פולה בן-גוריון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: יש צורך באיזון דברי השבח החגיגיים וביותר ביקורתיות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
פולה בן-גוריון
Paula Ben-Gurion 1955.jpg
לידה אפריל 1892
מינסק, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בינואר 1968 (בגיל 75) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע אחות עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג דוד בן-גוריון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
דוד ופולה בן-גוריון, 1950

פוֹלָה בֶּן-גּוּרִיּוֹן (פּוֹלָה מוּנְוַייס) (אפריל 1892 - 29 בינואר 1968[1]) הייתה אשתו של ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של מדינת ישראל, דוד בן-גוריון. הייתה אחות במקצועה, ופעילה במפלגת פועלי ציון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולה נולדה במינסק שבמערב האימפריה הרוסית רוסיה הלבנה (כיום בבלארוס), ונקראה בשם פאולינה מונבז. כשהייתה בת 13 היגרה עם מספר בני משפחה לארצות הברית, לצורך לימודים.

דפוס הזוגיות של פולה ודוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד גרין ופאולינה מונבז נפגשו בשנת 1915 בניו יורק, לאחר שבן-גוריון גורש עם יצחק בן-צבי על ידי הטורקים. כשנפגשו, היא כבר הייתה אחות ראשית בחדר ניתוחים, לדוד לא היו הרבה מכרים באותה עת, הוא היה בודד וביקש ממנה שתבוא איתו לספרייה הציבורית לעזור לו: "שאעתיק לו את מה שמספרים על העתיד של ארץ-ישראל... היה לי כתב יד יפה".[2] השניים נפגשו והתאהבו מיד,[3] ונישאו ב-5 בדצמבר 1917.[4]

בתקופת היכרותם פולה לא הייתה ציונית ולדברי בן-גוריון היא העריצה את אמה גולדמן האנרכיסטית.[5] משפחתה של פולה התנגדה בתחילה לקשר בינה לבין בן-גוריון אבל עם הזמן הושפעה פולה מפעילותו של בן-גוריון והתקרבה אל הציונות.[6] לאחר חתונתם חזרה פולה לעבוד בחדר הניתוח וזמן קצר לאחר מכן עזבה את עבודתה והקדישה עצמה לדאגה לבן-גוריון ולביתם.[7] לפולה ודוד נולדו שלושה ילדים. גאולה נולדה בארצות הברית, עמוס נולד באנגליה ורננה נולדה בארץ ישראל ב-1925. בזמן מלחמת העולם הראשונה בן-גוריון התנדב ללגיון והשאיר מאחוריו את פולה כשהיא בהריון. הוא העריך את מסירותה המוחלטת ועוד בימי שירותו בגדוד העברי הביע הערצתו אליה בכתיבת מכתב מדי יום ביומו וכתב לה מכתבי אהבה מווינדזור שבאנגליה:

קדוש, פוליה שלי, זוהי המלה היחידה המביעה במלוא העוצמה את המשמעות הנודעת לך בחיי. אהבתיך עוד לפני שהתחתנו, ואת יודעת זאת, אם כי לא אמרתי לך זאת. אהבתי גדלה לאחר החתונה שלנו, כי מצאתיך יותר יפה ויותר טובה משציפיתי. עכשיו זוהי יותר מאהבה - את הקדושה שלי, המלאך הסובל המרחף סביבי בלי שאראהו, שאליו נמשכת נשמתי, שאליו אני מביט בעיניים מורמות אל על, כי רואה אני אותך עומדת למעלה, מעלי, כי מה שאת עשית הוא גדול יותר, ללא שיעור יותר, ממה שאני ואחרים עושים. וקורבנך כה גדול, עד שאני רוצה לפעמים להסיר כובעי ולהשתחוות, להשתחוות עמוק לגבורתך, אשר כל חיי לא אחדל להשתומם לה ולהעריצה.

