האלכוהוליזם, וחזר לחוות הבקר שלו.[15] מאוחר יותר שיחק ואימן כדורגל חצי מקצועני בליגות הנמוכות של אורוגוואי.[6]
קריירה בין-לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוניל שיחק 19 פעמים במדי נבחרת אורוגוואי. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ב-16 ביוני 1993 במשחק שלב הבתים הקופה אמריקה, בניצחון 1–0 על ארצות הברית.[16] הוא נכנס כמחליף לאדריאן פז שבע דקות לסיום המשחק, אך לא לקח חלק בהמשך הטורניר בשל פציעה.[9] האחרון מבין 19 המשחקים שלו היה במאי 2002 מול סין בשניאנג. הוא היה חבר בנבחרת אורוגוואי במונדיאל 2002, אך לא שיחק.[17][18]
הוא כבש שני שערים במדי הנבחרת, שניהם במשחקי ידידות (נגד קוסטה ריקה ב-1999 ונגד ערב הסעודית ב-2002).
חיים אישיים ומותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאוניל היו שתי בנות ובן,[19] כל אחד מהם מאם אחרת.[15] החל מדצמבר 2021 שיחק בנו פאביו כקשר הגנתי בקבוצה עד גיל 19 של פניארול, יריבתה של נסיונל.[20] החל מיוני 2020 הייתה בתו האמצעית מרטינה שחקנית הוקי שדה.[15]
בשנת 2013 כתב אוניל אוטוביוגרפיה בשם Hasta la última gota (עד הטיפה האחרונה).[7] הוא עבר ניתוח בכיס המרה ביוני 2016 ונאמר לו להימנע מאלכוהול במשך שלוש שנים, אך הוא החל לשתות חודש לאחר מכן.[1]
בפברואר 2017 אמר אוניל שהפסיד את הונו בסך 14 מיליון דולר על "סוסים איטיים, נשים מהירות והימורים", אך לא הצטער על כך שהפך לעני.[1] באוטוביוגרפיה שלו הוא כתב שהוציא רבע מיליון דולר על 1,104 פרות, לאחר שהשתתף במכירה פומבית של בקר כשהוא שיכור.[2][21]
אוניל אושפז ביוני 2020 בשל שחמת הכבד. נאמר לו שאם יתנזר מאלכוהול במשך שנה, הוא יוכל לעבור השתלת כבד ולחיות עד זקנתו.[15]
אוניל נפטר ב-25 בדצמבר 2022, בגיל 49, בבית חולים במונטווידאו, שם היה בטיפול נמרץ עם דימום עקב מחלת כבד כרונית.[10][22]
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נסיונל
- אליפות אורוגוואי: 1992[8]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 "La historia de Fabián O'Neill, el futbolista uruguayo que más admiraba Zidane: "Tuve 14 millones de dólares y los perdí, pero a mí no me molesta ser pobre"" [סיפורו של פביאן אוניל, הכדורגלן האורוגוואי שזידאן הכי העריץ: "היו לי 14 מיליון דולר והפסדתי אותם, אבל להיות עני לא מפריע לי"]. La Nación (בספרדית). 20 בפברואר 2017. נבדק ב-25 בדצמבר 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 קראסקו, אלוי (14 בדצמבר 2016). "Zizou, el mejor era Fabián O'Neill" [זיזו, הטוב ביותר היה פביאן אוניל]. אל פרידוסיו דה קטלוניה (בספרדית). נבדק ב-25 בדצמבר 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ כדורגלן העבר פביאן אוניל, הלך לעולמו, באתר ערוץ הספורט, 25 בדצמבר 2022
- ^ פביאן אוניל, שחקן יובנטוס ונבחרת אורוגוואי בעבר, מת בגיל 49, באתר וואלה!, 25 בדצמבר 2022
- ^ מיכאל יוכין, התמכר לאלכוהול מגיל 9: טרגדיית הקוסם השיכור, באתר ONE, 27 בדצמבר 2022
- ^ 1 2 מלקולם, קונרד אוניל. "Fabián O'Neill, football player". החברה למחקרי האירים באמריקה הלטינית. נבדק ב-6 במאי 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 מונטאניו, פבלו (1 בנובמבר 2022). "Qué fue de Fabián O'Neill, el mejor con el que jugó Zidane" [מה קרה לפביאן אוניל, הטוב ביותר שזידאן שיחק איתו]. אס (בספרדית). נבדק ב-25 בדצמבר 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Muere Fabián O'Neill, exjugador de la selección uruguaya y la Juventus" [מת פביאן אוניל, שחקן העבר של נבחרת אורוגוואי ויובנטוס] (בספרדית). רדיו פראנס אינטרנשיונל. 