פודיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פודיל
Подільський район
מראה של פודיל מעל גבעת וולודומירסק
מראה של פודיל מעל גבעת וולודומירסק
מדינה אוקראינהאוקראינה  אוקראינה
ראיון קייב
עיר אם קייב
תאריך ייסוד 1921
שטח 34.04 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 180,500 (2010)
 ‑ צפיפות 5,308 נפש לקמ"ר (2010)
קואורדינטות 50°27′00″N 30°31′24″W / 50.45000°N 30.52333°W / 50.45000; -30.52333
http://podilr.gov.ua
(למפת קייב רגילה)
Location Map Kiev.png
 
פודיל
פודיל

Kiev map english.png


היחידות המנהליות של קייב
ככר קונטרקטובה
שכונת פודיל (פודול) בשנת 1902

פודילאוקראינית: Поділ, ברוסית: Подол - פודול) הוא שם של שכונה או אזור היסטורי של קייב ושל רובע או "ראיון" מנהלי - "הרובע פודיל" (באוקראינית: Подільський район) ,יחידה מנהלית בתוך קייב, בירת אוקראינה, שהוקמה סביב אזור זה.

פודיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פודיל ההיסטורית הוא אחד האזורים הכי עתיקים של העיר, עריסת חיי המסחר והמלאכות שלו. עדיין קיימים בו הרבה מסממניו ההיסטוריים והאדריכליים ובזמנים האחרונים התגלו בו אף אתרים ארכאולוגיים חדשים.

בין האטרקציות המיוחדות של האזור הזה ניתן לציין:מנזר עליית השמיים בקייב (מנזר פרוליבסקי) מנזר הלצת היושר (פוקרובסקי), האוניברסיטה הלאומית של קייב - האקדמיה מוהילה, ביתו של איוואן מזפה, ביתו של פטר הגדול, המזרקה של שמשון, גבעת המצודה (הורה זמקובה), המורד אנדריביסקי - החיבור הראשי בין פודיל ובין עיר העילית האדמיניסטרטיבית, המורד בוריצ'יב, הנמל קייב, הרכבל של קייב, ככר הדואר וככר קונטרקטובה (קונטרקטובה פלושצ'ה).

הרובע המודרני פודיל, יחד עם צביונו התיירותי והתרבותי, מהווה גם אחד מאזורי העסקים, המסחר והתחבורה העיקריים של קייב.

הרובע (ה"ראיון") פודיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרובע או ה"ראיון" פודיל כיחידה מנהלית נוצר בימי השלטון הסובייטי בשנת 1921 על בסיס אחד האזורים ההיסטוריים הגדולים של קייב. בתוך הרובע נכללו השכונות וינוהראדאר, קרניובקה, חלק מניבקי, חצי האי ריבלסקי, שכונת מוסטיצקי, ופודיל ההיסטורית.

האזור שבגבול הצפון של ניז'ני ואל נקרא בעבר "פלוסקאיה צ'אסט" או "פלוסקאיה סלובודה" ועד למלחמת העולם השנייה אוכלס על ידי אוכלוסייה יהודית ענייה.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הערכות משנת 2010 גרים בפודיל כ-180,500 תושבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פודיל הוא האזור העתיק ביותר של קייב. משמעותו שמה היא קשורה למיקומו "למטה". רחובות מסוימים של פודיל שימשו בימי רוס של קייב לסוחרים ולבעלי מלאכה, משם השמות "דגטיארי" (רחוב הזפתים), "גונצ'ארי" (הקדרים), קוז'מיא'קי (הבורסקאים) שניתנו לרחובות. (בימינו הרחוב קוז'מיאקי נקרא ווֹזדוויז'נקה ומתגוררים בו הרבה אילי הון ). פעל כאן נמל ומכס.[1] .כמה מבתי השכונה מקורם במאות ה-11-9. לאורך הנחל גליבוצ'יצה נבנתה אז שורה של ביצורים, הנראים כיום ברחוב ורחני ואל (הפיר האליון) וניז'ני ואל (הפיר התחתון). מרכז העיר העתיקה היה טורז'ישצ'ה, כיום ככר קונטרקטובה[2].

לפודיל מקום חשוב בתולדות הכנסייה האורתודוקסית של אוקראינה ושל רוסיה. כחצי מאה לפני האימוץ הרשמי של הדת הנוצרית אורתודוקסית על ידי שליטי הארץ, בפודיל נפתחה הכנסייה האורתודוקסית הראשונה שברוסיה כולה[3]. מומחים סבורים כי היא ניצבה במקום של הכנסייה איליה הקדוש של ימינו. בשנת 899 תושבי העיר הוטבלו לנצרות במי נחל פוצ'אינה. את בני הנסיך ולדימיר הראשון הטבילו במעין חרשצ'אטיצקי.

אחרי הרס החלק העליון של העיר על ידי הפולשים המונגולים, פודיל הפכה לרובע המרכזי של קייב. במאות ה-14-19 כאן נמצאו בית המשפט, "האחווה של קייב" שהיווה מוקד התנגדות לחדירת הדת הקתולית לאוקראינה והאקדמיה מיסודו של פטרו מוגילה. במאה ה-17 התחוללה במקום בניה מואצת. החל משנת 1797 התקיימו בה ירידים שנתיים. על 2008 בתיה מתוך 3672 הבתים של קייב כולה, פודיל הפכה לשכונה הכי מאוכלסת בעיר. אולם הדליקה הגדולה משנת 1811 החריבה את הרובע במידה רבה והמראה שלה אחרי שיקום השתנה. הרובע תוכנן מחדש ונבנו רחובות חדשים רבים, שנשארו עד ימינו. אז נבנו למשל בית קונטרקטובי, המשמש בימינו את האוניברסיטה הלאומית על שם פטרו מוגילה, פסאז' הקניות וכו'. בשנים 1970-1960 נסקרה המורשת ההיסטורית של המקום ונמנו בו למעלה מ 3,000 מבנים, כולל 226 אנדרטאות, 431 מתחמים אדריכליים ו-99 מבנים ממוריאליים.

בית כנסת הכורלי הגדול (קייב)

תעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשטח הרובע - בגבולו הצפוני מתרכזים כ-50 מפעלים, ביניהם ידועי שם בעולם: מפעל "זאו" ליינות מבעבעבים מסוג שמפניה "סטוליצ'ני", "מפעל הבירה בפודול", המפעל "זאו" לויטמינים, המפעל לתרופות "פארמאק".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקראינית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האתר הרשמי של הרובע
  2. ^ שם
  3. ^ שם