פדרה מאוהבת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פדרה מאוהבת
Phaedra's Love
לני שחף בתפקיד פדרה, בהצגה "פדרה מאוהבת", מאת שרה קיין, בבימויה של לילך דקל-אבנרי, תיאטרון תמונע, 2007
לני שחף בתפקיד פדרה, בהצגה "פדרה מאוהבת", מאת שרה קיין, בבימויה של לילך דקל-אבנרי, תיאטרון תמונע, 2007
בימוי שרה קיין
כתיבה שרה קיין עריכת הנתון בוויקינתונים
מבוסס על המחזה פדרה מאת סנקה
מקום ההתרחשות ארמונו של תזאוס
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
הצגת בכורה 15 במאי 1996
שפה אנגלית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פדרה מאוהבת או "אהבתה של פדרה" (באנגלית: Phaedra's Love) הוא מחזה פרי עטה של שרה קיין.

רקע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון גייט (Gate Theatre) בלונדון הזמין משרה קיין מחזה בהשראת טקסט קלאסי של אוריפידס. הצגת הבכורה של המחזה, בבימויה של שרה קיין, נערכה ב-15 במאי 1996.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארמון המלוכה. היפוליטוס הנסיך יושב בחדרו משועמם וצופה בטלוויזיה. פדרה המלכה (המבוססת על דמותה של פדרה הקלאסית) ואמו החורגת של היפוליטוס פונה לרופא ומבקשת עזרה בקשר למצבו הנפשי של היפוליטוס, שכל היום סגור בחדרו, צופה בטלוויזיה ומזמין אליו אנשים לקיים יחסי מין.

פדרה משוחחת עם בתה סטרופי ומגלה שפדרה נמשכת מאוד להיפוליטוס, אינה מסוגלת לחשוב על שום דבר אחר ואינה מתפקדת. סטרופי אומרת לה שזה אסור בגלל קרבת המשפחה ואם אנשים ישמעו על כך זה ימיט עליהם אסון ופדרה מסכימה איתה.

היפוליטוס בחדרו: צופה בטלוויזיה, משחק במכונית על שלט ואוכל בו זמנית. פדרה נכנסת, מסדרת את חדרו. היא מספרת לו שהיא אוהבת ומעריצה אותו, מציעה לו לשכב איתה. הוא אומר לה שלא כדאי לה, שהיא תשנא אותו אחר-כך. לבסוף היא מבצעת בו מין אוראלי והוא גומר בחוסר עניין. היפוליטוס מספר לה ששכב עם הבת שלה, היא המומה. היא אומרת לו שהיא נשרפת מבפנים, הוא מגלה כלפיה אדישות והיא עוזבת את חדרו.

סטרופי נכנסת לחדרו של היפוליטוס ומבקשת ממנו להתחבא, כי פדרה תלתה את עצמה והשאירה פתק בו היא מאשימה אותו באונס והעם יעשה בו לינץ'. היא שואלת אותו אם עשה את זה, אם לא עשה היא תהיה בעדו ואם כן, היא תצטרף לעם. אחרי שיחה ארוכה הוא אומר שלא, ובכל זאת הולך להסגיר את עצמו.

היפוליטוס יושב בתא הכלא, נכנס הכהן בשביל לערוך לו וידוי. הם מנהלים דיון פילוסופי על מהות החיים והאמונה ובסופו הכהן מבצע בהיפוליטוס מין אוראלי.

גופתה המכוסה של פדרה מונחת על המוקד, תזאוס המלך מצית אותו.

המון מתקהל מחוץ לארמון, ביניהם תזאוס וסטרופי מחופשים. אנשים בקהל (ביניהם גם תזאוס המחופש) משוחחים ביניהם שצריך להוציא להורג את היפוליטוס ולא לחוס עליו בגלל מעמדו הרם. היפוליטוס מובל, הקהל מגדף אותו וזורק עליו אבנים. היפוליטוס נחלץ מהשומרים, בורח לקהל, בו נמצא תזאוס המחופש, תזאוס מנשק אותו ואומר להם להרוג אותו, שני אנשים מהקהל חונקים אותו והנשים בועטות בו. סטרופי המחופשת אומרת להם לא להרוג אותו, הקהל כועס עליה שהיא מגינה על האנס. תזאוס שאינו מזהה אותה, אונס אותה וחותך את גרונה. לפני מותה היא מספרת לו שהיפוליטוס חף מפשע. מפשיטים את היפוליטוס, חותכים את איברי מינו ומשליכים אותם למנגל. תזאוס מבתר את גופו של היפוליטוס, מוציא את מעיו ומשליך אותם למנגל. בועטים בהיפוליטוס, סוקלים אותו באבנים ויורקים עליו. תזאוס מזהה באימה שהרג את סטרופי, הוא חותך את גרונו. המחזה מסתיים כשהיפוליטוס אומר:

נשרים.
(הוא מצליח לחייך)
אילו רק היו עוד רגעים כאלה.
היפוליטוס מת.
נשר נוחת על גופתו ומתחיל בסעודה.

[1]

אודות המחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"פדרה מאוהבת" מבוסס בצורה רופפת על המחזה "פדרה", מאת המחזאי הרומאי סנקה, אבל מיקמה אותו בעולם המודרני. זהו חידוש של המיתוס על אהבתה הנואשת של פדרה לבנה החורג היפוליטוס, וזהו התנהגותו האכזרית של היפוליטוס, יותר מאשר פדרה, שמניעה את העלילה. אכזריותו של היפוליטוס דוחפת את פדרה להתאבד. קיין שינתה את המחזה הקלאסי בכך שהראתה, יותר מאשר תיארה פעולות אלימות שמתרחשות על הבמה. קיין תיארה אותו כהקומדיה שלי.[2]

ההפקה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה עלה לראשונה בישראל ב-28 בינואר 2007, בתיאטרון תמונע, תל אביב.

  • יוצרים: תרגום – יותם בנשלום, במאית ודרמטורגיתלילך דקל-אבנרי, מעצבת תפאורה – איריס מועלם, הלחנת מוזיקה – נעם רותם, כתיבת יצירה קולית - ריף כהן, עיצוב תלבושות – אלקסה רזניק, עיצוב תאורה - איריס מועלם.

לני שחף זכתה בפרס קיפוד הזהב לשנת 2007 על תפקידה בהצגה. [3]

המחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שרה קיין, פדרה מאוהבת, בתרגום יותם בנשלום, באתר תיאטרון תמונע, עמ' 66, סוף המחזה.
  2. ^ Kane, Sarah, Sarah Kane: Complete Plays. London: Methuen (2001), ISBN 0-413-74260-1
  3. ^ מרב יודילוביץ', הוכרזו הזוכים בפרס קיפוד הזהב, באתר ynet, 2 בפברואר 2008