פוליטיקה של ברית המועצות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שיטת השלטון של ברית המועצות הייתה שלטון חד מפלגתי, ועוצבה על ידי המפלגה החוקית היחידה במדינה, המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1903 הרעיונות של קרל מרקס כבר הגיעו לרוסיה. מי שהובילו את הרעיונות הללו היו אנשי המפלגה הבולשביקית. מטרת המפלגה הבולשביקית הייתה לתפוס את השלטון בכוח וליישם את רעיון הקומוניזם. מנהיגה הראשון של המפלגה היה גאורגי פלכנוב. בין האנשים המוכרים שהיו אז במפלגה הבולשביקית ניתן לציין את לנין ואת מרטוב.

בנובמבר 1917 תפסו הבולשביקים את השלטון ברוסיה לאחר מהפכה, והחלו ליישם את הרעיונות הסוציאליסטיים-קומוניסטיים שלהם. כל מתנגד שלטון טופל בהקדם, וכל ניסיון הפיכה דוכא. שיטה זו נשמרה כמעט עד סוף קיום ברית המועצות.

קונגרס הסובייטים (1922–1936)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה שבין 1922 לבין 1936 פעל קונגרס סובייטי, אשר נחשב באותה תקופה למוסד השלטון הבכיר ביותר בברית המועצות. התפקידים העיקריים של הקונגרס היו:

  • שינויים בחוקה של ברית המועצות.
  • קבלת רפובליקות חדשות לברית המועצות.
  • יצירת תוכניות כלכליות/קביעת תקציב מדינה.

הרכב הקונגרס היה מורכב מנציגים אזוריים מברית המועצות.

השלטון במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכישלון של ברית המועצות בתחילת מלחמת העולם השנייה נבע בין היתר בגלל פעולותיו של יוסיף סטלין, מנהיג ברית המועצות באותה תקופה, לפני המלחמה. כבר במלחמת החורף החולשה של צבא ברית המועצות, שנחשב אז לאחד הצבאות החזקים בעולם, נראתה בפני העולם, לאחר שפינלנד הצליחה להחזיק מעמד ואף להזיק לצבא הסובייטי. כישלונות צבאיים אלו היו לרוב בגלל ניסיונות דיכוי של אנשים עם פוטנציאל וכריזמה, ביניהם של גנרלים מוכשרים. לאחר ההפסד במלחמת החורף יוסיף סטלין חשש מאוד מההתחזקות הצבאית של גרמניה הנאצית ומכיבושיה באירופה, ולכן חתר להסכם (ראו הסכם ריבנטרופ–מולוטוב) עם גרמניה. בשלהי 1940 סטלין התעלם באופן סדיר מאזהרות מרגליו לגבי פלישה של גרמניה לברית המועצות. דבר זה גרם לחוסר הכנה מוחלט של צבא ברית המועצות, ולפלישה מוצלחת של גרמניה הנאצית, אשר נעצרה בזכות החורף הרוסי.

מנהיגי ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תמונה תקופת חיים מפלגה תקופת שלטון הערות
עברית רוסית התחלה סיום
ולדימיר איליץ' לנין Влади́мир Ильи́ч Ленинь 1870–1924 המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות 7 בנובמבר 1917 21 בינואר 1924 ראש המהפכה הבולשביקית ומנהיג הקומוניסטים במלחמת האזרחים הרוסית.
יוסיף סטלין Иосиф Сталин
1878–1953 המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות 21 בינואר 1924 5 במרץ 1953 הנהיג שלטון רודני אכזר, שלווה ברצף של חיסולי מתנגדים או חשודים כמתנגדים, כליאת מיליוני אנשים במחנות של עבודת כפייהקולקטיביזציה שהביאה למותם של מיליונים ופולחן אישיות קיצוני. שיטות אכזריות אלה היוו כלי עבורו לזירוז תהליך התיעוש של ברית המועצות והפיכתה למעצמת-על. חתם עם גרמניה על הסכם ריבנטרופ–מולוטוב, אך עם תחילת מבצע ברברוסה, נלחם לצד בעלות הברית.
גאורגי מלנקוב Гео́ргий Маленко́в 1902–1988 המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות 5 במרץ 1953 8 בפברואר 1955 שימש כרה"מ זמן קצר החל ממותו של סטלין ועד עלייתו לשלטון של חרושצ'וב
ניקיטה חרושצ'וב Ники́та Хрущёв 1894–1971 המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות 8 בפברואר 1955 14 באוקטובר 1964 חיסל את פולחן האישיות של סטלין ונאם את "הנאום הסודי".
ליאוניד ברז'נייב Леони́д Бре́жнев 1906–1982 המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות 14 באוקטובר 1964 10 באוקטובר 1982
יורי אנדרופוב Ю́рий Андро́пов 1914–1984 המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות 12 בנובמבר 1982 9 בפברואר 1984
קונסטנטין צ'רניינקו Константин Черненко 1911–1985 המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות 13 בפברואר 1984 10 במרץ 1985
מיכאיל גורבצ'וב Михаил Горбачёв 1931–2022 המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות 11 במרץ 1985 25 בדצמבר 1991 הנהיג רפורמות גדולות דוגמת הפרסטרויקה והגלאסנוסט, בתקופתו החל גל הלאומיות ברפובליקות ברית המועצות, שהתפרקה בסוף שנת 1991.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Alexander N. Yakovlev, Anthony Austin, Paul Hollander, Century of Violence in Soviet Russia, Yale University Press (September, 2002), hardcover, 254 pages, ISBN 0-300-08760-8.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]