בן-גוריון, 1969
דוד ופולה בן-גוריון, 1949

כאשר ישב בן-גוריון בלונדון בשנים הגורליות של המאבק להקמת מדינת ישראל, העלה את כל רשמיו על הנייר והפנה אותם אל "פולה היקרה". מכתבים אלה הועתקו לאחר מכן והופצו בין חברי הנהגת מפא"י:[8]

אם אהבה גדולה, עמוקה, יש ביכולתה להביא אושר – אז פוליה יקרה, תהיי את המאושרת ביותר. אני אגאל אותך מהכאבים שלך עכשיו. איני יכול לנחם אותך עכשיו בצערך ובסבלך. אני יודע איזה מחיר את משלמת בנעורייך ובאשרך למעני, למען האידאל שלי. המחיר הוא גדול ואיני יודע אם אוכל לגמול לך כראוי, אבל זוהי האכזריות של אהבה עמוקה.

בן-גוריון, 1968, עמ' 18–19

פולה ראתה את תפקידה העיקרי כשומרת על בן-גוריון. היא דאגה לו וטיפלה בו בכל שטחי החיים כדי שיוכל לעסוק בצרכי הציבור ללא הפרעה.[9] בראיון שהעניקה למירה אברך אמרה: "רק אחד כמוהו נולד בדור, ואם הוא ראש ממשלה או נהג - הוא תמיד דוד בן-גוריון וזה הרבה יותר מראש ממשלה!".[10] פולה נטלה על עצמה את הטיפול בעניינים הכלכליים, דאגה לחינוך ילדיהם ונמנעה מלשתפו בדברים העשויים לגרום לו לדאגה. מקורבים לבן-גוריון טוענים שהוא מעולם לא ידע מה מצבה הכלכלי של המשפחה ופולה לא הטרידה אותו בעניין זה.[11] פולה דאגה לכל ענייני הבית ודוד מעולם לא דאג לניקיון הבית, לבישול, לקניות או לטיפול השוטף בילדים. דוד היה מעורב רק בעניין אחד במידה מסוימת – לימודיהם של הילדים. עניין זה עולה בבירור ממכתביו לילדים, במיוחד המכתבים משנות ה-30, אז הרבה לשהות באירופה עקב המצב הפוליטי הרגיש. מעבר לטיפול בבית ובילדים, פולה דאגה לבריאותו של בן-גוריון ולתזונתו. מאפיין זה בלט במיוחד כאשר התבגרו והזדקנו. בערוב ימיהם התקרבו בני הזוג בן-גוריון באופן ניכר. הוא אף הקדיש לה את הספר החמישי בסדרה "חזון ודרך" בפסוק מדברי הנביא ירמיהו: "זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" (ב', ב).[12]

חייה בשדה בוקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולה בחדר האוכל של קיבוץ שדה בוקר, 1961 (צילום: פאול גולדמן)

במאי 1953 התפטר דוד בן-גוריון מהממשלה והוא ופולה הצטרפו כחברים בקיבוץ שדה בוקר.[13]

חייה של פולה לא היו קלים בשדה בוקר. היא הייתה רחוקה מבני משפחתה וחבריה והסתגלותה לקיבוץ ולתנאי המחיה החדשים היו ארוכים וקשים.[14] ב-1955 נקרא דוד לשוב ולכהן כשר ביטחון ואחר כך גם כראש ממשלה. בתקופה זו פולה ודוד הגיעו לשדה בוקר רק באירועים מיוחדים, בפגרות הכנסת ובחגים.[15] רק בסוף שנת 1964, לאחר "פרשת לבון", דוד ופולה החליטו לחלק את ימיהם בין הבית בשדה בוקר לביתם בתל אביב.[16] בזיכרונותיהם מתארים אנשי הקיבוץ את פולה כאישה מלאת צבע ופלפל. אומנם לא תמיד הייתה לה אינטראקציה טובה עם הסביבה בשדה בוקר אולם היא בהחלט הייתה מורגשת.

דני בוגוסלב, חבר בקיבוץ, מספר על פולה:

ההומור של פולה התבטא במסיבת הפורים שלאחר הגיעם אלינו. פולה שלחה אותו (את דוד) למסיבה תחילה (לחדר-האוכל) ואז לקחה אותי לצריף שלהם והלבישה אותי בחליפת-השרד של ראש-הממשלה (לשעבר). על ראשי חבשה את המגבעת הפורמאלית ומעל אזני תחבה סיבי ליפה שדמו לצבעי רעמתו. שלובי-זרועות נכנסנו, היא ואני, לחדר-האוכל וזכינו לתשואות (גם מצדו של בן-גוריון האמיתי!)".

