לדלג לתוכן

פגיעה ארכאולוגית בעתיקות הר הבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פגיעה ארכאולוגית בעתיקות הר הבית היא חפירה בהר הבית שבוצעה על ידי הווקף המוסלמי במהלך שנים, באופן שהביא להרס ואובדן של ממצאים ארכאולוגים רבים. בניסיון להציל את הממצאים הוקם פרויקט סינון העפר מהר הבית.

ערך מורחב – הרס אתרי מורשת ישראלית

בנובמבר 1999 נחפר על ידי הווקף בור גדול במתחם בהר הבית. הבור, בעל ממדים של 43x36 ובעומק 12 מטרים, נחפר ברובו בתוך יום וחצי, תוך שימוש בציוד מכני כבד, ללא חפירה ארכאולוגית מקדימה או פיקוח ארכאולוגי, ותוך פגיעה בעתיקות. שפכי העפר מכריית בור זה, יחד עם שפכים נוספים מעבודות בניין וגינון באזורים סמוכים פונו באמצעות ארבע מאות משאיות[1] למספר מקומות. רובן נשפכו בנחל קדרון הסמוך.[2] סביבותיו של הבור רוצפו ובבור עצמו נבנו מדרגות המובילות מטה. מלבד הרס העתיקות עצמן, העתיקות שהיו עשויות להתגלות בחפירה נותקו מהקשרן ובכך איבדו רבות מערכן המדעי.

במסגרת מהומות הר הבית 2022, חסמו מוסלמים את גישתם של יהודים שרצו לעלות להר הבית לרגל חג הפסח, באמצעות אבנים. חלק מהאבנים היו ממצאים ארכאולוגיים עתיקים. בעקבות זאת הודיעה רשות העתיקות על בחינה של הממצאים הארכאולוגים שנפגעו ממעשה זה.[3]

כמענה לבקשת מכון המידע של הכנסת מידע מרשות העתיקות על פגיעה בעתיקות בהר מ־2011 ואילך ענתה רשות העתיקות "יש בידינו מידע, אך ניתן למסור אותו בדיון מסווג בלבד" וסירבה לספק אותו.[4]

חוסר האכיפה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיון בכנסת ישראל בה' בשבט ה'תש"ס (12 בינואר 2000) בעניין "העבודות הלא חוקיות בהר הבית המתבצעות תוך כדי הריסה ופגיעה באתרים ארכאולוגיים חשובים", הסביר שר החינוך יוסי שריד את חוסר האכיפה: הר הבית הוא אתר עתיקות ומקום קדוש מן המעלה העליונה. לפיכך, משום חשיבותו והרגישות הפוליטית והדתית הנובעת מכך, ההחלטות הנוגעות לביצוע פעולות בתחומו נתונות, על פי חוק, בידי הדרג המדיני - חוק העתיקות, 1978, סעיף 29(ג).

1. רשות העתיקות מקיימת כל העת פיקוח ארכאולוגי בהר הבית. מאז נובמבר 1996 הפיקוח הוא מוגבל, והוא נעשה לעיתים בחסות המשטרה.

2. על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שניתנו בהמשך לפסיקת בג"ץ בעניין הר הבית, מנועה רשות העתיקות מלאכוף את חוק העתיקות בהר הבית. עליה לדווח על הנעשה במתחם ולפעול על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה והנחיות הדרג המדיני.

סוגיית האכיפה נדונה פעמים מספר בבג"ץ, לרבות דיון בזמן האחרון, בהקשר של פריצת הפתח החדש ב"אורוות שלמה".

3. חוק העתיקות נאכף בכל מקום. פעולות פיתוח במקומות המוכרזים כאתר עתיקות נעשות באישור רשות העתיקות ועל פי תנאי מינהל מקרקעי ישראל, כקבוע בחוק.[5]

הוועד הציבורי למניעת הרס העתיקות בהר הבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הוועד הציבורי למניעת הרס העתיקות בהר הבית

בראשית שנת 2000 הוקם "הוועד הציבורי למניעת הרס העתיקות בהר הבית". עם חברי הוועד נמנים ארכאולוגים בכירים רבים, בהם יו"ר המועצה הארכאולוגית ונשיא החברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, משפטנים, בהם גם נשיאי בית המשפט העליון בדימוס ומבקרת המדינה לשעבר, אנשי רוח ואישי ציבור ואנשי ביטחון בכירים.

