פביאנה רודריגז
 | |
| פביאנה רודריגז 2007 | |
| לידה |
26 בספטמבר 1978 (בת 45) אוקלנד, קליפורניה |
|---|---|
| לאום |
 ארצות הברית |
| מקום לימודים |
תיכון סקייליין  |
| תחום יצירה | דפוס, פוסטרים פוליטיים |
| יצירות ידועות | Migration is Beautiful |
|
www | |
  | |
פביאנה רודריגז (באנגלית: Favianna Rodriguez; נולדה ב-26 בספטמבר 1978) היא אמנית אמריקאית ממוצא אפרו-פרואני. רודריגז החלה את פועלה כאמנית פוסטרים פוליטיים בשנות ה-90, במסגרת המאבק לצדק גזעי באוקלנד, קליפורניה. היא משתמשת באמנות שלה ככלי לאקטיביזם, בנושאים מגוונים הכוללים גלובליזציה, הגירה, פמיניזם, הפטריארכיה, אורגניזמים מהונדסים גנטית, קולוניאליזם ועוד. היא מזדהה כ"לטינה". בשנים האחרונות היא החלה להציג לא רק בארצות הברית, אלא גם בתערוכות בינלאומיות.
חיים מוקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רודריגז נולדה בשכונה לטינו-אמריקאית באוקלנד, קליפורניה. הוריה היגרו לארצות הברית מפרו בשנות ה-60. הוריה דאגו לכך שרודריגז תוכל להשלים השכלה אוניברסיטאית, למרות שלהם עצמם לא הייתה הזדמנות לכך. אמנות הייתה חלק חשוב מחייה כבר מגיל צעיר, ובילדותה כבר זכתה בתחרויות והציגה עבודות בטלוויזיה בשפה הספרדית. בגיל 12 היא עברה לגור עם דודתה במקסיקו סיטי, שם גילתה את האמנית המקסיקנית פרידה קאלו, וזו הפכה להשראה להמשך דרכה.
בגיל 15 חזרה רודריגז לארצות הברית. למרות שהוריה תמכו בעשייה האמנותית שלה, הם דחקו בה ללמוד מקצוע ריאלי כמו רפואה או הנדסה[1].
השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר סיום לימודי התיכון ב-1996, זכתה רודריגז במספר מלגות והתקבלה לאוניברסיטת קליפורניה בברקלי. שם פגשה באמנית הצ'יקנה יריינה סרוונטס, אשר לימדה אותה את אמנות הדפוס, ומשם התפתחה תשוקתה למדיום. בגיל 20 עזבה את לימודיה, כי הרגישה שהיא עובדת למטרותיהם של הוריה ולא שלה.
אקטיביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]
שורשי האקטיביזם של רודריגז החלו כבר בילדותה במזרח אוקלנד, שם ראתה דוגמאות לגזענות ממסדית וגם את התגובות הקהילתיות-אקטיביסטיות למצב בשכונתה. נושא ההגירה נשאר מן הקרובים לליבה, כפי שניתן לראות בקמפיין האמנותי האחרון שלה "ההגירה היא יפה" (Migration is Beautiful)[2]. הוריה המהגרים התקשו עם השפה האנגלית, והיא שמעה כיצד הם כונו "קופים" ושמות גזעניים אחרים. היא גם ראתה וחוותה דברים אחרים שרווחו במקום מגוריה, כגון כנופיות, סמים, ואלימות מינית. באזור הרחב של מפרץ סן פרנסיסקו היו הרבה תנועות מחאה ואקטיביזם, שנלחמו בתופעות אלה, כך שתמיך הייתה לה גישה לנרטיבים שונים. אך רודריגז שמה לב כבר בגיל צעיר כי אינה רואה בתקשורת דימויים חיוביים של נשים כמוה - כהות עור, מהגרות, לטינות, וזה היה הקטליסט למעורבות החברתית הראשונה שלה.
הציורים שלה היום נחשבים לייצוג ישיר של מאבקים עממיים בנושאים שהיא עוסקת בהם - נושאים של אתניות, הגירה, זכויות נשים, ועוד. הדימויים האנטי-גזעניים שלה שימשו גם להתנגדות למלחמות ארצות הברית בעיראק ואפגניסטן. אך בשנים 2013–2015 היא מתמקדת בעיקר בהגירה. דפוסיה משקפים נקודת מבט לא שגרתית לגבי ההשפעה שיכולה להיות לנשים ולגברים שמושפעים מהסוגיות הרחבות על מצבם.