קיבוץ שדה בוקר, 2002

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוליטיקה בעיניים של פולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולה מצאה שההיסטוריה הטילה עליה שליחות: לעשות למען בנין הארץ על ידי שמירה על גופו ורוחו של האיש העומד בראשה ולהרחיק מעליו כל טרחה ודאגה.[17] בדרך עקיפה, השפיעה פולה פעמים רבות על צעדים פוליטיים ועל דרך פעולתו של דוד בן-גוריון. כל דבר היה צריך לעבור דרכה בטרם יגיע לבן-גוריון. מדינאים, דיפלומטים ופוליטיקאים ידעו שהם יוכלו לדבר עם בן-גוריון בטלפון רק אם יצליחו לשכנע את פולה.[18] כאשר יעקב ינאי הגיע לבשר לבן-גוריון שטרומן הכיר במדינת ישראל, היא סירבה להכניס אותו משום שזו הייתה שנת הצהריים של בן-גוריון.[19] כאשר אנשי משרד החוץ היו צריכים לארגן ארוחה לכבוד אורח נכבד אצל ראש הממשלה, פולה הייתה בודקת את רשימת המוזמנים ומוחקת ממנה את השמות שלא היו נראים לה. מזכירו המדיני של בן-גוריון, יצחק נבון, היה מגיש לפולה רשימה מוגדלת של אורחים כדי שיוכל לנהל איתה משא ומתן על רשימת המוזמנים.[20]

פולה לא ששה להתערב בעניינים פוליטיים, אך עם זאת, לא תמיד הזדהתה עם השקפותיו של בעלה. למשל, היא סברה שהיהודים שאינם עולים לישראל עושים כמיטב יכולתם לעזור למדינת ישראל, בעוד בן-גוריון סבר כי יהודים שאינם עושים עלייה, אינם רשאים להיקרא "ציונים". בן-גוריון סבר כי מקומם של הסטודנטים הישראלים הוא בישראל בעוד פולה תמכה בישראלים שעוזבים את המדינה כדי להשכיל באוניברסיטאות זרות וטענה שהמדינה אשמה שלא דאגה להם ליותר מוסדות לימוד בארץ.[21] לפולה לא היה משנה מה השקפותיהם או מפלגתם של ידידיה. כך הייתה ידידתם של מנחם בגין ופנחס לבון, למרות מאבקיהם הפוליטיים עם בן-גוריון. במאבקים מפלגתיים, פולה לא היססה להתקשר או להגיע לביתו של יריב פוליטי ולנסות לשכנע אותו לפעול בדרך הנראית לה כנכונה.[22]

ב-7 בינואר 1952, בזמן דיון על כניסה למשא ומתן עם גרמניה על הסכם השילומים, הותקפה הכנסת על ידי מפגינים שהתנגדו לקשרים עם גרמניה. רבים מן המפגינים והשוטרים שנפצעו ברחוב, הוכנסו אל תוך בניין הכנסת לקבלת עזרה, ופולה, כאחות במקצועה, סייעה להם בעזרה ראשונה.[23]

תרומתה של פולה לתהליכים חברתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולה הייתה אישיות ציבורית בזכות עצמה כאדם וכאישה ולאו דווקא בזכות היותה רעייתו של ראש הממשלה. לאחר התפטרותו של דוד מראשות הממשלה, הגיעה בהזמנת מנהלי חברת "צים" להשיק את אוניית הדגל הישראלית "שלום" בנמל שרבור שבצרפת.[24]

בתקופת חייה בשדה בוקר תרמה ופעלה רבות למען הקיבוץ. היא דאגה לבית הילדים לציוד רב כמו מקרר, דוד נירוסטה ומכונת כביסה, שהיו מוצרים קשים להשגה באותה תקופה.

