פגי סיגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פגי סיגר
Peggy Seeger
Peggy Seeger Salford 2011.jpg
לידה 17 ביוני 1935 (בת 86)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1955–הווה (כ־66 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמרת עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פולק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה בנג'ו עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Folkways Records עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג איאן מקול (197722 באוקטובר 1989) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מרגרט "פגי" סיגראנגלית: Margaret "Peggy" Seeger; נולדה ב-17 ביוני 1935) היא זמרת פולק אמריקאית, שהתפרסמה גם בבריטניה, שם התגוררה במשך יותר מ-60 שנה. הייתה נשואה למוזיקאי יואן מקול (אנ').

ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביה של פגי סיגר היה צ'ארלס סיגר (1886–1979), מוזיקולוג ידוע וחוקר מוזיקה עממית, ואימה הייתה אשתו השנייה של סיגר, רות פורטר קרופורד (1901–1953), מלחינה מודרניסטית שהייתה האישה הראשונה שקיבלה מלגת גוגנהיים. אחד מאחיה היה זמר העם מייק סיגר, ופיט סיגר היה אחיה למחצה.

החלה ללמוד גיטרה בגיל שש, ולמדה לנגן בבנג'ו ובפסנתר בגיל 15.

קריירה מוזיקלית ופוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1955 הוציאה את אלבומה הראשון ובו שירי עם אמריקאיים לילדים. באותה תקופה החלו זמרי פולק אמריקאים רבים, בהם פול רובסון והאורגים, להזדהות עם השמאל הפוליטי, כתגובת נגד להשפעת המקארתיזם, וגם סיגר החלה לשיר שירים פוליטיים.

בסוף שנות ה-50 ביקרה בסין הקומוניסטית וברוסיה. משרד החוץ האמריקאי, שהתנגד לביקורים מסוג זה, הודיע לה כי דרכונה יישלל עם שובה לארצות הברית, ולכן החליטה להישאר באירופה ולהופיע במקומות שונים בליווי בנג'ו. רק בשנת 1994 הותר לה לשוב לארצות הברית.

במהלך הופעה בלונדון בשנת 1956 הכירה את המוזיקאי יואן מקול (אנ') והשניים התאהבו. הוא עזב את אשתו השנייה ועבר להתגורר עם פגי סיגר. מכיוון שסיגר שהתה בממלכה המאוחדת כמהגרת, הם לא יכלו להתחתן. בשנת 1959 התחתנה בנישואים פיקטיביים עם המוזיקאי הסקוטי אלכס קמפבל על מנת לקבל אזרחות בריטית, וכך יכלה להינשא מאוחר יותר לבן זוגה יואן מקול. לזוג נולדו שלושה ילדים, והם חיו ביחד עד מותו של מקול בשנת 1989. הם הקליטו והוציאו ביחד ולחוד אלבומים רבים של מוזיקה עממית, בהם ניגנו אך ורק בכלים אקוסטיים מסורתיים. אחד משיריו הידועים של מקול, "The First Time Ever I Saw Your Face", נכתב על מגי סיגר.

סיגר הייתה בין הראשונות ששילבו מפוחית יד בשירי עם, וצלילה הפך לאחד מסימני הזיהוי של שיריה. סיגר ומקול ייסדו קבוצה בשם "חוג המבקרים" שהייתה מעין "כיתת אמן" לזמרי פולק, בה התנסו בכתיבה והלחנה של שירים עממיים ושירים חדשים כאחד. מדי שנה יצאה הקבוצה לסיבוב הופעות בבריטניה בה שולבו שירי עם ומערכונים קומיים. המופע נקרא "פסטיבל השוטים (אנ')", על שמו של אירוע בריטי הומוריסטי מימי הביניים בו התירו מלכי אנגליה לנתיני הממלכה חופש ביטוי גדול מהרגיל. רבים משיריהם היו על נושאים פוליטיים, בהם זכויות עובדים, פציפיזם, שוויון זכויות וזכויות האישה. שיריה של סיגר היו פופולריים בקרב פעילות התנועה הפמיניסטית, בייחוד השיר "אני הולכת להיות מהנדסת" ("I'm Gonna Be an Engineer").

בשנות השמונים ביקרה במחנה הנשים ליד הבסיס הצבאי בגרינהאם קומון (אנ'), בו נערכה מחאה של נשים בריטיות ושל התנועה לפירוק נשק גרעיני נגד הצבת טילי שיוט אמריקאים בבסיס. במהלך ביקוריה כתבה את שיר המחאה "Carry Greenham Home". להלן שורותיו הראשונות של השיר (בתרגום חופשי לעברית):[1]

יד ביד, בשורה ארוכה
כולנו סובבות את הגדר
שלושים אלף נשים ביחד שרות
הביאו את המסר הביתה.

הביאו את גרינהאם הביתה, כן,
קרוב לבית ורחוק מכאן,
הביאו את גרינהאם הביתה.

כולנו שרות בקול נישא
במקום גדר תיל נציב יונת שלום
בלבנו בוערת אש המחאה
הביאו את המסר הביתה.