רודריגז גם בוחנת את המיניות שלה דרך האמנות שהיא עושה, ולאחרונה יצאה כקווירית[3].
ארגונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רודריגז היא בין המייסדות של Tumis Inc, סטודיו שמספק שירותי עיצוב וטכנולוגיית ווב למען צדק חברתי. היא גם בין המקימות של East Side Alliance Arts Center, מרכז תרבות לאמנים ופעילים חברתיים, שמקדם קהילתיות בת-קיימא דרך מודעות פוליטית ורב-תרבותית.
כשהקימה ב-2003 את הסטודיו לדפוס בשם Taller Tupac Amaru כדי ללמד אמנים בקליפורניה את אמנות דפוס המשי, היא נהייתה מנטורית לעשרות אמנים צעירים משכונת מעמד הפועלים בה פעל הסטודיו, בין היתר כמרכז פעילות רב-תחומית למשתתפים.
רודריגז מרצה בבתי ספר, אוניברסיטאות, ומרכזים חברתיים על החיבור בין אמנות ואקטיביזם, וכיצד הוא מגשר בין קהילות למוזיאונים, ובין המקומי לבינלאומי. היא גם מרצה על ארגון קהילתי-תרבותי והשימוש בטכנולוגיה ליצירת שינוי חברתי[4].
פרויקטים ושיתופי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רודריגז משתפת פעולה עם אמנים ממקסיקו, יפן ואירופה, ועבודותיה מוצגות בגלריות ומוזיאונים ברחבי העולם. היא עובדת עם פארל ויליאמס על סדרה דוקומנטרית בת שלושה פרקים בשם "ההגירה היא יפה"[5], כשם הקמפיין שהשיקה. בין היוצרים שתורמים או תומכים בפרויקט ישנם אקדמאים וסופרים כמו חונוט דיאס, ג'וליה אלברז וסטיב ארל.
פרויקטים אחרים מהתקופה האחרונה הם קמפיין נגד אונס ואלימות כלפי נשים, האמנית נ' וולמארט, ופיתוח קמפיין ההגירה.
היא עובדת יחד עם ארגונים חברתיים ברחבי העולם לייצר אמנות רדיקלית, נותנת השראה ובעלת חזון, והכי חשוב, לדבריה - שמייצרת שינוי. כשהיא לא עובדת על האמנות שלה, רודריגז מנהלת את CultureStrike, ארגון אמנות לאומי שמכניס אמנים, שחקנים וסופרים לתוך המאבק לזכויות מהגרים. ב-2009 היא ייסדה את Presente.org, רשת אקטיביזם מקוון שמטרתה העצמת קהילות לטינה-אמריקאיות.
פרסים ואותות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2012 Emerging Leader Award, Chicana Latina Foundation, San Francisco, CA
- 2011 Recipient of the Creative Work Fund Award, San Francisco, CA
- 2011 Recipient of Innovation Grant, Center for Cultural Innovation, Los Angeles, CA
- 2010 Inducted into Women’s Hall of Fame (Alameda County) in Arts & Culture, Alameda County, CA
- 2009 Recipient of OPEN Foundation Individual Artist Grant, Oakland, CA
- 2008 Named one of the countries leading 50 visionaries by UTNE Magazine
- 2008 Sister of Fire Award, Women of Color Resource Center, Oakland, CA
- 2007 Recipient of the Belle Foundation Individual Artist Award, San Jose, CA
- 2005 Art Is A Hammer Award from the Center for the Study of Political Graphics, CA
תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Museo del Barrio (New York)
- de Young Museum (San Francisco)
- Mexican Fine Arts Center (Chicago)
- Yerba Buena Center for the Arts (San Francisco)
- Sol Gallery (Providence, RI)
- Huntington Museum and Galería Sin Fronteras (Austin, TX)
בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- the House of Love & Dissent (Rome)
- Parco Museum (Tokyo)
בשנת 2007–2008 רודריגז הייתה Artist-in-Residence במכון קאלה לאמנות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פביאנה רודריגז- אתר CultureStrike
- אתר Presente
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Leal, Samantha (18 בינואר 2013). "Favianna Rodriguez Talks Immigration, Rosario Dawson and Her New Web Series". Latina.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Migration is Beautiful". Migration is Beautiful.
- ^ Vasquez, Tina (2013). "Artist Statement". Bitch.
- ^ "Biography". Favianna.tumblr.com. אורכב מ-המקור ב-2015-03-28. נבדק ב-2015-03-29.
- ^ https://www.huffpost.com/entry/migration-is-beautiful-artist-favianna-rodriguez-documentary_n_2535690