פולינה בייבל
 | |
| לידה |
14 באפריל 1966 (בת 60) חרקיב, ברית המועצות  |
|---|---|
| שם לידה |
Полина Леопольдовна Байвель |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| ענף מדעי |
תקשורת אופטית, אופטיקה לא לינארית, פוטוניקה |
| השכלה |
|
| תארים |
Doctor of Philosophy in Electrical Engineering |
| בן זוג |
Anatoly Zayats |
| פרסים והוקרה |
|
| אתר רשמי | |
  | |
פולינה לאופולדובנה בֵּייבֵל (ברוסית: Полина Леопольдовна Байвель, באנגלית: Polina Bayvel; נולדה ב-14 באפריל 1966) היא מהנדסת ואשת אקדמיה בריטית. פרופסור לתקשורת ורשתות אופטיות במחלקה להנדסת אלקטרוניקה וחשמל ביוניברסיטי קולג' לונדון. דיים, גבירה מפקדת במסדר האימפריה הבריטית והאישה הראשונה שזכתה במדליית רמפורד.[1][2]
החברה המלכותית כתבה עליה "היא תרמה תרומות משמעותיות לחקירה ותכנון של רשתות אופטיות מרובות אורכי גל ברוחב פס גבוה".[1]
ילדות והשכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בייבל נולדה 14 באפריל 1966, בת יחידה למשפחה יהודית, גדלה בחרקוב ובלנינגרד (כיום סנקט פטרבורג) עד 1978, שאז עברה המשפחה לאנגליה.[3][4][5] היא כמעט לא ידעה אנגלית בזמן המעבר.[5] אביה הוא הפיזיקאי לאופולד פ. בייבל, אמה ראיסה (רחל) הייתה מהנדסת טקסטיל שעבדה במחלקת התכנון של מרקס אנד ספנסר ובהמשך פרסמה מחקרים על ההיסטוריה היהודית של מזרח אירופה.[3]
פולינה בייבל התחנכה באנגליה בבית הספר הדתי "בית הספר התיכון לבנות חשמונאים" (אנ'), וביוניברסיטי קולג' של לונדון, שם בשנת 1986 הוענק לה תואר ראשון בהנדסה ודוקטור בשנת 1990.[6][3][5] בשנת 1990, היא זכתה במלגת חילופי פוסט-דוקטורט של החברה המלכותית לחמישה חודשים במעבדת הסיבים האופטיים המכון לפיזיקה כללית על שם א. מ. פרוחורוב (רו') של האקדמיה הרוסית למדעים במוסקבה.[2][5]
מחקר וקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקשורת סיבים אופטיים מהירה היא קריטית לקיומה של תשתית תקשורת ושל רשת האינטרנט.[4] הסיב האופטי הוא בעל התנהגות לא ליניארית – מקדם השבירה שלו משתנה עם שינוי עצמת הקרינה בתוכו ועם שינוי אורך הגל שלה.[4][7] תכונה זו מגבילה את קיבולת הסיב.[7]
מחקרה של בייבל התמקד במיקסום המהירות והקיבולת של מערכות תקשורת מבוססות סיבים אופטיים, ובמחקרים בסיסיים של אי-הליניאריות האופטיות הגורמות להגבלת הקיבולת ודרכים להפחתתן.[1] היא תרמה תרומות משמעותיות למחקר ולתכנון של רשתות תקשורת אופטיות בעלות רוחב פס גבוה ואורכי גל מרובים.[8] כיוון שכבר יש תשתית ענפה של סיבים אופטיים קיימים בעולם, יש עדיפות למציאת פתרונות שמאפשרים ניצול של התשתית, שדרוג של הקיים מבלי לפרוס סיבים חדשים.[5]
בייבל הייתה בין הראשונות שהדגימו את היתכנות השימוש במגוון אורכי גל לניתוב ברשתות אופטיות על פני מרחקים וקבועי זמן מגוונים.[1] היא ביססה את השימושיות של ארכיטקטורת הרשתות האופטיות החדשות האלה, שיושמו מאז באופן נרחב במערכות מסחריות וברשתות.[1] מערכות ורשתות אלה מהוות את הבסיס לאינטרנט ולתשתית התקשורת הדיגיטלית, והן חיוניות לצמיחתה.[1]
בשנת 1994 ייסדה את קבוצת הרשתות האופטיות (Optical Networks Group (ONG)), קבוצה אקדמית ראשונה בתחום, שבראשה עמדה ולימים קבוצה זו הפכה לקבוצת מחקר בינלאומית מובילה.[9][6]
בשנת 2002 מונתה לפרופסור בתקשורת אופטית ורשתות, במחלקה לאלקטרוניקה והנדסת אלקטרוניקה ביוניברסיטי קולג' של לונדון.[9]
קיימה מעל 60 שיתופי פעולה עם קבוצות חוקרים במעל 25 מדינות בעולם.[9]
