פואתיים
 פואתיים | |
|---|---|
Luculia grandifolia | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | גנציינאים |
| משפחה: | פואתיים |
| שם מדעי | |
 Rubiaceaז'יסייה, 1789 | |
פואתיים (שם מדעי: Rubiacea) היא משפחה גדולה וקוסמופוליטית מסדרת הגנציינאים, הכוללת כ-622 סוגים וכ-14,000 מינים של עצים, שיחים (לעיתים בני שיח), מטפסים מעוצים או עשבוניים ועשבים חד-שנתיים או רב-שנתיים[1][2].
פואתיים היא אחת המשפחות הגדולות בעולם, ותפוצתה כמעט כלל עולמית. רוב סוגיה ומיניה מצויים באזורים טרופיים לחים של שתי חצאי כדור הארץ. באזורים אלו כמעט ואין צמחים עשבוניים חד-שנתיים או רב-שנתיים. לעומת העושר המיני הרב באזורים הטרופיים, באזורים הממוזגים בולט במיוחד השבט פואתיינים (Rubieae), שרוב מיניו עשבים והוא השבט הדומיננטי באזורים אלו. בכלל שבט זה נכלל הסוג דבקה (Galium), הכולל כ-650 מינים והוא הסוג הגדול ביותר של המשפחה באזורים הממוזגים ובעל תפוצה קוסמופוליטית, אף שבאזורים הטרופיים מצויים סוגים גדולים ממנו, למשל הסוג פסיכוטריה (Psychotria) הכולל 1,640 מינים בעיקר באזורים הטרופיים והסוב-טרופיים[3].
במשפחה מינים בעלי חשיבות כלכלית, ובהם צמח הקפה (Coffea) ועץ הכינין (Cinchona).
מאפייניה הבולטים של המשפחה הם לוואים תיכוניים, כלומר לוואים המצויים בין הפטוטרות של זוג עלים נגדיים ולא בחיק העלים; העלים נגדיים, פשוטים ותמימים; הפרחים סימטריים רדיאלית ובעלי כותרת צינורית (שרובה מאוחה לצינור שאינו מתרחב בהדרגה); האבקנים מאוחים לצינור הכותרת ומספרם שווה למספר אונות הכותרת; והשחלה תחתית.
מאפיינים מורפולוגיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עצים, שיחים (לעיתים בני שיח), מטפסים עשבוניים או מעוצים, וכן עשבים חד-שנתיים או רב-שנתיים; לעיתים נדירות אפיפיטים או צמחי מים. לעיתים הצמחים קוצניים או בעלי קרסים; הגבעולים רבועים או גליליים. מבחינה אנטומית לעיתים מצויים ראפידים - גבישי אוקסלט סידן מחטניים.
הגבעולים נגדיים[4].
הלוואים תיכוניים (interpetiolar), כלומר בין הפטוטרות של שני עלים נגדיים; ולעיתים נדירות גם לוואים חיקיים (intrapetiolar), כלומר בין הפטוטרת לגבעול. הלוואים יכולים להיות שלמים, דו-אונתיים או מרובי אונות, ולעיתים דמויי עלה. לעיתים קרובות מצויות בלוטות ריר (colleters) על הלוואים או על הגביע.
העלים פשוטים ולעולם אינם מורכבים, נגדיים בסידור צולב של ארבעה טורים (decussate), לעיתים distichous (בשני טורים באותו מישור), או ערוכים בדורים[5]. לעיתים קיימת אניזופיליה (anisophyllous) - הבדל קבוע בגודל בין שני העלים בזוג נגדיים (למשל אחד גדול ואחד קטן). שפת הטרף תמימים, ולעיתים נדירות בעלי קרסים או אונות. לעיתים מצויות מבנים זעירים בצדו התחתון של העלה (domatia), ולעיתים פקעיות חיידקיות - תפיחות קשות פחות או יותר ובעלות צורה בלתי סדירה, המכילות חיידקים.
התפרחות חיקיות או אמיריות, ולעיתים נישאות על ענפים מקוצרים. תפרחות רבות הן מטיפוס תירסואידי (thyrsoid), אך המבנה משתנה מאוד; לעיתים הפרחים יחידים. טיפוס תירסואידי הוא סוג של תפרחת שבה הציר הראשי גדל כתפרחת בלתי מסוימת, וסעיפי המשנה גדלים כתפרחת מסוימת.
הפרחים דו-מיניים או חד-מיניים; לעיתים קרובות הטרוסטיליים או בעלי הצגת אבקה משנית, ולעיתים מואבקי רוח. הצגת אבקה משנית היא מנגנון שבו האבקה אינה מוצגת ישירות מן המאבק, אלא מועברת תחילה לאיבר אחר (בדרך כלל לעמוד העלי), וממנו נעשית נגישה למאביק.הטרוסטיליה (heterostyly) היא מצב שבו באותה אוכלוסייה מצויים שני טיפוסי פרחים (או יותר) בפרטים שונים, הנבדלים ביחס שבין אורך עמוד העלי לאורך האבקנים; למשל בטיפוס אחד האבקנים ארוכים ועמוד העלי קצר, ובטיפוס האחר להפך.
הפרחים לרוב בני 4 או 5 פרטים לכל איבר ובעלי סימטריה רדיאלית. מספר אונות הגביע, אונות הכותרת והאבקנים שווה בדרך כלל; לעיתים אונות הגביע בלתי שוות, או שאחדות מהן מוגדלות.
