פדרו פרננדס דה קווירוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פדרו פרננדס דה קווירוס
Pedro Fernández de Quirós.JPG
לידה 1565
אבורה, פורטוגל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1614 (בגיל 49 בערך)
פנמה סיטי, פנמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פורטוגל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע חוקר ארצות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פדרו פרננדס דה קווירוסספרדית: Pedro Fernández de Quirós‏; 1563–1614) היה נווט פורטוגזי בשירות ספרד, הידוע בעיקר בזכות מעורבותו במסעות תגליות ספרדיים באוקיינוס השקט, בפרט מסע (1595–1596) אלברו דה מנדניה, ועל הובלת משלחת 1605–1606 שחצתה את האוקיינוס השקט בחיפוש אחר טרה אוסטרליס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווירוס נולד באבורה, פורטוגל בשנת 1563.[1][2] כאשר המלכויות הפורטוגזית והספרדית אוחדו תחת מלך ספרד בשנת 1580 (בעקבות פניית כס המלוכה הפורטוגזי שנמשכה. במשך שישים שנה, עד שנת 1640, אז שוקמה המלוכה הפורטוגזית), קווירוס נכנס לשירות הצבאי הספרדי ונהיה ימאי ונווט מנוסה. באפריל 1595 הצטרף לאלברו דה מנדניה דה נירה במסעו למושבת איי סולומון, ושימש כנווט ראשי. לאחר מותו של מנדינה באוקטובר 1595 הוא לקח פיקוד על הספינה היחידה שנותרה מהמשלחת, והגיעה לפיליפינים בפברואר 1596. איזבל בררטו, אשתו הצעירה של מנדניה, נחשבת לעיתים קרובות כגורם שלילי במורל הנמוך והכישלון בסופו של דבר של המשימה. היא חיה חיי יוקרה בביתן גדול בזמן שהצוות ניזון ממנות אוכל דלות. הסיפור מסופר ברומן היסטורי מאת רוברט גרייבס.

החיפוש אחר טרה אוסטרליס[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווירוס שהה שמונה עשר חודשים בפיליפינים, אך שב לספרד בשנת 1598, דרך מקסיקו. עם שובו לספרד, עתר למלך פליפה השלישי לתמוך במסע נוסף אל האוקיינוס השקט, בתקווה למצוא יבשת דרומית גדולה שתתבע עבור ספרד. כקתולי אדוק, ביקר קווירוס גם ברומא בשנת 1600, שם השיג את תמיכת האפיפיור, קלמנט השמיני, לצורך בירור נוסף. הוא הרשים מאוד את שגריר ספרד ברומא, הדוכס מסה, שתיאר אותו כ"איש בעל שיקול דעת טוב, מנוסה במקצועו, עובד קשה, שקט ולא שחצן".[1] ברומא כתב קווירוס לראשונה את הדו"ח שלו. על הניווט כמכתב למלך, וחיזק עוד יותר את המוניטין שלו כנווט, והמציא שני כלי ניווט. במרץ 1603 הוסמך סוף סוף קווירוס לחזור לפרו כדי להקים משלחת נוספת, מתוך כוונה למצוא את טרה אוסטרליס, "הארץ הדרומית הגדולה" המיתולוגית, ולתבוע אותה עבור ספרד והכנסייה. קווירוס הגיע לפרו במרץ 1605. משלחתו של קווירוס, כללה 160 איש על שלוש אוניות, "סן פדרו וסן פבלו" (150 טון), "סן פדרו" (120 טון) "לוס טרס רייס" עזב את קלאו ב־21 בדצמבר 1605.[3]

בינואר 1606 הגיעה המשלחת לאי הנדרסון ואי דוצ'י, ואז איי קוק הצפוניים, ואיי בואן ויה במדינת האי קיריבטי.[4] ייתכן גם כי משלחתו ראתה את טהיטי ואיים אחרים בארכיפלג טואמוטו. קווירוס החמיץ את ניו זילנד, בגלל שינוי מסלול השיוט המתוכנן שלו.[1]