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2002 זכתה בייבל במדליית קליפורד פטרסון ובפרס קליפורד פטרסון (אנ') של המכון הבריטי לפיזיקה (אנ').[1] היא גם נבחרה כעמיתה באקדמיה המלכותית להנדסה (אנ') בשנת 2002 וזכתה בפרס ההישג בהנדסה של אגודת מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה (IEEE) בשנת 2013.[1]
בייבל זכתה בתואר דוקטור לשם כבוד למדעים בשנת 2014 מאוניברסיטת דרום ויילס.[10] בשנת 2014 היא נשאה את הרצאת קליפורד פטרסון[11] ובשנת 2015 הוענק לה פרס קולין קמפבל מיטשל של האקדמיה המלכותית להנדסה.[1] היא נבחרה לעמיתה בחברה המלכותית (FRS) (אנ') בשנת 2016.[8] בהוקרה על שירותיה להנדסה, מונתה בייבל למפקדת במסדר האימפריה הבריטית (CBE) בטקס הענקת אותות השנה החדשה לשנת 2017.[12][3]
ב-2008 נבחרה כחברה באגודת האופטיקה האמריקאית (OSA) ובשנת 2019 נבחרה בייבל לדירקטוריון של האגודה, וכיהנה בתפקיד זה במשך שלוש שנים, בין השנים 2020-2022.[9]
בשנת 2024 זכתה בפרס מחקר על שם קרל פרידריך פון סימנס מקרן אלכסנדר פון הומבולדט.[1]
בשנת 2023, זכתה בייבל במדליית רמפורד של החברה המלכותית על תרומותיה החלוציות לפיזיקה הבסיסית ולאופטיקה הלא ליניארית, שאפשרו מימוש מערכות תקשורת אופטיות בעלות קיבולת גבוהה, רוחב פס רחב ואורכי גל מרובים, אשר עמדו בבסיס מהפכת טכנולוגיית המידע. היא האישה הראשונה שזוכה במדליה זו מאז שהחלו בהענקת המדליה בשנת 1800.[13][2]
בדצמבר 2025 נבחרה לקבל את תואר הכבוד דיים, גבירה מפקדת במסדר האימפריה הבריטית על תרומתה להנדסה ותקשורת אופטית לשנת 2026.[1][14][15]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פולינה בייבל
פולינה בייבל, ברשת החברתית X (טוויטר)
פולינה בייבל, ברשת החברתית LinkedIn- פולינה בייבל, באתר dblp
- פולינה בייבל, באתר ResearchGate
- פולינה בייבל, באתר גוגל סקולר
- פולינה בייבל, באתר Semantic Scholar
- ראיון לפודקאסט ב-BBC 11 בפברואר 2020 (באנגלית)
- הרצאת קליפורד פטרסון
Communicating with light, בביצוע פולינה בייבל, סרטון בערוץ "The Royal Society", באתר יוטיוב, 5 בנובמבר 2014 (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Polina Bayvel, The Royal Society, 2026
- 1 2 3 Polina Bayvel, profiles.ucl.ac.uk, Bio
- 1 2 3 4 "All The News From Hampsted Garden Suburb Synagogue" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-16 באוקטובר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - 1 2 3 4 "Parent-Carer Scientist: Polina Bayvel". London: Royal Society. אורכב מ-המקור ב-2016-04-30.
- 1 2 3 4 5 BBC Audio | The Life Scientific | Optical communications pioneer Polina Bayvel, www.bbc.com, 11 בפברואר 2020
- 1 2 3 Iris View Profile, iris.ucl.ac.uk
- 1 2 The Royal Society (2014-11-05), Communicating with light
- 1 2 UCL, Three UCL scientists elected Fellows of the Royal Society, UCL News, 2016-05-11
- 1 2 3 4 "The Optical Society Elects Satoshi Kawata as 2020 Vice President – Novus Light Today". www.novuslight.com. 18 בספטמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Polina Bayvel – EPSRC website, www.epsrc.ac.uk
- ↑ הרצאת קליפורד פטרסון Communicating with light, בביצוע פולינה בייבל, הרצאה בערוץ "The Royal Society", באתר יוטיוב, 5 בנובמבר 2014 (באנגלית)
- ↑ "Press release: New Year's Honours 2017". Government UK.
- ↑ "Rumford Medal". www.royalsociety.org.
- ↑ The New Year Honours 2025, GOV.UK, 18 בדצמבר 2025
- ↑ Professor Polina Bayvel appointed Dame, UCL, 2025-12-29
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| בקרת זהויות |
|