פגישה לאין קץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פגישה לאין קץ / נתן אלתרמן

"...וַאֲנִי יוֹדֵעַ,
כִּי לְקוֹל הַתֹּף,
בְּעָרֵי־מִסְחָר חֵרְשׁוֹת וְכוֹאֲבוֹת,
יוֹם אֶחָד אֶפֹּל עוֹד
פְּצוּעַ־רֹאשׁ, לִקְטֹף
אֶת חִיּוּכֵנוּ זֶה,
מִבֵּין הַמֶּרְכָּבוֹת."

סיום השיר

פגישה לאין קץ הוא שיר שכתב המשורר העברי נתן אלתרמן. זהו השיר השני בקובץ השירים "כוכבים בחוץ" שפורסם בשנת 1938, ונחשב לאחת מפסגות יצירתו של אלתרמן. יש הרואים בשיר זה מפתח להבנת המורכבות בשירתו של נתן אלתרמן.[1][2] מושא השיר (האדם או הדבר עליו נכתב השיר) אינו מובן מהשיר עצמו, וניתן לפירושים שונים, כגון אישה אהובה, המדינה, השירה, ואחרים. ניתן למצוא בשיר רמזים לכל אחד מהפירושים.

זו שעליה נכתב השיר אינה מושגת - "שָׁוְא חוֹמָה אָצוּר לָךְ, שָׁוְא אַצִּיב דְּלָתַיִם". הכותב מוכן ורוצה לתת לה את כל כולו ללא הגבלה - "לָנֶצַח אֲנַגְּנֵךְ", "עַד קַצְוֵי הָעֶצֶב"; להקריב עבורה, ואף עבור צאצאיה, את רכושו - "אֱלֹהַי צִוַּנִי שֵׂאת לְעולָלַיִך, מֵעָנְיִי הָרַב, שְׁקֵדִים וְצִמּוקִים"; ואת עתידו ותפילותיו - "תְפִלָּתִי דָּבָר אֵינֶנָּה מְבַקֶּשֶת, תְפִלָּתִי אַחַת וְהִיא אומֶרֶת – הֵא לָךְ!"

השיר עמוס סמלים וטכניקות ספרותיות. בין היתר:

  • אוקסימורון - הביטוי "פִּתְאומִית לָעַד". למעשה, אף שם השיר "פגישה לאין קץ" הוא אוקסימורון (פגישה על פי הגדרתה תחומה בזמן).
  • האנשה - "רָקִיע לַח אֶת שִׁעולו מַרְעִים", "עָרֵי־מִסְחָר חֵרְשׁוֹת וְכוֹאֲבוֹת".
  • אנאפורה - "שָׁם לוהֵט יָרֵח כִנְשִׁיקַת טַבַּחַת, שָׁם רָקִיע לַח אֶת שִׁעולו מַרְעִים, שָׁם שִׁקְמָה תַּפִּיל עָנָף לִי כְמִטְפַּחַת..."
  • אמצעים פיגורטיביים -"...עֵינַי בָּךְ הֲלומות, עֵת בִרְחוב לוחֵם, שׁותֵת שְׁקִיעות שֶׁל פֶּטֶל, תְּאַלְּמִי אותִי לאלומות".
  • אליטרציה - "שׁותֵת שְׁקִיעות שֶׁל פֶּטֶל".
  • הרמזים מקראיים - בשיר מספר הרמזים לספרי התנ"ך בכלל, ובפרט לשיר השירים.[3]

הכותב, שבתחילת השיר מדבר על הנֶצַח בו ישאף אל אהובתו, מבלי שתהיה מושגת, מסיים את השיר באופן היחיד שבו יוכל להגיע אל מושא אהבתו: במותו. "יוֹם אֶחָד אֶפּול עוד פְּצועַ ראש לִקְטֹף אֶת חִיּוּכֵנו זֶה מִבֵּין הַמֶּרְכָּבות".

השיר "פגישה לאין קץ" הוא מהשירים הנלמדים לבחינות הבגרות בישראל.

השיר הולחן בידי נעמי שמר ובוצע לראשונה בידי "השלושרים" ב-1970.[4] לאחר מכן חודש על ידי זמרים רבים, ובהם אריק איינשטיין, חוה אלברשטיין, יגאל בשן, אסף אמדורסקי,עמיר בניון, עופר לוי ועידן רפאל חביב. בשנת 1999 הלחין רפי קינן מוזיקה שעוטפת את הקראת השיר על ידי יוסי בנאי. הביצוע יצא באלבום פגישה לאין קץ - יוסי בנאי מגיש נתן אלתרמן[5].. לחן נוסף הוא של חמי רודנר, שנכלל באלבומו "חמלה", שיצא בשנת 2003.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרופ' זיוה שמיר, עוד חוזר הניגון: שירת אלתרמן בראי המודרניזם. עמ' 82, הוצאת פפירוס, 1989
  2. ^ ד"ר חגי רוגני, "ארץ נוי אביונה": שירה ומקום בדיאלוג שירי בין לאה גולדברג לנתן אלתרמן, דברים - כתב עת אקדמי, אורנים - המכללה האקדמית לחינוך, 1 בדצמבר 2010
  3. ^ צור ארליך, שקדים וצימוקים: קריאה מפורטת מאוד ב"פגישה לאין קץ", בבלוג של צור ארליך, 8 בפברואר 2018
  4. ^ השלושרים (1969), באתר "סטריאו ומונו"
  5. ^ https://labelehrecords.bandcamp.com/album/--2 פגישה לאין קץ - יוסי בנאי מגיש נתן אלתרמן, באתר בנדקמפ