פוטלוס (סרט, 1984)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פוטלוס
Footloose
עטיפת הקליטור הסרט פוטלוס, 1984
עטיפת הקליטור הסרט פוטלוס, 1984
עטיפת הקליטור הסרט פוטלוס, 1984
בימוי הרברט רוס
הופק בידי לואי רחמיל, קרייג זאדאן
תסריט דין פיצ'פורד
עריכה פול הירש
שחקנים ראשיים קווין בייקון
לורי סינגר
ג'ון לית'גו
דיאן ויסט
שרה ג'סיקה פרקר
כריס פן
מוזיקה טום סנואו, ג'ים סטיינמן, קני לוגינס
צילום ריק ווייט
מדינה ארצות הבריתארצות הבריתארצות הברית
חברת הפקה פרמאונט עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה סרטי סרטי פרמאונט
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 17 בפברואר 1984
משך הקרנה 110 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט רומנטי, סרט נעורים, סיפור התבגרות, סרט דרמה, סרט מוזיקלי, וידאו-דאנס עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 8,200,000‏$
הכנסות 80,000,000‏$
הכנסות באתר מוג'ו footloose
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פוטלוסאנגלית: Footloose‏ - "רגל משוחררת") הוא סרט נעורים מוזיקלי אמריקאי משנת 1984 בבימויו של הרברט רוס, עם קווין בייקון ולורי סינגר בתפקידים הראשיים.

העלילה היא על נער (קווין בייקון) חובב ריקודים המגיע לעיירה מנומנמת בה קיים חוק נגד ריקודים ובמאמץ והתמדה, מצליח לשנות זאת. היא מבוססת באופן רופף על מקרה דומה שהיה בעיירה קטנה באוקלהומה[1].

השירים Footloose ו-Let's Hear It for the Boy היו מועמדים לפרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר. השיר Footloose היה גם מועמד לפרס גלובוס הזהב לשיר הנושא הטוב ביותר.

זו הייתה הופעתה השנייה של שרה ג'סיקה פרקר בקולנוע ועליה הייתה מועמדת לפרס על שחקנית המשנה הצעירה הטובה ביותר.

ב-1989 הופק המחזמר "פוטלוס",וב-2011 הופק רימייק של "פוטלוס" בהשתתפות קני וורמאלד, ג'וליאן האף, דניס קווייד ואנדי מקדואל.

אלבום המוזיקה של הסרט היה מועמד לפרס גראמי.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רן מקורמק (קווין בייקון) מגיע משיקגו עם אמו היחידנית לגור אצל קרובי משפחתם בעיירה הקטנה והמנומנמת בומונט.

בבית הספר הוא מתיידד עם וילרד (כריס פן) ממנו נודע לו כי בעיירה יש חוק האוסר על ריקוד לצלילי מוזיקה לריקודים ומוזיקת רוק. את החוק הזה העביר במועצת העיירה הכומר שו מור (ג'ון לית'גו - כומר מוסמך בחייו הפרטיים) לאחר שבנו נהרג בתאונת דרכים לאחר ששב ממסיבת ריקודים.

לכומר מור יש בת יפהפייה בשם אריאל (לורי סינגר) חברתו של צ'אק (ג'ים יאנגס). אריאל מתאהבת ברן דבר שגורם לעימותים אלימים בינה לבין צ'אק ובין צ'אק לרן. רן יוצא לרקוד מחוץ לעיירה עם ראסטי (שרה ג'סיקה פרקר) וילרד ואריאל. כולם רוקדים לצלילי "פוטלוס" מלבד וילרד שאינו יודע לרקוד אבל לאחר מכן מלמד אותו רן לרקוד.

רן מופיע לפני מועצת העיירה ונואם כדי לשכנעם להסיר את החרם על ריקודים הוא מביא בנימוקיו ציטוטים מהתנ"ך על חשיבות הריקודים כמו למשל ריקוד המלך דוד לפני האלוהים (ארון הברית) וציטוטים מתהילים וקהלת.

הכומר מור משכנע את אנשי המועצה בסכנה שבריקודים האלה המביאים להידרדרות מוסרית של הנוער והם משתכנעים ולא מבטלים את החוק.

בעיירה מתנהל ויכוח ער בעד ונגד הגולש לאלימות. לבנים נזרקות לביתו של רן ועליהם כתוב "לך לגיהנום".

הכומר נתון ללחץ של אשתו וי (דיאן ויסט) המתנגדת לצורת ניהולו את קהילת המאמינים וכן לחץ של בתו אריאל שבסיום ויכוח הוא סוטר לה.

השיא מגיע כשחלק מאנשי העיירה אוספים ספרים "לא מוסריים" לדעתם ושורפים אותם. הכומר המזועזע מגיע למקום, מפסיק את השריפה ומפזר את האנשים. הוא נשבר, מזמין את רן לשיחה ומוסכם שנשף הסיום יתקיים מחוץ לעיירה בתוך אולם בטחנת קמח בה עובד רן, שיוכשר לכך על ידי רוב נערי העיירה.

בסיום רוקדים הנערים לצליל "פוטלוס" כשרן מוביל והכומר ואשתו משקיפים מבחוץ מפויסים ומחובקים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]