במאי 1606 הגיעה המשלחת לאיים שכונו מאוחר יותר "ההיברידים החדשים" – ההמדינה הנוכחית ונואטו. קווירוס נחת על אי גדול שחשב שהוא חלק מיבשת דרומית, וקרא לה "אוסטרליה דל אספיריטו סנטו".[5] בזכרונותיו בדפוס ובמיוחד במהדורה השמינית (שפורסמה באיטליה, בהולנד, בצרפת, בגרמניה ובאנגליה), מודגש השם, הוא משחק מילים עם השם "אוסטריה". זאת כדי להחמיא למלך פיליפ השלישי, שהיה מבית המלוכה האוסטרי.[6] האי שגילה נקרא עדיין אספיריטו סאנטו. הוא הצהיר על כוונתו להקים מושבה, שתיקרא "נובה ירושלים". הוא כנראה זיהה את הקצה הצפוני של אוסטרליה כמתחבר לגינאה החדשה, ליבשת ענקית. כפי שהצטייר במפות כמו אלה של ז'ראר דה ג׳ודה ופטרוס פלנקיוס. שכן, כפי שאמר בכרך העשירי (עמוד 5): "גינאה החדשה היא הקצה העליון של ארץ אוסטרליה שאליה אני מתייחס".[7]

הלהט הדתי של קווירוס מצא ביטוי בהקמתו של מסדר אבירות חדש, "אבירי רוח הרפאים". מטרת המסדר הייתה להגן על המושבה החדשה. עם זאת, תוך שבועות הרעיון של מושבה ננטש עקב עוינותם של התושבים המקומיים ומחלוקות בין הצוות.

לאחר שישה שבועות חזרו ספינותיו של קווירוס לים כדי לחקור את קו החוף. בלילה של 11 ביוני 1606 נפרד קווירוס בסן פדרו וסן פבלו מהספינות האחרות בגלל מזג אוויר הגרוע ולא הצליח (או כך לפחות אמר אחר כך) לחזור למעגן הבטוח באספיריטו סנטו. לאחר מכן הוא הפליג אל אקפולקו במקסיקו, שם הוא הגיע בחודש נובמבר 1606.

מבלי שהשלים את משימתו, חזרתו למקסיקו הייתה מאוד קריטי, היא נראית כמרד והראתה כושר מנהיגות עלוב שלו כמפקד ורב חובל.[8]

כעבור שבועיים לקח את הפיקוד לואיס ואס דה טורס, לאחר שחיפש לשווא את קווירוס בהנחה שאונייתו טבעה. דה טורס עזב את אספיריטו סנטו והגיע בהצלחה למנילה, מרכז השלטון בהודו המזרח ספרדי במאי 1607, לאחר שמיפה את קו החוף הדרומי של גינאה החדשה. כך עבר דרך המיצר הנושא את שמו, בין אוסטרליה לגינאה החדשה. טורס לא היה מודע לקרבתו לחוף הצפוני של אוסטרליה, קצת מעבר לאופק ממסלולו.[9]

חיים מאוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת העולם של הסל חררץ 1612, שמסמנת את ממצאי דה קווירוס

פדרו דה קווירוס חזר למדריד בשנת 1607. נחשב כחסר תועלת. הוא בילה את שבע השנים הבאות בעוני, כתב מספר דו"חות על הפלגתו והתחנן בפני המלך פיליפ השלישי לממן מסע חדש, ושלח למלך יותר מ -65 מכתבים בתקופה של שבע שנים. הוא נשלח לבסוף לפרו עם מכתבי תמיכה, אך למלך לא הייתה שום כוונה ממשית לממן משלחת נוספת, שכן מועצת המלוכה חששה שספרד לא תוכל להרשות לעצמה תגליות חדשות באוקיינוס השקט.[10]

קווירוס נפטר בדרך, בפנמה, בשנת 1614.