הביאו את גרינהאם הביתה, כן,
קרוב לבית ורחוק מכאן,
הביאו את גרינהאם הביתה.

שנותיה המאוחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1989 מת בעלה, יואן מקול. בראיון בשנת 2005 הזדהתה סיגר כביסקסואלית, וסיפרה על יחסיה הרומנטיים עם אישה שהחלו מעט לפני מותו של מקול, ונמשכו שנים רבות לאחר מכן.[2]

ב-1994 עברה סיגר לארצות הברית והתגוררה באשוויל, קרוליינה הצפונית. היא המשיכה להופיע ולשיר על נושאים הקשורים לזכויות האישה. בשנת 2006 עברה לבוסטון, מסצ'וסטס, שם קיבלה משרת הוראה באוניברסיטת נורת'איסטרן. בשנת 2010 חזרה לבריטניה והיא גרה בעיירה באוקספורדשייר, סמוך לילדיה.

בשנת 2011 ערכה סיגר את ספר השירים של יואן מקול, ושילבה בו קטעים אישיים רבים. בשנת 2017 ראתה אור אוטוביוגרפיה שלה.

סיגר ממשיכה להקליט ולהופיע, ולערוץ היוטיוב שלה יש צופים רבים. בין השאר הופיעה בשנת 2013 במופע לזכרה של קייט מקגריגל.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן חלק מהאלבומים של פגי סיגר.

אלבומי סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Folksongs of Courting and Complaint (1955)
  • Animal Folksongs for Children (1957)
  • Folksongs and Ballads (1957)
  • A Song for You and Me (1962)
  • The Best of Peggy Seeger (1963)
  • Peggy Alone (1967)
  • Penelope Isn't Waiting Anymore (1977)
  • Different Therefore Equal (1979)
  • The Folkways Years 1955 1992 Songs of Love and Politics (1992)
  • Familiar Faces (1993)
  • Songs of Love and Politics (1994)
  • Love Will Linger On (1995)
  • An Odd Collection (1996)
  • Classic Peggy Seeger (1996)
  • Period Pieces (1998)
  • No Spring Chickens (1998)
  • Almost Commercially Viable (2000)
  • Heading For Home (2003)
  • Love Call Me Home (2005)
  • Bring Me Home (2008)
  • Peggy Seeger Live (2012)
  • Everything Changes (2014)

עם יואן מקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Second Shift – Industrial Ballads (1958)
  • Chorus From The Gallows (1960)
  • Popular Scottish Songs (1960)
  • Singing The Fishing (1960)
  • New Briton Gazette, Vol. 1 (1960)
  • Classic Scots Ballads (1961)
  • Bothy Ballads of Scotland (1961)
  • Two Way Trip (1961)
  • New Briton Gazette, Vol. 2 (1962)
  • Jacobite Songs – The Two Rebellions 1715 and 1745 (1962)
  • Steam Whistle Ballads (1964)
  • Traditional Songs and Ballads (1964)
  • The Amorous Muse (1966)
  • The Manchester Angel (1966)
  • The Long Harvest 1 (1966)
  • The Long Harvest 2 (1967)
  • The Long Harvest 3 (1968)
  • The Angry Muse (1968)
  • The Long Harvest 4 (1969)
  • The Long Harvest 5 (1970)
  • The World Of Ewan MacColl And Peggy Seeger (1970)
  • The Long Harvest 6 (1971)
  • The Long Harvest 7 (1972)
  • The World Of Ewan MacColl And Peggy Seeger Vol. 2 – Songs from Radio Ballads (1972)
  • At The Present Moment (1972)
  • Folkways Record of Contemporary Songs (1973)
  • The Long Harvest 8 (1973)
  • The Long Harvest 9 (1974)
  • The Long Harvest 10 (1975)
  • Saturday Night at The Bull and Mouth (1977)
  • Cold Snap (1977)
  • Hot Blast (1978)
  • Blood and Roses (1979)
  • Kilroy Was Here (1980)
  • Blood and Roses 2 (1981)
  • Blood and Roses 3 (1982)
  • Blood and Roses 4 (1982)
  • Blood and Roses 5 (1983)
  • Freeborn Man (1983) [reissued 1989]
  • Daddy, What did You Do in The Strike? (1984) [cassette mini-album]
  • White Wind, Black Tide – Anti-Apartheid Songs (1986) [cassette album]
  • Items of News (1986)

עם מייק סיגר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • American Folk Songs Sung by the Seegers (1957)
  • Peggy 'n' Mike (1967)
  • American Folksongs for Children (1977)
  • American Folk Songs for Christmas (1990)
  • Fly Down Little Bird (2011)

עם אמנים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Female Frolic (1967)
  • Living Folk (1970)
  • Three Score and Ten (concert) (2007)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Your Greenham song book, The Guardian (באנגלית).
  2. ^ Peggy Seeger recounts when she "realised men had destroyed the Earth", באתר "The Big Issue", ‏5 בנובמבר 2019 (באנגלית).