פולכריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פולכריה
Pulcheria (fresco).jpg
לידה 19 בינואר 399 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה יולי 453 (בגיל 54)
קונסטנטינופול, האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה כנסיית השליחים הקדושים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מושל עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת השושלת התאודוסיוסית
אב ארקדיוס, קיסר האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
אם אליה אודוקסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Marcia Euphemia עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פּוּלְכֶרִיָה (לטינית: Pulcheria;‏ 19 בינואר 399453) הייתה בתם של קיסר ביזנטיון ארקדיוס ושל אליה אודוקסיה.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולכריה הייתה אחותו הגדולה של תאודוסיוס השני והחזיקה בעוצמה רבה כאשר הוכתר לקיסר בעודו ילד בשנת 408, אחרי מות ארקדיוס. היא נטלה את שבועת הבתולים, כדי להימנע ממצב בו ייכפו עליה נישואים, ונטתה להסתמך על תמיכת הקצינים הגרמאנים השונים שמינתה, כמו אספר האלאני. בשנת 416 היה תאודוסיוס מסוגל לשלוט בעצמו, אך פולכריה שימרה עמדת השפעה חזקה, בין השאר משום שהוכתרה בעצמה לקיסרית בשנת 414.

באותה שנה גרמה לתאודוסיוס לסלק את כל הפגנים מהשירות הציבורי באימפריה. היא הייתה נוצרית אדוקה ותחת השפעתה הפכו גם תאודוסיוס ואשתו אליה אודוקיה (שהייתה פגנית) לנוצרים אדוקים.

בשנת 421 הכריז תאודוסיוס מלחמה על פרס בהשפעת פולכריה, ככל הנראה משום שהפרסים רדפו נוצרים. פולכריה לא התנגדה לאריאניזם, שהייתה אמונתם של השבטים הגרמאנים. תאודוסיוס תמך בתחילה בפטריארך נסטוריוס, אך פולכריה, בעזרת הארכיבישוף קיריליוס מאלכסנדריה שכנעה אותו לשוב לאמונה האורתודוקסית ונסטוריוס הוגלה בשנת 435. פולכריה גם שכנעה את אחיה להגלות את היהודים ולהחריב את בתי הכנסת שלהם בקונסטנטינופול.

בשנת 441 הצליח הסריס כריספיוס זסטומס, שקודם לכן הצליח לסלק את הפרפקט האהוד סירוס מפנופוליס ואת אליה אודוקיה, אשת הקיסר, לשכנע את תאודוסיוס לסלק את פולכריה והשתלט במידה רבה על הקיסר. נטען, ויש מן הסתם ממש בטענה, שתאודוסיוס נהג בשנים אלו לחתום על צווים קיסריים בלי לקרוא אותם.

פולכריה עברה לחיות בשולי העיר קונסטנטינופול כנזירה. מספר חודשים לפני מותו של תאודוסיוס סר חינו של כריספיוס[1] ופולכריה שבה והפכה גורם מרכזי בחצר הקיסרית. לפני מותו של תאודוסיוס בשנת 450 אורגן על ערש דווי הסדר להמשך שלטון שושלת תאודוסיוס באמצעות נישואים בין פולכריה לבין הגנרל הגרמאני פלביוס מרקיאנוס. הנישואים אורגנו בהסכמה שהגנרל יכבד את שבועת הבתולים של פולכריה בת ה-51. פעולתם הראשונה של הקיסר החדש ופולכריה הייתה להורות על הוצאתו להורג של כריספיוס באופן מבזה לפני שערי העיר.

בשנת 451 סייעה פולכריה לארגן את ועידת כלקדון לגינוי הנסטוריאניזם. הוועידה גם גינתה את החלטות סינוד רובר משנת 449 שתמכו במינות המונופיזיטית ובנזיר המונופיזיטי אוטיכס, שהודח והוגלה בהחלטת הוועידה. בכלקדון הכריזה פולכריה על פלביאנוס מקונסטנטינופול כמרטיר, אחרי שהודח בסינוד רובר והומת בידי תומכי אוטיכס.

פולכריה מתה ביולי 453, כשהיא מותירה את כל רכושה לכנסייה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פולכריה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גיבון מעלה השערה שנפילתו של כריספיוס הייתה עשויה להיות אחת התוצאות של קשר כושל שיזם לרצוח את אטילה ההוני בעיניו. ייתכן ואטילה דרש את הוצאתו להורג כחלק מהתשלום בעבור הימנעות מפלישה לשטחי האימפריה המזרחית.