עם המעבר לחדר-האוכל שבצריף החדש, בקשו חברי הקיבוץ מפולה ציוד וכלים חדשים והיא דאגה לכך מיד. הפסנתר הראשון הגיע למשק כבר בשנת 1958 בעזרתה וכן מכונת-תפירה. פולה נהגה לתת מתנה מסורתית לכל זוג שנישא במשק – אלבום מצולם של בן-גוריון עם חתימתו.[25]

פולה התעקשה שבארוחות לא רשמיות בנסיעותיהם לחוץ לארץ, יאכלו כל פמלייתם איתם בחדר האוכל המשותף כולל שומרי הראש, צוות העובדים והנהגים.[26]

מחלתה ומותה של פולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשפולה הייתה בת 72 היא חלתה ואושפזה בבית החולים. אשפוזה הראשון היה לצורך ניתוח בעין ותקופה קצרה לאחר מכן מצבה הבריאותי החמיר והיא נאלצה להתאשפז מספר פעמים. גם באותם ימים דאגה לשלומו של בן-גוריון ולביתם יותר מאשר דאגה לעצמה. כאשר חשה בכאבים, ארזה לעצמה כמה חפצים ונסעה לבית החולים ללא ידיעתו של בעלה. רק לאחר שעברה ניתוח דחוף, דוד והילדים הגיעו לבית החולים.[27] משפט שהיה לפולה לסיסמה: "אסור שבן-גוריון ידאג!".[28]

בינואר 1968 נפטרה פולה ובן-גוריון בחר את חלקת הקבר עבור שניהם מול נחל צין, במדרשה.[29] פולה נקברה באחוזה השוכנת כ-5 קילומטר מדרום לקיבוץ שדה בוקר. האחוזה ממוקמת על מצוק תלול ממנו נשקפים נופיה הקדומים של בקעת צין ורמת עבדת.[30]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוד בן-גוריון, מכתבים אל פולה ואל הילדים, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1968.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פולה בן-גוריון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פולה בן־גוריון, דבר, 30 בינואר 1968
  2. ^ כהן, א' ש'. אהבת הנפילים. בתוך: ש' צור, ומ' חרותי, תוכו רצוף אהבה. תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, 2005, עמ'
  3. ^ פולה, עמ' 27.
  4. ^ כהן, 2005.
  5. ^ אניטה שפירא, בן-גוריון: דמותו של מנהיג, עמ' 48.
  6. ^ מ' אברך, פולה, עם הספר, 1965, עמ' 13.
  7. ^ פולה, עמ' 28.
  8. ^ פולה, עמ' 51.
  9. ^ בן-גוריון - האיש: קורות חיים, 2002.
  10. ^ פולה, עמ' 16.
  11. ^ גופר, ג', (2001). בעלה של אשת ראש הממשלה. על מה: כתב עת לקידום מעמד האישה 9.
  12. ^ גופר, 2001.
  13. ^ קיבוץ שדה בוקר, 2002.
  14. ^ פולה, עמ' 99.
  15. ^ קיבוץ שדה בוקר, 2002.
  16. ^ פולה, עמ' 17.
  17. ^ פולה, עמ' 27.
  18. ^ פולה, עמ' 29.
  19. ^ פולה, עמ' 39.
  20. ^ פולה, עמ' 94–95.
  21. ^ פולה, עמ' 187.
  22. ^ פולה, עמ' 193.
  23. ^ תום שגב, המיליון השביעי: הישראלים והשואה, ד, 2, עמ' 200.
  24. ^ פולה, עמ' 128.
  25. ^ קיבוץ שדה בוקר, 2002.
  26. ^ פולה, עמ' 132–148.
  27. ^ פולה, עמ' 104–107.
  28. ^ פולה, עמ' 108.
  29. ^ קיבוץ שדה בוקר, 2002
  30. ^ שבעת פלאי ישראל, 2009.
Emblem of Israel.svg בנות הזוג של ראשי ממשלת ישראל
פולה בן-גוריון צפורה שרת מרים אשכול לאה רבין עליזה בגין שולמית שמיר סוניה פרס שרה נתניהו נאוה ברק עליזה אולמרט
19481954
19551963
19541955 19641969 19741977
19921995
19771982 19831984
19861992
19841986
19951996
19961999
2009 ואילך
19992001 20062009