25 בדצמבר 2022. נבדק ב-25 בדצמבר 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 דיאס, חואן חוסה (25 בדצמבר 2022). "La vida de Fabián O'Neill, el mago del fútbol que se desapereció a sí mismo" [חייו של פביאן אוניל, אשף הכדורגל שהעלים את עצמו]. El Observador. נבדק ב-25 בדצמבר 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 "È morto Fabian O'Neill: l'ex Juve e Cagliari aveva 49 anni" [פביאן אוניל מת: שחקן יובה וקליארי לשעבר היה בן 49] (באיטלקית). Sky Sport. 25 בדצמבר 2022. נבדק ב-25 בדצמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Significant Events After The Closure of the First Months of 2001/2002" (PDF). Six-Monthly Report at 21 December 2001. יובנטוס. p. 22. אורכב מ-המקור (PDF) ב-7 בדצמבר 2008. נבדק ב-7 במאי 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ שגיב ברעם, כשהקוסם פותח את הפה, באתר וואלה!, 20 ביולי 2013
- ^ טגליאפרו, חרארדו (4 באפריל 2012). "Talento y pico" [כישרון ושיא]. Montevideo.com.uy (בספרדית).
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "O'Neill: 'I fixed Serie A games'". Football Italia. 3 ביולי 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 "Martina, la hija de Fabián O'Neill: "El problema va ser grave si mi papá sigue tomando"" [מרטינה, בתו של פביאן אוניל: "הבעיה תהיה רצינית אם אבא שלי ימשיך לשתות"]. אל פאיס (בספרדית). 30 ביוני 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Uruguay – International Matches 1991–1995". Rec.Sport.Soccer Statistics Foundation. אורכב מ-המקור ב-23 ביולי 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Appearances for Uruguay National Team". Rec.Sport.Soccer Statistics Foundation. אורכב מ-המקור ב-5 ביוני 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Squad Profiles – Uruguay – Fabian O'Neill". BBC Sport. 31 במאי 2002.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "El mensaje de los hijos de Fabián O'Neill tras su muerte" [המסר של ילדיו של פביאן אוניל לאחר מותו]. El Observador (בספרדית). 25 בדצמבר 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Favio O'Neill, el hijo de Fabián que se entrena en Peñarol: "Cuando me hablaron de esta posibilidad enseguida dije que sí"" [פאביו אוניל, בנו של פביאן שמתאמן בפניארול: "כשסיפרו לי על האפשרות הזאת אמרתי מיד כן"] (בספרדית). SPN. 2 בדצמבר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Cinco perlas de la vida de Fabián O'Neill: la compra de las 1.000 vacas, la defensa a Forlán y la amenaza de Gattuso" [חמש פנינים מחייו של פביאן אוניל: רכישת 1,000 הפרות, ההגנה על פורלאן והאיום של גאטוזו]. אל פאיס (בספרדית). 25 בדצמבר 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ פת'ק, מנאסי (25 בדצמבר 2022). "Former Uruguay midfielder O'Neill dies at 49". רויטרס.
{{cite news}}: (עזרה)
| נבחרת אורוגוואי – מונדיאל 2002 | ||
|---|---|---|
|
1 קריני • 2 מנדס • 3 למבו • 4 מונטרו • 5 גרסיה • 6 רודריגס • 7 גיגו • 8 וארלה • 9 סילבה • 10 אוניל • 11 מגז'אנס • 12 מונואה • 13 אבראו • 14 סורונדו • 15 אוליברה • 16 רומרו • 17 רגיירו • 18 מוראלס • 19 ביסרה • 20 רקובה • 21 פורלאן • 22 דה לוס סנטוס • 23 אלדואז'ן • מאמן: פואה |
| |