פדרו לסקוראין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פדרו לסקוראין
Pedro Lascuráin
Pedro Lascurain.jpg
לידה 12 במאי 1858
מקסיקו סיטי, מקסיקו עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 ביולי 1952 (בגיל 94)
מקסיקו סיטי, מקסיקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מקסיקו עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה הפקולטה למשפט של האוניברסיטה הלאומית האוטונומית של מקסיקו עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, דיפלומט, עורך דין עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא מקסיקו ה־34
19 בפברואר 191319 בפברואר 1913
אירועים בתקופתו שימש כנשיא במשך כ-45 דקות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פדרו חוסה דומינגו דה לה קלסאדה מנואל מריה לסקוראין פארדסספרדית: Pedro José Domingo de la Calzada Manuel María Lascuráin Paredes; ‏8 במאי 1856 - 21 ביולי 1952) היה פוליטיקאי מקסיקני, ששימש כנשיאה ה-34 של מקסיקו במשך פחות משעה ב-19 בפברואר 1913, תקופת הנשיאות הקצרה ביותר בהיסטוריה המוכרת בעולם כולו.

קודם לתפקידו זה כיהן לסקוראין במשך שתי קדנציות כשר החוץ של מקסיקו וניהל בית ספר למשפטים במקסיקו סיטי.

כהונת הנשיאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לשוות למהלך החלפת שלטונו של פרנסיסקו מדרו מראה חוקי, שכנעו בכירים בממשל את מדרו שהיה אסיר בארמון הלאומי להתפטר בטענה שכך יינצלו חייו. לפי חוקת 1857 של מקסיקו שהייתה אז בתוקף, במקרה של נבצרות נשיא נבחר עוברת הנשיאות לפי הסדר הזה: סגן הנשיא, התובע הכללי, שר החוץ ושר הפנים. בעת ההפיכה עצרו אנשיו של ויקטוריאנו ורטה יחד עם מדרו גם את סגנו ואת התובע הכללי. בשלב הבא ורטה תכנן שלסקוראין יושבע כנשיא מתוקף תפקידו כשר החוץ, ואז הוא ימנה את ורטה עצמו לשר הפנים ויתפטר. כך נוצר מצב שבו כיהן לסקוראין כנשיא מקסיקו ה-34 לתקופת כהונה של פחות משעה ב-19 בפברואר 1913. גרסאות שונות ניתנו לזמן המדויק של כהונתו והן נעות בין 15 ל-56 דקות. בכך, הייתה כהונתו לכהונה הקצרה ביותר המתועדת בהיסטוריה הבינלאומית. באותו ערב התכנסה ישיבה מיוחדת של הקונגרס שאישרה תחת איומי רוביהם של חיילי ורטה את המינוי.

ימים ספורים לאחר מכן בוימה ההתקפה הידועה על שומריהם של פרנסיסקו מדרו וסגנו חוסה מריה פינו סוארס (אנ'), שנוצלה כדי לרצוח את שניהם תוך כדי התגוננות מפני ניסיון חילוצם.

ורטה הציע ללסקוראין מושב בממשלתו אך הוא סירב, פרש מהפוליטיקה וחזר לעסוק בלימודי משפטים ובעריכת דין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פדרו לסקוראין בוויקישיתוף