פולמון השני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דרכמה מכסף של המלך פולמון השני (שמאל) ונירון קיסר (ימין), מתוארכת לשנת מלכותו ה-19 (ιθ למטה משמאל לדמותו של פולמון), 57-56 לספירה.

מרקוס אנטוניוס פולמון פיתודורוסיוונית: Μάρκος Ἀντώνιος Πολέμων Πυθόδωρος;‏ 12/11 לפנה"ס - 74 לספירה), הידוע גם כפולמון השני, היה נסיך הממלכה של בוספורוס הקימרי, פונטוסקיליקיה וקפדוקיה. הוא שירת כמלך קליינט של רומא בפונטוס, קולכיס וקיליקיה. הגיע מרקע פגאני, התגייר, התנצר, ולאחר מכן שב להיות פגאני.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולמון השני היה בנם השני וילדם האמצעי של השליטים הפונטיים פולמון הראשון ופיתודורידה (אנ'). אחיו הבכור היה זנון, הידוע גם כארטקסיאס השלישי (אנ'), שהיה מלך קליינט בממלכת ארמניה העתיקה ואחותו הצעירה הייתה אנטוניה טריפאינה (אנ'), שהייתה נשואה לקוטיס השמיני (אנ'), מלך תראקיה.

משפחת המלוכה הפונטית הייתה ממוצא מעורב, יווני מאסיה הקטנה ורומאי. זהותה של סבתו של פולמון השני מצד אביו אינה ידועה, אולם ייתכן ושמה היה טריפאינה, ואילו סבו מצד אביו היה זנון, נואם ואריסטוקרט חשוב, שהיה בעל בריתו של חבר הטריאומווירט מרקוס אנטוניוס. סבו מצד אמו היה פיתודורוס (אנ'), יווני עשיר וחבר של גנאיוס פומפיוס מגנוס, וסבתו מצד אמו הייתה אנטוניה (אנ'), בתו מרקוס אנטוניוס.

דרך סבתו מצד אמו, היה פולמון צאצא ישיר של מרקוס אנטוניוס ואשתו השנייה אנטוניה היברידה הצעירה. אנטוניוס ואנטוניה היברידה היו בני דודים. הוא היה נינו השני של אנטוניוס. הוא הצאצא הזכר היחיד הידוע של אנטוניוס שנושא את שמו. צאצא זכר אחר של מרקוס אנטוניוס שנושא צורה של שמו "אנטוניוס" היה הקונסול קוינטוס האטריוס אנטונינוס (אנ'). דרך אנטוניוס, אחותה של סבתא רבתא שלו הייתה המלכה קלאופטרה סלנה השנייה ממאוריטניה (פרובינקיה רומית). דרך אנטוניוס, הוא היה בן דוד רחוק של המלך הקליינט תלמי ממאוריטניה (אנ') ושל הנסיכה דרוסילה ממאוריטניה (אנ'). דרך אנטוניוס, הוא היה גם בן דוד רחוק של הקיסרים הרומאים קליגולהקלאודיוס ונירון, והקיסריות מסלינהאגריפינה הצעירה וקלאודיה אוקטאביה (אנ').

שלטונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו של פולמון השני מת בשנת 8 לפנה"ס. אמו נישאה אז למלך ארכלאוס מקפדוקיה (אנ'), והמשפחה עברה לקפדוקיה, שם גדל פולמון השני בחצר המלוכה של אביו החורג. ארכלאוס מת בשנת 17, אז חזרו פולמון ואמו לפונטוס. משנת 17 ועד שנת 38, הוא חי כאזרח פרטי בפונטוס וסייע לאמו במנהל ממלכתם.[1] עם מות אמו בשנת 38, ירש פולמון את אמו כשליט יחיד של פונטוס, קולכיס וקיליקיה.

