פוליקסינידאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פוליקסינידאסיוונית: Πολυξενιδας; המאה ה-2 לפנה"ס) היה מצביא סלווקי, שיחד עם חניבעל פיקד על הצי הסלווקי בזמן מלחמת אנטיוכוס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוליקסינידאס נולד ברודוס, אולם הוגלה משם ונכנס לשירותו של אנטיוכוס השלישי מלך האימפריה הסלווקית.[1] הוא מוזכר לראשונה במהלך מסעו של אנטיוכוס להירקניה בשנת 209 לפנה"ס, אז פיקד על שכירי חרב כרתים.[2] בשנת 192 לפנה"ס בהתאם להצעת היועץ הצבאי של אנטיוכוס חניבעל, נשלח פוליקסינידאס מיוון לאסיה כדי להביא משם תגבורת למלך שאותה עת היה במסע מלחמה ביוון.[3] מאז לא שומעים עליו עד שנת 191 לפנה"ס, אז נסוג אנטיוכוס מיוון וחזר לאסיה. חניבעל חזה מראש שהרומאים אויביו של אנטיוכוס יקימו צי וישלחו אותו בעקבותיו של אנטיוכוס.[4]

ואכן צי רומאי עשה את דרכו לאסיה ועמד להתאחד עם הציים של רודוס ופרגמון. פוליקסינידאס ביקש מאנטיוכוס שירשה לו לתקוף את הצי הרומאי בטרם יספיק להתאחד עם בעלי בריתו. אנטיוכוס הסכים ופוליקסינידאס יצא עם 70 אניות. אולם האדמירל הרומאי גאיוס ליוויוס סלינטור חמק ממנו והצליח להתאחד עם הצי הפרגמוני. הצי הרומאי מנה כעת 150 אניות, בקרב קוריקוס שיטות הלוחמה הסלווקיות התגלו כחסרות תועלת 10 אניות סלאוקיות נלקחו בשבי ועוד 13 טובעו. פוליקסינידאס עם השאר נמלט והתארגן בנמל אפסוס.[5] הוא נשאר שם במשך החורף, ובאביב של שנת 190 לפנה"ס נודע לו שהצי של רודוס תחת פאוסיסטראטוס עומד להתאחד עם השייטת של ליוויוס. הוא הערים עליו והעמיד פנים כביכול רצונו לבגוד באנטיוכוס בתמורה לכך שירשו לו לחזור לרודוס. ובעוד הם מנהלים משא ומתן, תקף פוליקסינידאס בהפתעה והשמיד כמעט את כל הצי הרודי.[6] הוא ניסה אחר כך להגיע אל סאמוס אולם בגלל סערה נאלץ לשוב לאפסוס.

ליוויוס שקיבל תגבורת של 20 אניות מרודוס, חפץ כעת לתקוף את פוליקסינידאס, אולם הוחלף בפיקוד. אותה שנה ניסה פוליקסינידאס לסגור על הצי הרומאי בנמל טאוס, אולם הרומאים הביסו אותו בקרב מיאונסיס שבו השתמשו הרומאים בטקטיקות לחימה חדשות.[7] פוליקסינידאס איבד אניות רבות וחזר לאפסוס. לאחר קרב מגנסיה חזר לסוריה שמו לא נזכר שוב במקורות העתיקים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Livius. Translated by F.G. Moore. The Loeb Classical Library. London, William Heinemann, 1919-1959 .
  • Polybius. Translated by W.R. Paton. The Loeb Classical Library. London, William Heinemann, 1922-1925 .
  • Appianus. Translated by H. White. The Loeb Classical Library. London, William Heinemann, 1912.
  • Mommsen, Theodore. History of Rome. Online version in Classic Literature Library.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרולד לם, "חניבעל האחד נגד רומי", עמ' 300.
  2. ^ פוליביוס, ספר עשירי, 29.
  3. ^ דוד גולן, "תולדות העולם ההלניסטי", עמ' 502.
  4. ^ לם, עמ' 299.
  5. ^ גולן עמ' 509.
  6. ^ טיטוס ליוויוס, ספר שלושים ושבעה, 11.
  7. ^ גולן עמ' 512.