הוא התחתן עם דונה אנה צ'קון ממדריד בשנת 1589; לזוג נולדו בן ובת.[1]

מסמכי המסע של קווירוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר מסמכים המתארים את קווירוס - הפלגותיו שעדיין קיימות. המשמעותיים ביותר הם זכרונותיו של קווירוס שהוגשו למלך פיליפ השלישי בנוגע למסע,

תיאור קצר של טורס למלך (1607),[11] סיפורו של פראדו על המסע, שמהווה תוסף חשוב למכתב טורס שנכתב למלך ספרד ב־12 ביולי 1607. סיפורו של פראדו הוא התיעוד היחיד, מלבד המכתב, שמכסה את המסע למנילה.[12] כמו כן קיימים ארבעה תרשימים של גינאה החדשה.[13]

זכרונותיו של חואן לואיס אריאס דה לויולה למלך פיליפ הרביעי (נכתבו בערך בשנת 1630 והתבססה על דיונים בין קווירוס ללויולה).[14]

מרבית המסמכים של תגליותיו של לואיס ואס דה טורס לא פורסמו אלא הועברו לארכיון הספרדי, כולל סיפורו הארוך של פראדו ותרשימים נלווים.

זמן מה בין 1762 ל־1765, ראיונות כתובים של משלחת טורס נקראו על ידי ההידראוגרף הבריטי אלכסנדר דלרימפל. דלרימפל יצר מפת סקיצות שכללה את הפלגות קווירוס-טורס לג'וזף בנקס שללא ספק העביר את המידע הזה לג'יימס קוק.[15][16]

מכתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווירוס שלח לפחות 50,[2] אולי 65,[17] מכתבים למלך בין 1607 ל־1614. אף על פי שרובם היו כתובים בכתב יד, קווירוס דאג כי ארבעה עשר יודפסו ויוצגו בפני המלך. העתקים של שלושה עשר מתוך מכתבים אלה שרדו. 1617 עשוי להיות התאריך של התרגום הראשון לאנגלית לאחד מכתבי הזיכרון של קווירוס, כטרה אוסטרליס אינקוגניטה, או תגלית דרום-מזרחית חדשה.[18] תיאור קצר של המסע והתגליות של קווירוס פורסם באנגלית על ידי סמואל קופס בשנת 1625 ב-Haklvytvs posthumus, או, Pvrchas his Pilg rimes, כרך iv, עמודים 1422–1432. נראה כי דיווח זה מבוסס על מכתב של קווירוס למלך בשנת 1610, השמיני בעניין.

קווירוס ואוסטרליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-19 טענו כמה קתולים אוסטרליים כי קווירוס היה למעשה זה שגילה את אוסטרליה, לפני הפרוטסטנטים וילם יאנסזון, אבל ינזון טסמן וג'יימס קוק. הארכיבישוף של סידני מן 1884 עד 1911, פטריק פרנסיס מורן, טען שזו עובדה, שנלמדה בבתי הספר הקתולים במשך שנים רבות.[19] הוא טען כי האתר האמיתי של ירושלים החדשה של קווירוס היה ליד גלדסטון בקווינסלנד, מה שנתמך על ידי אלמנטים בתיאור שלו על פני הקרקע שגילה, כגון קביעתו כי "אורכו הוא ככל כל אירופה ואסיה הקטנה כמו עד לים הכספי ופרס, עם כל איי הים התיכון והאוקיינוס המקיף, כולל שני האיים של אנגליה ואירלנד. החלק הנסתר הזה הוא רבע מהעולם".[20][21]

קווירוס בספרות המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על סמך מסורת זו כתב המשורר האוסטרלי ג'יימס מקולי (1917–1976) אפוס בשם " קפטן קווירוס" (1964), שבו תיאר את קווירוס כקדוש מעונה בציוויליזציה הנוצרית הקתולית (אם כי לא חזר על הטענה כי קווירוס גילה את אוסטרליה). הגוונים הפוליטיים הכבדים של השיר גרמו לו להתקבל בקרירות בתקופה שבה פוליטיקה רבה באוסטרליה עדיין הייתה מוכתבת על ידי המחלוקת הקתולית-פרוטסטנטית.

