פדמלון טסמני
 פדמלון טסמני
| |
|---|---|
פדמלון טסמני
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | קנגוראים |
| תת־סדרה: | דמויי-קנגורו |
| משפחה: | קנגוריים |
| סוג: | פדמלון |
| מין: | פדמלון טסמני |
| שם מדעי | |
 Thylogale billardieriiדמארה, 1822 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
פדמלון טסמני (שם מדעי: Thylogale billardierii; מוכר גם כפדמלון אדום-בטן) הוא מין של כיסאי קטן דמוי ארנב בסוג פדמלון, המצוי בעיקר באי טסמניה ובמספר איים במצר בס. בעבר היה מצוי גם בחלק הדרומי של יבשת אוסטרליה, אך נעלם משם כתוצאה מהכנסת השועל האדום על ידי המתיישבים האירופאים. הפדמלון הטסמני תואר מדעית בשנת 1822 על ידי הזואולוג הצרפתי אנסלם גאייטאן דמארה (אנ').
אנטומיה ומראה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפדמלון הטסמני הוא כיסאי גוצי עם גוף קומפקטי ושפוף המאפשר לו לתמרן במהירות בתוך צמחייה צפופה. ראשו הגדול רחב ועגלגל, עם חרטום קצר ומוגבה, אף גדול, ועיניים בינוניות אשר שקועות מעט בפנים צמודות יחסית זו לזו. האוזניים גדולות ועגולות, והזנב העבה והחרוטי קצר ועבה יחסית בדומה לשאר המינים בסוג. הגפיים הקדמיות של הפדמלון קצרות במיוחד עם כפיים קטנות, ולעומתם הגפיים האחוריות גדולות, רחבות וחזקות, עם קרסוליים ואצבעות מוארכים.
הזכרים גדולים משמעותית מהנקבות ולהם חזה וזרועות שריריים, והדו-צורתיות הזוויגית באה לידי ביטוי בעיקר במסת הגוף: משקלו של הזכר 7–12 קילוגרם, לעומת הנקבה שמשקלה אינו עולה על 4 קילוגרם. האורך הכולל של גוף הזכר (מהחוטם עד לקצה הזנב) נע בין מטר ל-1.20 ס"מ ואילו הנקבה קצרה יותר.
הפרווה של הפדמלון הטסמני קצרה וצפופה עם מרקם רך וצמרירי. צבע הפרווה הכללי הוא חום-אפרורי, חום-זית או כסוף באזור הגב, הירכיים, הצלעות והצוואר, בעוד שהצד התחתון הכולל את הבטן, הגרון, החזה והמפשעה בצבע צהבהב-קרמי, כתמתם או אדמדם חיוור. הפרווה בחלק העליון מורכבת משילוב של שערות חומות, אפורות, לבנות, צהובות ושחורות, כך שהמראה שלה עשוי להשתנות מפרט לפרט בהתאם להרכב השיער. בנוסף, יש נטייה להתכהות באזור הכתפיים והשכמות, ולעיתים יש פס שחרחר עמום לאורך הגב. הצד העליון של כפות הידיים והרגליים כהה בדרך כלל, והצד התחתון צהוב.
הראש זהה בצבעו לשאר הגוף, להוציא את המצח ובסיס האוזניים אשר כהים יותר, והלחיים והסנטר הצהובים; על המצח יש לעיתים גם פס שחור עבה. שיער הפנים של הפדמלון דליל יחסית סביב העיניים, וגורם ליצירת טבעות אפרפרות חיוורות או ורודות. האוזניים אפרוריות בצידן החיצוני, וצהובות או ורודות בצידן הפנימי. הזנב עשוי להיות צהוב או אפור כולו.
תפוצה וסביבת מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפדמלון הטסמני מצוי בעיקר באי טסמניה, ובאיים הגדולים של מצר בס: אי המלך, האי פלינדרס והאי כף בארן. בעבר, היה נפוץ גם בחופים הדרומיים של יבשת אוסטרליה בתחומי ויקטוריה ואוסטרליה הדרומית, אולם נכחד מהיבשת לחלוטין בראשית המאה ה-20 כתוצאה מהכנסת השועל האדום. יונקים נוספים שנכחדו מהאזור באותה תקופה בנסיבות דומות הם וולבי גריי ווולבי ארנבי מזרחי, אך בניגוד לפדמלון שחי גם בטסמניה ובכך ניצל מכליה מוחלטת, השניים חיו אך ורק באזור זה ולכן נכחדו מן העולם.
בית הגידול של הפדמלון הטסמני מורכב מכיסי סבך צפוף בתוך יערות גשם ממוזגים בגבהים של עד 1,400 מטר מעל פני הים, בבתה, ובשטחי מרעה המנוקדים בשיחים צפופים. הוא נמצא גם בכיסי סבך לאורך ערוצי נחלים ובתוך חורשי אקליפטוס. אף שהפדמלון יוצא בתדירות גבוהה לרעות בשטחים פתוחים, הוא משתדל לא להתרחק יתר על המידה מהיער או מכיסי הסבך, על מנת שיוכל להימלט לתוכם בעת הצורך. הפדמלון הטסמני סובלני יחסית להפרעה אנושית ולשינויים סביבתיים המתרחשים בבית גידולו.
אקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפדמלון הטסמני הוא יונק פעיל לילה, ואת שעות היום מבלה במנוחה באזור מוגן בסבך הצפוף. הפדמלון מתעורר בשעות הערב ומתחיל לנוע לעבר שטחי המרעה (לעיתים עד 2 קילומטרים), ושם רועה במשך כל הלילה; עם הזריחה, הוא מתחיל לנוע חזרה לעבר מקום המנוחה שלו. גם במהלך השהייה בשטחי המרעה הפתוחים, הפדמלון מקפיד לא להתרחק מהיער או מהסבך יתר על המידה. לעיתים רחוקות, הוא עשוי להיראות בשטחי המרעה גם במהלך היום חרף הסיכון הרב מפני טורפים בשטח הפתוח. דפוס התנועה של הפדמלון ממקום המנוחה לאזור הרעייה קבוע, ועם הזמן נוצרים שבילים קטנים בתוך הצמחייה הסבוכה המשמשים אותו. הפדמלון הוא כיסאי סוליטרי החי מרבית הזמן בגפו; אף על פי כן, בשטחי המרעה מתקבצים תדיר עד כ-10 פדמלונים לרעייה משותפת, אולם הם מתפזרים מיד למקומם עם הזריחה או במקרה של סכנה.
הפדמלון הטסמני הוא יונק צמחוני הניזון בעיקר מעשבים ירוקים קצרים ומעשבי תיבול, ומדי פעם מגוון את תזונתו בפרחים, צוף או בעלים של ענפי עצים נמוכים.
הטורפים הטבעיים של הפדמלון הטסמני כוללים את השד הטסמני, נמיית כיס נמרית, עיט מחודד-זנב, ובעבר גם את הזאב הטסמני אשר נכחד מן העולם. הילידים האבוריג'ינים ובהמשך גם המתיישבים האירופאים, צדו את הפדמלון עבור פרוותו הרכה ובשרו הטעים. למרות זאת, הפדמלון נותר נפוץ בשפע בטסמניה, עד כדי כך שבאזורים מסוימים הוא מזיק ליבולים וניצוד במספרים מבוקרים בעידוד רשויות השימור הטסמניות.
הפדמלון הטסמני הוא יונק פוליגמי, ומתרבה בכל השנה ללא עונת רבייה מוגדרת; למרות זאת, כ-70% מההמלטות מתרחשות בסוף הסתיו. ההיריון קצר במיוחד בדומה ליונקי כיס אחרים ואינו עולה על 30 יום. הנקבה ממליטה גור אחד הזוחל לעבר הכיס ונצמד לאחת מארבע הפטמות שבתוכו. הנקבה יכולה להקפיא לאחר הרבייה את התפתחות העובר בתהליך שנקרא דיאפאוזה, אשר מתרחש בעיקר כאשר יש לה כבר גור אחד בכיס והיא אינה מסוגלת לטפל בשניים בו זמנית בשל הוצאת אנרגיה רבה על יצור חלב. לאחר שהגור יעזוב את הכיס, העובר יחזור להתפתח וייוולד כ-27 יום לאחר מכן.
גור הפדמלון שוהה בכיס במשך כ-6 חודשים, ולאחר מכן עוזב אותו; הוא נגמל בגיל שבעה או שמונה חודשים ונותר לצידה של האם עד גיל שנה כאשר בינתיים נולד גור נוסף. הזכרים והנקבות מגיעים לבגרות בגיל 15 חודשים. תוחלת החיים של הפדמלון הטסמני 5–6 שנים בטבע, ועד כ-8 וחצי שנים בשבי.
מצב שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפדמלון הטסמני מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), לאור תפוצתו הרחבה, אוכלוסייתו הגדולה, הסתגלתנות שלו לשינויים בבתי הגידול, והתרחשותו באזורים מוגנים. מגמת האוכלוסייה נחשבת ליציבה, ואין כרגע איומים משמעותיים על המין. יתרה מזאת, באזורים מסוימים בטסמניה הוא נפוץ בשפע עד כדי כך שנחשב למזיק וניצוד במספרים מבוקרים בעידוד רשויות השימור כדי למנוע התפוצצות אוכלוסין.
איום בהתהוות הוא הכנסת שועלים אדומים לתוך טסמניה; בהתחשב בכך שהשועלים מחקו לחלוטין את אוכלוסיית הפדמלון הטסמני בדרום היבשת, המצב עשוי להיות זהה בטסמניה אם לא תהיה שליטה על התרבות השועלים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פדמלון טסמני, באתר ITIS (באנגלית)
- פדמלון טסמני, באתר NCBI (באנגלית)
- פדמלון טסמני, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- פדמלון טסמני, באתר GBIF (באנגלית)
תמונות של פדמלון טסמני בפליקר.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פדמלון טסמני באתר הרשימה האדומה של IUCN