הוועד פועל במטרה למנוע פגיעה במעמדו ההיסטורי והארכאולוגי של מתחם הר הבית, מפני שמשמעותה היא פגיעה בתרבות העולמית בכלל ובמורשת היהודית בפרט. מאחר שהווקף והתנועה האסלאמית מבצעים את הרס העתיקות ומשנים את אופיו ההיסטורי של המתחם העתיק תוך הפרה של חוק העתיקות תשל"ח-1978 וחוק התכנון והבנייה תשכ"ה-1965, ולפיכך דורש הוועד להורות למשטרת ישראל לאכוף את חוקי העתיקות, התכנון והבנייה בהר הבית, לערוך סיורים שוטפים בתדירות גבוהה, כל יום, בכל חלקי הר הבית, ולמנוע ולסכל כל פעולה בלתי חוקית המתבצעת במקום, כמקובל בכל שאר אתרי העתיקות בארץ. כמו כן דורשים לפתוח באופן מלא וחופשי את כל מתחם הר הבית לביקור וסיקור שוטף של התקשורת הישראלית והבינלאומית; דבר זה, הנמנע כעת, הוא הפרה של חופש העיתונות והמידע במדינה דמוקרטית ושלילת זכות הציבור לדעת, ללא כל בסיס חוקי. סגירת ההר לתקשורת מאפשרת לווקף להסתיר את הפשעים הארכאולוגיים והעבירות שהוא מבצע על ההר מעיני הציבור בישראל וכלל העולם התרבותי. ולבסוף, דרישה לפיקוח קבוע, שוטף יומיומי ואמיתי בכל חלקי הר הבית של רשות העתיקות, שתפקידה להגן ולשמור על העתיקות בכל מקום ועל אחת כמה וכמה במקום בעל חשיבות היסטורית וארכאולוגית כמו הר הבית.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מפעל סינון העפר מהר הבית דו"ח מקדמי שלישי באתר מכון מגלי"ם
  2. ^ גדעון אבני ויוחנן (ג'ון) זליגמן, הר הבית 1917-2001, רשות העתיקות, ירושלים, התשס"א, עמודים 30-33; ‏ John Sleigman, "Solomon’s Stables, The Temple Mount, Jerusalem: The Events Concerning the Destruction of Antiquities 1999–2001", ‘Atiqot' 56, pp. 33*-54*; Yitzkak Reiter and John Seligman "1917 to the Present: AL-Haram al-Sharif / Temple Mount (Har ha-Bayit) and the Western Wall", in: Oleg Grabar & Bejamin Z. Kedar (eds.), Where Heaven and Earth Meet: Jerusalem's Sacred Esplanade, Jerusalem, 2009, pp. 268-270; גבריאל ברקאי, "תמורות בהר הבית בעשור האחרון", אריאל 175, עמ' 51-53.
    ראו גם: הרס עתיקות בשנים 1995-2001 באתר הוועד הציבורי למניעת הרס העתיקות בהר הבית; יצחק צויג, ‏מידע חדש מחפירות שונות בהר-הבית במאה השנים האחרונות, '
    חידושים בחקר ירושלים 14 (2008), עמ' 293-355, באתר Academia.edu
  3. ^ מרים ברדוגו, ‏נבחנת פגיעה ארכיאולוגית בהר הבית ע"י פורעים מוסלמים, באתר "סרוגים", 19 באפריל 2022
  4. ^ בניגוד לחוק: ברשות העתיקות מסרבים למסור מידע על פעילות בהר הבית | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, ‏2023-08-05
  5. ^ הישיבה השבעים ושבע של הכנסת החמש עשרה יום רביעי, י"ט בשבט התש"ס (26 בינואר 2000), באתר knesset.gov.il