פבלו אריאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פבלו אריאל
פבלו אריאל, 2016
פבלו אריאל, 2016
לידה 26 ביוני 1953 (בן 66)
בואנוס איירס, ארגנטינה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק במאי, מחזאי יוצר רב תחומי, מנהל אמנותי ושחקן
מקום לימודים חינוך יצירתי במכללת סמינר הקיבוצים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פבלו אריאל יונגמן (נולד ב-26 ביוני 1953) הוא במאי, מחזאי יוצר רב תחומי, מנהל אמנותי ושחקן ישראלי. מייסד תיאטרון זיקית ופסטיבל "בובות בצפון" - הפסטיבל הדו-לשוני הראשון לתיאטרון בובות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריאל נולד בבואנוס איירס, ארגנטינה ועלה לישראל בשנת 1971.

סיים לימודי חינוך יצירתי במכללת סמינר הקיבוצים בשנת 1974.

היה בין מייסדי "קבוצת קו" הירושלמית ובין השנים 1973–1978 ביים ושיחק בהצגות רבות במסגרת קבוצה זו. ההצגה הראשונה שביים במסגרתה - "סיפורי צבעים" – אף הייתה מועמדת לפרס כינור דוד.[1] בשנת 1978 ביים אריאל את הקונצרט הראשון שלו, שהיה שיתוף פעולה בין קבוצת קו והתזמורת הסימפונית ירושלים. באותה שנה יצא לסיבוב הופעות בעולם, במסגרתו הופיע עם הצגת יחיד בפסטיבלים ובתיאטראות בצרפת, שווייץ, איטליה, גרמניה, ארגנטינה, פרו, בוליביה ואורוגוואי. עם שובו ארצה, בשנת 1982, פיתח אריאל את תחום מופעי החוצות בפסטיבלים, ומתוכם את תיאטרון הרחוב. מאז ביים והשתתף אריאל בעשרות מופעי רחוב בארץ ובעולם.

החל משנת 1991 עוסק אריאל גם בעבודה עם תזמורות סימפוניות, בהן הוא משלב מופע חזותי יחד עם מוזיקה קלאסית. נכון לשנת 2017 כתב וביים אריאל 40 קונצרטים משולבים שונים, בהם אופרות, מופעי בלט, הצגות, תיאטרון בובות ועוד.

בשנת 2002 הוזמן לבצע סדרה של קונצרטים עם התזמורת הסימפונית של קונספסיון, צ'ילה, ובשנת 2007–2009 ביצע סדרת קונצרטים דומה עם התזמורת הסימפונית של צ'יוואווה, מקסיקו.

אריאל הפיק גם סרטונים ופרויקטים עבור משרד החינוך והשירות הפסיכולוגי הייעוצי. הוא הפיק עבור משרד החינוך את סדרת סרטוני הווידאו "Hands up" אשר נמצא בשימוש בבתי הספר בישראל ובארצות נוספות העולם באמצעות ארגון אמנסטי אינטרנשיונל. כמו כן, פיתח פרויקט על ילדים דחויים שכלל הפקת חמישה סרטונים ושני משחקים לילדים.

משנת 2003 מנהל את תיאטרון רב תרבותי הגליל - זיקית שאותו ייסד. כל ההפקות במסגרת התיאטרון נכתבו ובוימו על ידי אריאל, כאשר בחלקן הוא גם משחק בעצמו.

נשוי ולו ארבעה ילדים, מתגורר במצפה אבירים בגליל.

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייסד, במאי, מנהל ושחקן בתיאטרון זיקית - תיאטרון רב תרבותי הגליל. הופיע עם הצגת היחיד שלו ברחבי העולם, ביים וכתב הצגות רבות לילדים ומבוגרים. הצגותיו הועלו על במות ביותר משלושים מדינות ברחבי העולם.

