פה בארץ חמדת אבות
פֹּה בְּאֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹת הוא שירם של ישראל דושמן וחנינא קרצ'בסקי על פי החוקר אליהו הכהן הולחן השיר במנגינת הרמן צבי ארליך, של "השיר היידי "גלות מאַרש" (גּוֹלוּס מַרְשׁ)" מאת מוריס רוזנפלד; ו"נכתב בעקבות הציור "גלות" של שמואל הירשנברג". הולחן על ידי צבי הרמן ארליך.[1][2] מילות השיר מבטאות את הרעיון הציוני, ובכלל זה את שאיפות היישוב היהודי והעולים לארץ ישראל. השיר מתאר שאיפות היהודים באשר לארץ ישראל, ובהן חיי יצרנות ועשייה ותחיית השפה העברית. יש הטוענים כי מילות השיר נכתבו כאנטיתזה למילותיו היידיות המקוריות, המתייחסות אל קושי ומרירות הגלות.
מילות השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
פֹּה בְּאֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹת |
מילות השיר המקורי ביידיש | תרגום לעברית |
---|---|
מיט דעם וואנדערשטאָק אין האַנט, |
עִם מַקַּל הַנְּדוּדִים בַּיָּד, |
אונדזער גבֿורה ליגט אין שטױב, |
גְּבוּרָתֵנוּ מֻטֶּלֶת בָּאָבָק, |
און אַזױ-אָ יאָר נאָך יאָר, |
וְכָךְ – שָׁנָה אַחַר שָׁנָה, |
יצירת השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
השיר נוצר בעקבות פנייתו של חיים בוגרשוב כאשר היה מנהל הגימנסיה העברית הרצליה בתל אביב. הוא פנה אל דושמן וקרצ'בסקי בבקשה שייצרו שיר לכת עברי שאותו ישירו התלמידים בעת טיוליהם בארץ ישראל. השניים נענו לבקשתו וכתבו את מילות השיר.
השיר נעשה אהוד מאוד ביישוב העברי בארץ ישראל, ובהמשך נודע גם בארצות הגולה, שם הוחלפה המילה "פה" למילה "שם" (כך לדוגמה שונה המשפט הראשון בשיר מ-"פה בארץ חמדת אבות" ל-"שם בארץ חמדת אבות").
ברבות הזמן הפך השיר לסמל ציוני מובהק והוא מושר בכינוסים ציוניים שונים, ובכללם מדי שנה בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל בערב יום העצמאות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "פה בארץ חמדת אבות" באתר בית לזמר העברי
- מילות השיר "פה בארץ חמדת אבות" והאזנה לו באתר זמרשת
- ד"ר ברוך בן יהודה מספר על יצירת השיר "פה בארץ חמדת אבות"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו: פה בארץ חמדת אבות, באתר זמרשת.
- ^ פה בארץ חמדת אבות, באתר הספרייה הלאומית.