הגביע חסר על פי רובו[6]. הגביע מאוחה עלים ונישא בראש שחלה תחתית כחלק מן ההיפנתיום (hypanthium). ההיפנתיום, המכונה צינור הפרח, מבנה דמוי גביע או צינור הנוצר מהתערות מצעית הפרח עם בסיסי איברי העטיף והאבקנים - מאוחה בדפנותיו לשחלה; לכן אונות הגביע, הכותרת והאבקנים נראים יוצאים מראש השחלה.
האבקנים ערוכים לסירוגין עם אונות הכותרת.
השחלה תחתית, ולעיתים נדירות עילית, בעלת שניים עד הרבה מגורות לעיתים רחוקות רק אחד; השיליה חיקית, לעיתים דופנית, ולעיתים נדירות שתיהן; עמוד השחלה פשוט, שלם או דו-אונתי, ולעיתים מתפקד כמגיש אבקה.
הפרי קטן או גדול, והוא עשוי להיות בלתי נפתח - בדרך כלל עסיסי, אך לעיתים גלדני או מעוצה - מטיפוס ענבה או בית גלעין. בענבות ובבתי גלעין מצויים לרוב שניים או יותר גלעינים חד-זרעיים (pyrenes), ולעיתים רחוקות גלעין אחד רב-זרעי. במקרים אחרים הפרי נפתח והוא מטיפוס הלקט או מפרדת; לעיתים יחידות הפרי מאוחות.
הפרי קטן או גדול, בלתי נפתח - לרוב עסיסי, אך לעיתים גלדני או מעוצה; טיפוסי הפרי הם ענבה או בית-גלעין, ובמקרים רבים הם מכילים שניים או יותר גלעינים חד-זרעיים (pyrenes), ולעיתים רחוקות גלעין רב-זרעי אחד. במקרים אחרים הפרי נפתח והוא הלקט, או שהוא מפרדת המתפרקת לפרודות; לעיתים הפרודות נותרות מאוחות זו לזו.
הזרעים משתנים בגודלם ובמספרם (בדרך כלל 2 עד רבים, ולעיתים רחוקות אחד); לעיתים נדירות הם מכונפים או בעלי אליאוזומים. האנדוספרם קיים, ולעיתים נדירות חסר.
הסוגים והמינים בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל וסביבתה מיוצגים בני משפחת הפואתיים במספר סוגים, הכוללים יחד עשרות מינים, שרובם משתייכים לקבוצה העשבונית של המשפחה. כמחצית מהם שייכים לסוג דבקה, מרביתם (36 מינים) חד-שנתיים, 7 רב-שנתיים, ו-9 בני שיח מהם 4 מהסוג דבקה.
- אולדנית (Oldenlandia) כולל מין אחד: אולדנית הכף. אולדנית סיני הועברה לסוג קוהאוטיה.
- דבקנית (Callipeltis) כולל 3 מינים: דבקנית הפרקים, דבקנית עטורה, דבקנית שעירה.
- דבקה (Galium) כולל 25 מינים: דבקה אמיתית, דבקה אפורה, דבקה דקיקה, דבקה זיפנית, דבקה זנובה, דבקה מפושקת, דבקה משחירה, דבקה משלשת, דבקה נימית, דבקה סורית, דבקה עדינה, דבקה שרועה, דבקת האפונים, דבקת הדורים, דבקת החומות, דבקת הירדן, דבקת הלבנון, דבקת הנחלים, דבקת הפטמות, דבקת יהודה, דבקת ירושלים, דבקת יריחו, דבקת סיני, דבקת סמואלסון, דבקת פלשת.
- חגווית (Valantia) כולל 2 מינים: חגווית החומות, חגווית שעירה.
- חספסנית (Asperula) כולל 4 מינים: חספסנית הלבנון, חספסנית השדה, חספסנית זיפית, חספסנית כדורית.
- מגנונית (Cruciata) כולל 3 מינים: מגנונית כבונה, מגנונית פקטורי, מגנונית פרושה.
- מכנפיים (Pterogaillonia) כולל מין אחד: מכנפיים מדבריים.
- פואנית (Sherardia) כולל מין אחד: פואנית איטלקית.
- פואה (Rubia) כולל 3 מינים: פואה מצויה, פואת דנא, פואת הצבעים.
- פרודתיים (Theligonum) כולל מין אחד: פרודתיים מכורבלות.
- צלבית (Crucianella) כולל 7 מינים: צלבית ארוכת-שיבולת, צלבית החוף, צלבית עבר-הירדן, צלבית עשבונית, צלבית קרומית, צלבית רחבת-עלים, צלבית ריסנית.
- קוהאוטיה (Kohautia) כולל מין אחד: קוהאוטיית סיני.
- ששית (Putoria) כולל מין אחד: ששית מצויה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פואתיים, באתר ITIS (באנגלית)
פואתיים, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
פואתיים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)- פואתיים, באתר Tropicos (באנגלית)
פואתיים, באתר GBIF (באנגלית)
פואתיים, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
פואתיים, באתר iNaturalist (באנגלית)
- פואתיים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Rubiaceae Juss., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ↑ Rubiaceae Juss., WFO: World Flora Online. Published on the Internet, 4-6-2024
- ↑ Psychotria L., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ↑ Naomi Feinbrun-Dothan, Flora Palaestina – Part Three, Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 1978, עמ' 232
- ↑ מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 350-355
- ↑ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 629-641