הצגות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • התיאטרון השקט, 1979
  • סיפורים ללא מילים, 1983
  • דרך, 1985
  • בראשית, 1989

הצגות אנסמבל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שכנים, 2003
  • על הגבול, 2006
  • הציורים של סופיה, 2007
  • סמטאות לוחשת, 2009
  • חגיגה, 2009
  • סיפורי מדף, 2011
  • מתוק חמוץ מתוק, 2012
  • שירה בציבור- קברט ישראלי, 2013
  • נשים יוצרות בגליל, 2015
  • מסיבת קוקטייל, 2015
  • ארבע עונות וויוואלדי אחד, 2016
  • קולות, 2017
  • קרקס בראשית 2019

קונצרטים למשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביים והפיק קונצרטים לכל המשפחה, המשלבים תזמורת עם אומנויות הבמה השונות, בשיתוף עם התזמורות הסימפוניות של חיפה, באר שבע וירושלים, ועם התזמורת הפילהרמונית הישראלית. כמו כן הפיק קונצרטים עבור תזמורות מצ'ילה ומקסיקו.

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השתתף בתוכנית הילדים "רחוב סומסום" בתור מפעילו של מוישה אופניק, ובתוכניות "יש לי סיפור" ו"קונצרטון".

ניהול אמנותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהלם האמנותי של אירועי חוצות בפסטיבל ישראל, חגיגות ה-40 למדינה, פסטיבל עכו ופסטיבל חיפה לתיאטרוני ילדים, תיאטרון החרשים במע'ר ותיאטרון זיקית.

הפקות נוספות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיק את סדרת הסרטים והמשחקים "מקום לכולם" העוסקת בנושא דחיה חברתית בקרב ילדים. הסדרה מהווה חלק מתוכנית כישורי חיים של משרד החינוך. הפיק סדרת סרטים חינוכיים בנושא זכויות אדם הנמצאים בשימוש במערכת החינוך הישראלית ובארצות רבות נוספות באמצעות ארגוני שלום וארגונים בינלאומיים לזכויות אדם.[2]

יצר סדרת סרטים קצרים בנושא הפחתת פחדים בקרב ילדים בתקופת מלחמת המפרץ.

כמו כן, אריאל מפתח ומנחה סדנאות בנושא פיתוח מחשבה יוצרת לאנשי מקצוע בתחומים שונים בארץ ובעולם. עם הגופים איתם שיתף פעולה נמנים מכון גולדה מאיר במשרד החוץ, משרד החינוך, איגוד העובדים הסוציאליים ועוד. בנוסף, הנחה סדנאות דומות ביפן, סינגפור, ארגנטינה, צילה ופרו.

הפקות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Concepcion Symphony Orchestra - סדרת קונצרטים למשפחה, צ'ילה 2002–2003.
  • International Festival for the arts Chihuahua – קונצרט למשפחה, מקסיקו 2007.
  • Philharmonic Orchestra of the State of Chihuahua – סדרת קונצרטים, מקסיקו 2008–2009.
  • Tottales Theatre – "תשובה למכתב שאבי אף פעם לא כתב לי" - הפקה משותפת לפסטיבל עכו ותיאטרון וינה, אוסטריה, 2010.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1996 – פרס ראשון בפסטיבל עכו ההצגה "חלום ערבי" - יצירה משותפת עם מוני יוסף ורועי רשקס.
  • 2003 – פרס לאה פורת לתיאטרון החרשים על ההצגה "צבעי נונו" בבימויו של אריאל.
  • 2007 – פרס ראשון בפסטיבל לתיאטרוני ילדים בחיפה על הצגה "הציורים של צופיה" שכתב וביים.
  • 2009 – פרס ראשון בפסטיבל הבינלאומי לתיאטרוני ילדים בטרגובישטה, בולגריה על ההצגה "חגיגה" שכתב וביים.
  • 2009 – פרס ראש העיר בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר על ההצגה "סמטאות לוחשות" שכתב וביים.
  • 2017 – פרס ראשון להצגות ילדים פסטיבל 8 FITIJ בסנטו דומינגו, הרפובליקה הדומיניקנית על ההצגה "המתנה של סבא" שכתב וביים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרית בן ישראל ורוני מוסנזון נלקן, חפץ לב - יסודות תיאטרון הבובות האמנותי, עמ' 230
  2. ^ מקום לכולם - דחייה חברתית בבית הספר, באתר שפ"ינט – אתר השירות הפסיכולוגי ייעוצי