פוליטיקלי קוראת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פוליטיקלי קוראת
סוג אתר תוכן לא-מסחרי
סלוגן עושות תקשורת פמיניסטית
תקופת הפעילות 2012–הווה (כ־12 שנים)
מנכ"ל מאיה רומן
בעלות פוליטיקלי קוראת עמותה רשומה
הכנסה כ-250,500 ש"ח (2018)
הרשמה לא
www.politicallycorret.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פוליטיקלי קוראת הוא אתר אינטרנט ישראלי, הפועל כעיתון מקוון פמיניסטי. העיתון מפעיל גם עמוד פייסבוק פעיל, עמוד טוויטר ועמוד אינסטגרם ויוזם קמפיינים בנושאים פמיניסטים. לאתר יש גם גרסה באנגלית הפועלת בשם “The Readeress”.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הקמת האתר יזמה הפעילה הפמיניסטית ליאן רם בשנת 2012, לאחר שעברה על עיתון חינמון וראתה שאף כתבה "לא מדברת אליה". רם החליטה להקים כלי תקשורת פמיניסטי, ארגנה אירוע בשם 'מקימות עיתון פמיניסטי' בבית קפה בתל אביב. לאירוע הגיעו כ-40 נשים מכל הארץ, חמש מהם החליטו להמשיך לפעול להקמתו, בהמשך נשים נוספות הצטרפו והאתר עלה לאוויר ב-2013[1].

בשנת 2016, יזם האתר את הקמפיין "יותר מבוכריס" בעקבות עסקת הטיעון המקלה שנחתמה עם קצין צה"ל אופק בוכריס[2].

האתר ממומן ברובו מתרומות גולשים, ובשנת 2018, יזם קמפיין הדסטארט לגיוס מימון, להקמת אתר תוכן חדש ומקיף שכלול טורי דעה, כתבות ותחקירים[3].

בפברואר 2021 פרסם האתר תחקיר, שחשף התכתבויות בעלות אופי מיני פוגעני של השחקן ארז דריגס עם נשים, כ-10 שנים קודם לכן, אחת מהן קטינה[4]. דריגס התנצל, הודה שהוא סובל מהתמכרות למין ונמצא בתהליך שיקום[5].

בתחילת שנת 2021 התפרסמה באתר סדרת כתבות בשם "נשים בתקשורת". סדרת הכתבות, שנערכה על ידי מאיה בואנוס, אבקילש קולץ' ויעל לניר, סקרה את מצבן של נשים בתקשורת הישראלית - בטלוויזיה, בעיתונות הכתובה וברדיו. סדרת הכתבות כוללת ארבע כתבות כשהראשונה עוסקת בייצוג פיזי של נשים בעולם התקשורת, השנייה עוסקת באופן הסיקור של נושאים הקשורים לפמיניזם או לנשים בתקשורת הישראלית ובקשר בין ייצוג פיזי של נשים לאופן הסיקור הזה. הכתבה השלישית עוסקת בעיתונות הנשים בישראל ומתמקדת במגזינים "את" ו"לאישה" והכתבה הרביעית עוסקת בנשים ובפמיניזם בעולם העיתונות הכלכלית בישראל בדגש על שלוש העיתונים הגדולים - "גלובס", "כלכליסט" ו"דה מרקר". את סדרת הכתבות ליוו טורים של נשות תקשורת מובילות: טלי ליפקין שחק, מרב בטיטו, קרן נויבך, נורית כהנא ואבירמה גולן

החל מיוני 2021 התפרסמה באתר סדרת תחקירים על פגיעות מיניות במהלך טיפולים נפשיים אלטרנטיביים. את סדרת הכתבות הובילה הכתבת שני קדר. הראשון ביניהם היה התחקיר על ארז ארג'ונה, מטפל אלטרנטיבי מפרדס-חנה שפגע מינית בעשרות נשים, כך על פי התחקיר. ארג'ונה התאבד בטרם פורסם התחקיר. בספטמבר 2021 התפרסם התחקיר על דוד אטון, מטפל אלטרנטיבי שפגע מינית ופיזית בגברים ובנשים, כך על פי התחקיר. בשנת 2022 התפרסמה באתר כתבה מקיפה על טיפול באמצעות פסיכדליים.

בינואר 2022 התפרסם בגוף התקשורת תחקיר גל"צ. התחקיר התפרסם בשני חלקים כשבחלקו הראשון עדויות על הטרדות מיניות והתעמרויות בעבודה שבוצעו על ידי "טאלנטים" בתחנה, רובם אזרחים עובדי צה"ל. בחלק השני של התחקיר עלו עדויות על הטרדות מיניות והתעמרויות מצד עובדים זוטרים בתחנה: טכנאים, אנשי סאונד, מפקדים, חיילים בשנתם השנייה והשלישית וכו'... לאחר פרסום התחקיר תבע את האתר העיתונאי אבנר הופשטיין, בטענה שפרסם טענות לא מבוססות נגדו על הטרדה מינית[6].

עם הכותבות באתר במשך השנים נמנו בין השאר: תמר עמית יוסף, רג'אא נאטור, ירדן סקופ, רחל בית אריה. העורכת ראשית של האתר היא נועה בורשטיין חדד, עורכת הרשתות החברתיות (ניו מדיה) היא שרון אורשלימי.

באוגוסט 2022 העלה אתר "פוליטיקלי קוראת" סדרת כתבות העוסקת בפגיעות מיניות שהתרחשו ב"אשראם במדבר". סדרת הכתבות זכתה להדהוד מסיבי בעולמות הטיפול האלטרנטיבי וצוות האשראם החדש הודיע על חשיבה מחודשת במתחם בעקבות התחקיר.

מאז שנת 2020 מכשיר צוות העיתון נשים לעבודת עיתונות בהכשרת כותבות שנתית. בשנת 2022 הפכה ההכשרה להכשרה דו-לאומית המתמקדת בסיקור פמיניסטי של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, בשיתוף ארגון "אעלאם" - המרכז הערבי לחירות המדיה, פיתוח ומחקר. מנהלת ההכשרות היא לירון לביא. מטרת ההכשרה היא לפתח עיתונאיות פמיניסטיות המתמחות בסיקור הסכסוך. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל הפכה ההכשרה למעשית. במהלך המלחמה, קיבלו העיתונאיות תעודות עיתונאי מלשכת העיתונות הממשלתית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • onlife - אתר תוכן ואקטואליה לנשים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]