פבלוס קונטוריוטיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פָּבְלוֹס קוּנְטוּרְיוֹטִיס

Παύλος Κουντουριώτης
AlmiranteCoundouritis--inheartofgermani00vaka.jpg
פבלוס קונטוריוטיס כפי שצולם ב-1918
לידה 9 באפריל 1855
הידרה, ממלכת יוון Flag of Greece (1822-1978).svg
פטירה 22 באוגוסט 1935 (בגיל 80)
אתונה, הרפובליקה ההלנית השנייה Flag of Greece (1822-1978).svg
מדינה הרפובליקה ההלנית השנייה
מקום קבורה הידרה
עיסוק פוליטיקאי, חייל עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא יוון ה-1
תקופת כהונה 25 במרץ 192415 במרץ 1926 (שנתיים)
הקודם ביטול המונרכיה; הנשיא הראשון בתפקיד
הבא תאודורוס פנגלוס
נשיא יוון ה-3
תקופת כהונה 24 באוגוסט 19269 בדצמבר 1929 (3 שנים ו-15 שבועות)
הקודם תאודורוס פנגלוס
הבא אלכסנדרוס זאימיס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
קברו של פבלוס קונטוריוטיס באי הידרה

פָּבְלוֹס קוּנְטוּרְיוֹטִיסיוונית: Παύλος Κουντουριώτης; ‏9 באפריל 1855, הידרה, ממלכת יוון22 באוגוסט 1935, אתונה, הרפובליקה ההלנית השנייה) היה אדמירל וגיבור מלחמה יווני, אשר כיהן פעמיים כנשיאה של הרפובליקה ההלנית השנייה.

הקריירה הצבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פבלוס קונטוריוטיס נולד באי הידרה למשפחה מיוחסת ממוצא אלבני קדום. אביו גאורגיוס כיהן ב-1848 לתקופה קצרה כראש ממשלת הממלכה. ב-1875 התגייס לצי היווני וב-1897, במהלך המלחמה היוונית-עות'מאנית פיקד על אוניית מערכה. בין 1908 ל-1911 כיהן כעוזרו האישי של המלך גאורגיוס הראשון ובמהלך תקופה זו הועלה לדרגת קפטן. ב-1912 הועלה לדרגת תת-אדמירל ובמהלך מלחמת הבלקן הראשונה פיקד מאניית הפיקוד שלו ה"גאורגיוס אברוף"(אנ') על הקרבות המוצלחים מול הצי העות'מאני. השגיו בקרבות הקנו לו מעמד של גיבור מלחמה וקונטוריוטיס הועלה לדרגת סגן אדמירל. ב-1917, פרש קונטוריוטיס מהצבא בדרגת אדמירל.

הקריירה הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1916 בעודו משרת בצי, מונה לשר הימייה בממשלתו של סטפנוס סקולידיס המלוכני. קונטוריוטיס התנגד לעמדתו הפרו-גרמנית של המלך קונסטנטין הראשון וצידד בהצטרפות הממלכה לצד מדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה. הוא התפטר מתפקידו והצטרף לאלפתריוס וניזלוס בסלוניקי, שם הוקמה הממשלה הזמנית להגנת האומה שמרדה בשלטונו של המלך קונסטנטין הראשון ושלטה על חלק מהממלכה באזורי צפון יוון, כרתים ואיי הים האגאי.[1] קונסטנטין הראשון נאלץ לוותר על המלוכה ואלפתריוס וניזלוס היה לראש הממשלה. וניזלוס, קונטוריוטיס ופנאיוטיס דנגליס הובילו את תהליך שיקומו והרחבתו של הצבא היווני וכונו "הטרויקה להגנת האומה". יוון הצטרפה למדינות ההסכמה והייתה שותפה לניצחונן על מעצמות המרכז בקרבות החזית המקדונית.[2]

ב-28 באוקטובר 1920, לאחר מותו של אלכסנדר הראשון, מלך יוון מונה קונטוריוטיס לעוצר המלוכה, אך בראשית נובמבר, מייד לאחר תבוסתו של וניזלוס בבחירות הכלליות שנערכו ביוון התפטר מתפקידו. המלוכה ביוון הושבה על כנה, אך במרץ 1924 הודח המלך גאורגיוס השני וקונטוריוטיס נבחר לנשיאה הראשון של הרפובליקה ההלנית השנייה. במרץ 1926 התפטר קונטוריוטיס לאחר ההפיכה הצבאית שהעלתה לשלטון את הגנרל תאודורוס פנגלוס שהכריז על עצמו דיקטטור יוון. קונטוריוטיס עזב את אתונה לאי הידרה ובאוגוסט שב לאתונה ולמשרת הנשיא לאחר סילוקו של הגנרל פנגלוס בהפיכת נגד. במאי 1929 נבחר פבלוס קונטוריוטיס לכהונה נוספת כנשיא יוון, אך בדצמבר נאלץ לפרוש מתפקידו בשל בריאות לקויה. הוא הלך לעולמו באתונה ב-1935 והוא בן 80 שנים ונקבר באי הולדתו הידרה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פבלוס קונטוריוטיס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏Greek nationalist government, 1916, באתר nzhistory.net.nz, אוחזר ב-1 בפברואר 2014 (באנגלית).
  2. ^ "עדכון על המערכה בבלקנים נכון ל-19 באוקטובר 1918" באתר ניו-יורק טיימס (באנגלית) .


הקודם:
אין. הודח גאורגיוס השני, מלך היוונים
נשיא יוון, כהונה ראשונה
25 במרץ 1924 - 15 במרץ 1926
הבא:
תאודורוס פנגלוס
הקודם:
תאודורוס פנגלוס
נשיא יוון, כהונה שנייה
26 באוגוסט 1926 - 9 בדצמבר 1929
הבא:
אלכסנדרוס זאימיס