פולה פוקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פולה פוקס
Paula Fox
אין תמונה חופשית
לידה 22 באפריל 1923
ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 במרץ 2017 (בגיל 93)
ברוקלין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מתרגמת, מחברת רומנים, סופרת ילדים, סופרת עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג Martin Greenberg עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Linda Carroll עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת קולומביה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ספרות ילדים עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות The Slave Dancer עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מדליית ניוברי
מלגת גוגנהיים
חרט הכסף (1976)
פרס אנדרסן (1978) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פולה פוקסאנגלית: Paula Fox; ‏ 22 באפריל 1923 - 1 במרץ 2017) הייתה סופרת קובנית-אמריקאית, שכתבה נובלות למבוגרים ולילדים ושני ספרי זיכרונות. על תרומתה כסופרת ילדים זכתה בפרס הבינלאומי של הנס כריסטיאן אנדרסן, בשנת 1978, ההכרה הבינלאומית הגבוהה ביותר ביוצר ספרי ילדים.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולה פוקס נולדה בניו יורק. אמה, אלסי דה סולה (באנגלית: Elsie De Sola) הייתה קובנית ועסקה בתסריטאות. אביה, פול הארווי פוקס (באנגלית: Paul Hervey Fox), עסק גם הוא בתסריטאות. הוריה של פוקס לא רצו לגדל אותה, ועם היוולדה הם מסרו אותה לבית אומנה במנהטן. זמן קצר לאחר מכן, אספה סבתה אותה אליה, וגידלה אותה עד גיל 5, אז פגשה את אמה בפעם הראשונה זה שנים. פגישה זו הייתה טראומתית בשבילה. היא סיפרה בראיון שאמה התייחסה אליה כאל "שבויית מלחמה": "הרגשתי שאם היא יכלה להסתיר את המעשה, היא הייתה הורגת אותי" (מתוך ראיון בניו יורקר). לאחר המפגש היא החלה לחיות עם הוריה בפעם הראשונה, בהוליווד, אך סידור זה החזיק מעמד רק שבועיים. אמה הכריחה את אביה למסור את פולה לבית מאמץ אחר.  

פוקס עברה מקומות ובתים רבים במהלך ילדותה, ביניהם, קובה, ניו-יורק, פלורידה, ואחר כך בניו המפשייר. מאוחר יותר, למדה שנה בבית ספר במונטריאול שבקנדה.[1]

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1944 התגוררה פוקס בביתה של מורת המשחק המפורסמת סטלה אדלר (Stella Adler) והתיידדה עם תלמיד אחר של אדלר שהתגורר שם. היא הרתה ולאחר הלידה מסרה את התינוקת לאימוץ. בתה, לינדה קרול, הפכה לסופרת ופסיכותרפיסטית. בתה היא המוזיקאית קורטני לאב (Courtney Love). האמנית החזותית פרנסיס בין קוביין היא נינה של פוקס.

לאחר שעבדה כמה שנים כמורה, פוקס נישאה בפעם השנייה, לריצ'רד סיגרסון, לו ילדה שני בנים. הם התגרשו בשנות ה-30 המוקדמות של חייה. לבסוף היא השתקעה עם בעלה השלישי, מרטין גרינברג, שאותו הכירה לאחר שדחה את הסיפור שהיא הגישה עבור מגזין.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שסיימה את בית הספר, פולה פוקס עבדה כמורה לכתיבה יצירתית באוניברסיטת פנסילבניה, כמדריכה לילדים במצוקה וככתבת בשירות חדשות באירופה, שם שהתה לפני שהתחילה ללמוד באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק (1955-1958).[2] אף על פי שהייתה קוראת וכותבת מסורה מאז ילדותה, פוקס לא פרסמה את יצירותיה עד אחרי שנות ה-40 לחייה, בשנות ה-60, אז פרסמה את ספרה הראשון -Poor George") 1967") .

שני הספרים המפורסמים ביותר שלה לילדים הם "רקדנית העבדים" (זוכה מדליית ניוברי) ו- "One Eyed Cat" (ספר כבוד ניוברי). פוקס כתבה גם כמה ספרי מבוגרים כמו "נפשות אבודות" (Desperate Characters). עד 1978 תרומתה לספרות ילדים הייתה כה רבה, עד שהמועצה הבינלאומית לספרי ילדים (IBBY) העניקה לה את פרס כריסטיאן אנדרסן, הפרס היוקרתי בעולם לספרות ילדים ונוער.

פוקס זכתה במספר פרסים נוספים לספרי ילדים שכתבה, כולל מדליית ניוברי, בשנת 1974, עבור הרומן שלה "רקדנית העבדים"; פרס הספר הלאומי לשנת 1983 בקטגוריית סיפורת ילדים עבור "מקום אחר"; ואת פרס דויטשר יוגנדלייטרפטרייס בשנת 2008, עבור ספרה "דיוקן של איוון" (1969) במהדורה הגרמנית שלו "Ein Bild von Ivan".

בשנת 1990, בזמן שהייתה בירושלים, פוקס נפגעה בראשה כתוצאה מניסיון גניבה, מה שגרם לה למחסום בכתיבה של סיפורים ארוכים. במקום, היא החלה לעבוד על ספרי זכרונות וסיפורים קצרים.[3]

עבודותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1966 Maurice's Room
  • 1967 How Many Miles to Babylon?
  • 1967 A Likely Place
  • 1968 Dear Prosper
  • 1968 The Stone-Faced Boy
  • 1969 Hungry Fred
  • 1969 The King's Falcon
  • 1969 Portrait of Ivan (דיוקן של איוון)
  • 1970 Blowfish Live in the Sea
  • 1973 Good Ethan
  • 1974 The Slave Dancer (רקדנית העבדים)
  • 1978 The Little Swineherd and Other Tales
  • 1984 One-Eyed Cat
  • 1986 The Moonlight Man
  • 1987 Lily and the Lost Boy
  • 1988 The Village by the Sea
  • 1991 Monkey Island
  • 1993 Western Wind
  • 1995 The Eagle Kite
  • 1997 Radiance Descending
  • 1999 Amzat and His Brothers: Three Italian Tales

ספרי זכרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2001 Borrowed Finery (כמעט יתומה, זמורה ביתן 2003 בתרגום דפנה לוי)
  • 2005 The Coldest Winter: A Stringer in Liberated Europe

ספרי מבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1967 Poor George
  • 1970 Desperate Characters (נפשות אבודות, זמורה ביתן 2003 בתרגום דפנה לוי)
  • 1972 The Western Coast
  • 1976 The Widow's Children
  • 1984 A Servant's Tale
  • 1990 The God of Nightmares
  • 2011 News from the World: Stories and Essays

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]