הסופר האוסטרלי ג'ון טוהיי פרסם רומן, Quiros, בשנת 2002.[22]

הסופר הבריטי רוברט גרייבס מתאר את המשלחת משנת 1595 ברומן ההיסטורי שלו, "איים של חוכמה", שנכתב בשנת 1949. בהקדמתו הוא מתאר את מקורותיו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Kelly, Celsus (1966), La Austrialia del Espíritu Santo: the journal of Fray Martin de Munilla, O.F.M., and other documents relating to the voyage of Pedro Fernández de Quirós to the South Sea (1605-1606) and the Franciscan Missionary Plan (1617-1627), Cambridge, published by the Hakluyt Society at Cambridge University Press, (Works issued by the Hakluyt Society, 2nd ser., no. 126-127).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 "Quiros, Pedro Fernandez de (1563–1615)", Australian Dictionary of Biography, National Centre of Biography, Australian National University, retrieved 2019-01-17
  2. ^ 2.0 2.1 "The Spanish quest for Terra Australis". Discover Collections. State Library of New South Wales. Retrieved 20 August 2013.
  3. ^ Estensen, M. (2006) Terra Australia Incognita; The Spanish Quest for the Great South Land p.111-113. Allen & Unwin, Australia
  4. ^ Maude, H.E. (1959). "Spanish Discoveries in the Central Pacific: A Study in Identification". The Journal of the Polynesian Society. 68 (4): 284–326.
  5. ^ Sir Clements Markham (ed.), The Voyages of Pedro Fernandez de Quiros, 1595 1606, Hakluyt Society, 1904, Vol.1, pp.251, 478; Brendan Whyte, “Australia or Austrialia? A Correction”, The Globe, no.69, 2011, p.51; Rupert Gerritsen, "A Note on Australia or Austrialia", The Globe, no.72, 2013, pp.23-30; Margaret Cameron-Ash, "Juggling ‘Australia’, ‘Austrialia’ and ‘New Holland’", The Globe, no.73, 2013, pp.29-38.
  6. ^ A. Lodewyckx, "The Name of Australia: Its Origins and Early Use", The Victorian Historical Magazine, vol.13, no.3, June 1929, pp.99-115.
  7. ^ Queirós, Pedro Fernandes de (1609), Señor : el capitan Pedro Fernandez de Quiros, con este son ocho los memoriales que a V.M. he presentado en razon de las poblacion q se deue hazer en las tierras que V.M. mandò que descubriesse en la parte Austral incognita, s.n, retrieved 21 August 2013
  8. ^ "Prado y Tobar - Relacion sumaria del del descubrimto. que enpeco pero fernandez de quiros...y le acabo El capan don diego de prado...con asistencia del capan luis baes de torres". Library Catalogue. State Library of New South Wales. 1614–1615.
  9. ^ "Maritime Exploration of Australia: Pedro Fernandez De Quiros". www.australiaforeveryone.com.au. Retrieved 2019-01-17.
  10. ^ "Maritime Exploration of Australia: Pedro Fernandez De Quiros". www.australiaforeveryone.com.au. Retrieved 2019-01-17.
  11. ^ See Chapter XII of Collingridge, G.(1895) The First Discovery of Australia, for part of Torres account at [2] A longer translation is included in his 1895 book The Discovery of Australia, Golden Press reprint, 1983
  12. ^ Ida Leeson (1936). The Mitchell Library, Sydney : historical and descriptive notes. State Library of New South Wales, Sydney.
  13. ^ Hilder, B.(1980) The Voyage of Torres University of Queensland Press, St. Lucia,
  14. ^ Hilder, B (1980) p.175-176
  15. ^ Hilder, B (1980) p.31
  16. ^ Estensen, M.(2006)p.222
  17. ^ "Pedro Fernandez De Quiros". History of Australia Online. Retrieved 22 August 2013
  18. ^ The La Trobe Library of Victoria lists a copy of this as one of its rare books "Archived copy". Archived from the original on 2007-09-03. Retrieved 2007-12-09.
  19. ^ Moran, cited in Richardson, W.A.R. (2006) Was Australia charted before 1606? p. 20. National Library of Australia
  20. ^ Cardinal Moran's Discovery of Australia by de Queirós in the Year 1606
  21. ^ "Maritime Exploration of Australia: Pedro Fernandez De Quiros". www.australiaforeveryone.com.au. Retrieved 2019-01-17.
  22. ^ Quiros, Toohey, J. (2002) Duffy & Snellgrove; Potts Point, N.S.W