פולינה ז'מצ'וז'ינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Zhemchuzhina.jpg

פולינה ז'מצ'וז'ינהרוסית: Поли́на Жемчу́жина;‏ 11 במרץ 1897 פולוהי - 1 באפריל 1970 מוסקבה) הייתה אשתו היהודיה של ויאצ'סלב מולוטוב - שר החוץ של ברית המועצות בזמן מלחמת העולם השנייה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולינה ז'מצ'וז'ינה נולדה בשנת 1897 בשם פרל קרפובסקאיה, בת לחייט יהודי מכפר באוקראינה, שהייתה אז בתחומי רוסיה הצארית. אביה היה קרוב משפחה של הרב קוק ואמה הייתה מצאצאיו של הבעל שם טוב. אחיה הוא דוד יזרעאלי.

חרף ייחוסה המשפחתי בחרה בצעירותה להצטרף לתנועה המהפכנית הרוסית והצטרפה לבולשביקים. בזמן מלחמת האזרחים ברוסיה, שפרצה לאחר מהפכת אוקטובר ב-1917, שירתה כקומיסרית לתעמולה בצבא האדום. כקומוניסטית נאמנה בחרה לכנות עצמה בשם ז'מצ'וז'ינה, ברוסית – פנינה, שהוא תרגומו של שמה פרל שמובנו פנינה. באופן דומה נהגו רבים ממנהיגי התנועה המהפכנית בשנות המהפכה ומלחמת האזרחים כסטלין (מקודם ג'וגאשווילי), טרוצקי (מקודם ברונשטיין), מולוטוב (מקודם סקריאבין) ואחרים.

בשנת 1919 פגשה בכנס מפלגתי את ויאצ'סלב מולוטוב, שהחל אז להתבלט כאחד ממנהיגי המפלגה הקומוניסטית וחבר הוועד המרכזי שלה. הם נישאו בשנת 1921. כששמעו הוריה שנישאה לגוי ישבו עליה שבעה. במחצית הראשונה של שנות ה-20 של המאה ה-20 היא למדה כלכלה. לאחר סיום הלימודים היא עבדה במערכת המפגתית ומונתה למנהלת בית החרושת לייצור פרפום. ככל הנראה הייתה מעורבת בתחילת ייצור של פרסום סובייטי פופולרי מוסקבה אדומה[1].

היא התקדמה במערכת השלטון הסובייטי ומילאה תפקיד בכיר בהנהלת תעשיית המזון. ז'מצ'וזינה ומולוטוב התגוררו בקרמלין בשכנות לסטלין ואשתו השנייה נדיז'דה אללויבה, ושתי הנשים הפכו לידידות. ערב אחד בנובמבר 1932 השתתפו שתיהו בסעודה רבת משתתפים שנערכה בקרמלין לרגל יום השנה החמישה עשר למהפכת אוקטובר. במהלך הסעודה נזף סטלין בנוכחות אורחים באשתו והיא יצאה מחדר הסעודה כשפולינה מלווה ומנחמת אותה. למחרת בבוקר נמצאה אשתו של סטלין מתה בחדרה, וההערכה הרווחת הייתה שהתאבדה. מאז ואילך גילה סטלין יחס עוין לז'מצ'וז'ינה.

בשנת 1936 מונתה לאחראית על תעשיית מוצרי הקוסמטיקה. התקדמותה הגיעה לשיאה בשנת 1939 כאשר נתמנתה למשרת השרה האחראית על תחום הדיג בסובנארקום, מועצת השרים של ברית המועצות, והייתה לאשה הראשונה שכיהנה בתפקיד שר בברית המועצות.

במהלך הטיהורים הגדולים נחקרה גם ז'מצ'וז'ינה, כרבים מאישי השלטון, על ידי הנ.ק.ו.ד, בחשד לריגול וחבלה. שלא כאחרים באותה תקופה היא יצאה מן החקירה ללא פגע ולא הועמדה לדין, אך היחס לגביה המשיך להיות חשדני ובשנת 1941 היא הוצאה מרשימת המועמדים לפוליטביורו.

בימי מלחמת העולם השנייה תמכה בוועד היהודי האנטי-פשיסטי, קשרה קשרי ידידות עם שלמה מיכאלס אחד מראשי הוועד ונכחה בהצגות התיאטרון היהודי הממלכתי שמיכאלס היה מנהלו האמנותי (מיכאלס נרצח בשנת 1948 בתאונת דרכים מבוימת).

לאחר הקמת מדינת ישראל נתמנתה גולדה מאיר (אז מאירסון) לצירת ישראל בברית המועצות. כאשר הגיעה למוסקבה השתתפה ב-7 בנובמבר 1948 בקבלת פנים שערך שר החוץ מולוטוב לכבוד יום המהפכה. שם נפגשו שתי הנשים וז'מצ'וז'ינה לא יכלה להסתיר את התרגשותה ואמר לגולדה ביידיש: "איך בין א יידשע טאכטער" (אני בת ישראל) והוסיפה: "שיהיה לכם טוב. כאשר לכם יהיה טוב – טוב יהיה לכל היהודים בעולם".

לאחר שנודע לסטלין על פגישתה של ז'מצ'וז'ינה עם גולדה מאירסון ועל השיחה שהתקיימה ביניהן, הוא הורה לעצרה ולהעמידה לדין באשמת בגידה והכריח את מלוטוב להתגרש ממנה. בסוף שנת 1948 נדונה ז'מצ'וז'ינה לחמש שנות מאסר במחנה עבודה. לאחר מות סטלין במרץ 1953 שוחררה פולינה מהמחנה. שאלתה הראשונה בצאתה לחופשי הייתה "מה שלום סטלין ?". כשנאמר לה שסטלין מת היא התעלפה. לאחר השחרור חזרה לחיות עם מולוטוב, ומאז ועד למותה בשנת 1970 בני הזוג לא נפרדו. מולוטוב האריך ימים אחריה ונפטר בשנת 1986 והוא בן 96 שנים במותו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]