פוליטיקה של ירדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמל ירדן
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של ירדן
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הפוליטיקה של ירדן מתנהלת כחלק ממונכריה חוקתית, בראש המדינה עומד המלך עבדאללה השני שירש את אביו חוסיין אחרי מותו בפברואר 1999, עוד תפקיד מפתח בפוליטיקה הירדנית יש את ראש ממשלת ירדן העומד בראשות הקבינט הירדני.

ירדן מדורגת במקום ה-47 מתוך 180 מדינות במדד תפישות השחיתות, המיקום הגבוה של הממלכה הירדנית נובע מאחר שהחוקה הירדנית קובעת שלאף חבר פרלמנט אסור לקיים קשר עסקי או כל קשר בעל אופי פיננסי עם חברי הממשל, דבר דומה נקבע בעניין בני משפחת המלוכה, החוק קובע כי לבני משפחת המלוכה אסור לכהן כחברי ממשלה, אף על פי זאת בעיית השחיתות גוברת בירדן, בשל בעיית השחיתות הוחלט להקים וועדה למניעת שחיתות שתבחן באופן פרטני מקרי שחיתות.

הרשות המחוקקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי החוקה הגוף המחוקק מורכב משני בתים: הבית התחתון ("בית הנציגים") ש-150 נציגיו נבחרים בבחירות דמוקרטיות והבית העליון ("סנאט") ש-75 נציגיו מתמנים על ידי המלך. ויחד הם מהווים את האספה הלאומית. המלך הוא ראש המדינה וראש הרשות השלטונית וחסין מכל חבות ואחריות; המפקד העליון של הצבא יכלות להרות על עריכת בחירות בבית התחתון ואף לפזר אותו, בנוסף לכך הוא ממנה את חברי הבית העליון ויכול לפטרתם ולאשרר את החוקים שהמחוקקים יוזמים.

בבית הנבחרים הירדני יש כ-130 חברים, שנבחרים פעם ב-4 שנים מטעם מספר מחוזות בחירה, בבית הנבחרים מרבית המושבים לא שומרים למיעוט כלשהו למעט כ-6 מושבים ששומרים לנשים, כ-9 מושבים ששומרים לנוצרים וכ-3 מושבים ששמורים לצ'צ'נים וצ'רקסים[1].

היסטוריה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1952, בזמן שלטונו הקצר של המלך טלאל, חוקקה חוקה חדשה. תחת החוקה ירדן הוא מונרכיה חוקתית, אף על פי כן המונרך הוא השליט בפועל גם לאחר אותה חקיקה.

לאחר ניסיון ההפיכה בשנת 1957 פיזר המלך חוסיין את הפרלמנט. בשנת 1989 הוא החזיר את הבחירות הפרלמנטריות והתיר בהדרגה ליברליזציה פוליטית. בשנת 1992 הותר להקים מפלגות פוליטיות, ובשנת 1993 ירדן קיימה את הבחירות הרב מפלגתיות הראשונות שלה מאז 1956.

בשנות ה-2000, בדומה למדינות ערביות אחרות במזרח התיכון, חלה התחזקות בכוחן של המפלגות האסלאמיסטיות, דבר זה התבטא בירדן בניצחון תנועת האחים המוסלמים (שרצה כסיעת "חזית הפעולה האסלאמית") לתפוס כמעט רבע ממושבי הפרלמנט (כ-16 מושבים מתוך 84) במהלך הבחירות הפרלמנטריות שנערכו ביוני 2003[2], אך מאז 2014 היא הוצאה מחוץ לחוק, חרף האיסור המשיכה התנועה להיות שחקן פעיל במגרש הפוליטי וב-2015 אישרה הממשלה הקמת סיעה שהתפצלה מהתנועה ונקראת "סיעת אגודת האחים המוסלמים", אם לא די בכך פורסם ביולי 2020 כי בית המשפט העליון פירק את שלוחת האחים המוסלמים במדינה וזאת מאחר שהתנועה לא הסדירה את מעמד החוקי[3].

בפברואר 2011 פיטר המלך עבדאללה את ראש הממשלה סמיר ריפאעי ומינה במקומו את מערוף אל-בח'ית[4] אך באוקטובר 2011 פיטר את אל-בח'ית, ומינה במקומו את עון אל-ח'סאונה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פוליטיקה של ירדן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]