על פי כתובת הקדשה בקיזיקוס בשנת 38, השתתף פולמון בחגיגות המשחקים המקומיים בעיר, לכבוד דרוסילה, אחותו המנוחה של קליגולה. בכך הביע פולמון את נאמנותו לקיסר ולמדינה הרומית. בשנת 47, ערך פולמון, יחד עם מלך קליינט נוסף, אנטיוכוס הרביעי, מלך קומגנה, משחקים אתלטיים לכבוד קלאודיוס בקיליקיה. שניהם הראו טובה כלפי קלאודיוס, בכך שהציעו לו שירותים משמעותיים.

נישואיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סביב שנת 50, נמשך פולמון השני לעושרה ויופיה של הנסיכה היהודיה ברניקי, אותה פגש בטבריה במהלך ביקורו את אביה,[2] המלך אגריפס הראשון. ברניקי מצדה, רצתה להינשא לו כדי לְהָזֵם את השמועות על גילוי עריות עם אחיה, אגריפס השני. ברניקי הייתה אז כבר אלמנתו של בעלה השני ודודה מצד אביה, הורדוס (מלך כלקיס), והיו לה ממנו שני בנים. היא התנתה את נישואיה לפולמון בכך שיתגייר, כולל טקס ברית המילה. פולמון הסכים והם נישאו, אולם הנישואים לא החזיקו מעמד זמן רב וברניקי עזבה את פונטוס עם בניה וחזרה לחצר המלוכה של אחיה, ופולמון נטש את היהדות.[3] על פי אגדת ברתולומאוס הקדוש, הוא קיבל על עצמו את הנצרות, אולם רק כדי להפוך שוב לפגני.

בזמן לא ידוע, אולי לאחר שנות ה-50 המוקדמות, נישא פולמון לנסיכה בשם יוליה מאמאיה (אנ'), מממלכת החסות הסורית של אמסה (אנ') (כיום חומס). מאמאיה הייתה ממוצא אשוריארמנייווני ומדיי. פולמון נשא אותה לאשתו השנייה.[4] דרך נישואיה לו, היא הפכה מלכה קליינטית של פונטוס, קולכיס וקיליקיה.

נישואיה של מאמאיה לפולמון ידועים רק באמצעות עדות של ממצאים. שמה וזהותה נחשפו ממטבעות נחושת שנמצאו. מטבעות שהוטבעו על ידי פולמון השני ומאמאיה הם נדירים ביותר, מכיוון שידועים רק שלושה. המטבעות מציגים את תוארה המלכותי ביוונית: ΙΟΥΛΙΑΣ ΜΑΜΑΙΑΣ ΒΑΣΙΛΙΣΣΗΣ[4] ("של יוליה מאמאיה המלכה") או ΒΑΣΙΛΙΣΣΗΣ ΙΟΥΛΙΑΣ ΜΑΜΑΙΑΣ ("של המלכה יוליה מאמאיה"). ניתן לתארך את המטבעות הללו למחצית השנייה של תקופת שלטונו של פולמון השני, בין השנים 60–74 לספירה. מאמאיה ילדה לפולמון השני שני בנים, פולמון אופאטור (אנ') ורומטאלקס פילוקיסר (אנ'). בנים אלה ידועים מתוך כתובת שנמצאה באמפיפוליס ביוון, המנציחה את פולמון השני ובניו אלה, ומתוארכת למחצית השנייה של המאה ה-1 לספירה.

פולמון השני החליף את שמה של העיר פאניזאן וקרא לה על שמו, פולמוניום (כיום פאטסא (אנ') בטורקיה). בשנת 62 גרם נירון קיסר לפולמון לוותר על מלכות פונטוס, ויחד עם קולכיס היא הפכה לפרובינקיה רומית.[1] מאז ועד מותו, מלך פולמון על קיליקיה בלבד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Smith, William, Dictionary of Greek and Roman Biography and Mythology, Polemon II, p. 434
  2. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 19, פרק ח, פסקה א, סעיפים 341-338.
  3. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 20, פרק ז, פסקה ג, סעיפים 146-145.
  4. ^ 4.0 4.1 מטבעות של פולמון השני ויוליה מאמאיה