פולק הרביעי, רוזן אנז'ו
 | |
| לידה |
1043 Château-Landon, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
14 באפריל 1109 (בגיל 66 בערך) אנז'ה, ממלכת צרפת |
| מקום קבורה |
אנז'ה |
| מדינה |
ממלכת צרפת |
| תארים |
רוזן, רוזן אנז'ו |
| בנות זוג |
ברטה ממונפור (מ-1089)
|
| ילדים |
Ermengarde of Anjou, Geoffrey IV, Count of Anjou, פולק מאנז'ו |
| פרסים והוקרה |
הוורד המוזהב |
  | |
פולק הרביעי, רוזן אנז'ו (בצרפתית: Foulques IV d'Anjou; 1043 – 14 באפריל 1109), המכונה le Réchin, היה הרוזן של אנז'ו משנת 1068 ועד מותו.[1] לכינוי שבו הוא מכונה בדרך כלל אין תרגום ודאי. פילולוגים הציעו מספר רב של הצעות שונות מאוד, כולל "מתקוטט", "גס רוח", "זעף", "עצבני" ו"הרואי". הוא צוין כ"אדם עם הרבה הרגלים ראויים לגינוי, אפילו שערורייתיים" על ידי אורדריקוס ויטליס.[2]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פולק, נולד ב-1043,[3] והיה בנם הצעיר של ז'ופרואה השני, רוזן גטינה (המכונה לפעמים אוברי), וארמנגרדה מאנז'ו. ארמנגרדה הייתה בתו של פולק השחור, רוזן אנז'ו,[4] ואחותו של ז'ופרואה מרטל שהקדים את פולק ואחיו ג'פרי כרוזן של אנז'ו.
רוזן אנז'ו
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשז'ופרואה מרטל מת ללא יורשים ישירים הוא השאיר את אנז'ו לאחיינו ז'ופרואה השלישי, רוזן אנז'ו, אחיו הגדול של פולק.[3] פולק נלחם עם אחיו, ששלטונו נחשב כבלתי כשיר, ולכד אותו בשנת 1067.[5] בלחץ הכנסייה הוא שחרר את ז'ופרואה. עד מהרה נפלו שני האחים שוב לריב, ובשנה שלאחר מכן נכלא ז'ופרואה שוב על ידי פולק, הפעם סופית.[6] שטח ניכר אבד לשליטת אנז'ו עקב הקשיים שנבעו משלטונו העני של ז'ופרואה וממלחמת האזרחים שלאחר מכן. סיינטון אבדה, ופולק נאלץ לתת את גטינה לפיליפ הראשון, מלך צרפת כדי לפייס את המלך.[7] חלק ניכר משלטונו של פולק הוקדש להחזרת השליטה על הברונות של אנז'ו, ולמאבק מורכב עם נורמנדי על השפעה במיין ובריטני.[8]
מחבר ההיסטוריה של אנז'ו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1096 כתב פולק היסטוריה חלקית של אנז'ו ושליטיה בשם Fragmentum historiae Andegavensis או "ההיסטוריה של אנז'ו". המחבר והאותנטיות של יצירה זו שנויים במחלוקת.[10] רק החלק הראשון של ההיסטוריה, המתאר את מוצאו של פולק, קיים. החלק השני, המתאר כביכול את שלטונו של פולק עצמו, לא שוחזר. אם הוא כן כתב אותה, זו אחת מיצירות ימי הביניים הראשונות בהיסטוריה שנכתבה על ידי הדיוט.
מוות וירושה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פולק מת ב-14 באפריל 1109 והותיר את שיקום הרוזנות,[11] כפי שהייתה בפיקודו של ז'ופרואה מרטל, ליורשיו.[12]
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ייתכן שפולק התחתן עד חמש פעמים; יש ספק לגבי המספר המדויק או כמה הוא דחה.[13]
אשתו הראשונה הייתה הילדגרד מבוז'נסי.[14] ביחד נולדה להם בת:
- ארמנגרדה, שנישאה לאלן הרביעי, דוכס בריטני.[15]
לאחר מותה, לפני או עד 1070, הוא התחתן עם ארמנגרדה דה בורבון.[16] ביחד נולד להם בן לפני שפולק גירש אותה ב-1075, אולי בגלל קרבה:
- ז'ופרואה הרביעי מרטל, שלט יחד איתו במשך זמן מה, אך מת ב-1106.
בסביבות 1076 התחתן עם אורנגרדה דה שאטיון.[17] הוא גירש אותה בשנת 1080, אולי מטעמי קרבה.
לאחר מכן התחתן עם בת אלמונית של וולטר הראשון מבריאן בשנת 1080.[17] גם נישואים אלו הסתיימו בגירושים, ב-1087.
לבסוף, בשנת 1089, הוא התחתן בשנת 1092 עם ברטראד דה מונפורט, שעזבה אותו לטובת המלך פיליפ הראשון, מלך צרפת, שהתאהב בה ועזב עבורה את אשתו. בנם של פולק ושל ברטראד היה:
- פולק החמישי "הצעיר", רוזן אנז'ו ומלך ירושלים.[18]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Bachrach, Bernard S. (1993). Fulk Nerra, the Neo-Roman Consul, 987–1040. University of California Press.
- Barlow, Frank (2014). The Feudal Kingdom of England: 1042–1216. Routledge.
- Bradbury, Jim (1989). Harper-Bill, Christopher; Holdsworth, Christopher J.; Nelson, Janet L. (eds.). "Fulk le Rechin and the Origin of the Plantagenets". Studies in Medieval History Presented to R. Allen Brown. The Boydell Press.
- Choffel, Jacques (1988). Mais Où Sont les Normandes d'Antan. F.Sorlet.
- Dunbabin, Jean (2005). France in the Making, 843–1180 (2nd ed.). Oxford University Press.
- Keats-Rohan, K.S.B. (1997). Family Trees and the Root of Politics: A Prosopography of Britain and France from the Tenth to the Twelfth Century. The Boydell Press.
- Mews, Constant J. (2006). "Negotiating the Boundaries of Gender in Religious Life: Robert of Arbrissel and Hersende, Abelard and Heloise". Viator. CMRS Center for Early Global Studies. 37: 113–148.
- Orderic Vitalis (1973), Chibnall, Marjorie (ed.), The Ecclesiastical History..., vol. IV, Oxford: Clarendon Press
- Paul, Nicholas L. (2007). Morillo, Stephen; Korngiebel, Diane (eds.). "The Chronicle of Fulk le Rechin: a Reassessment". The Haskins Society Journal 18: Studies in Medieval History. The Boydell Press.
- Vaughn, Sally N. (2002). St. Anselm and the Handmaidens of God: A Study of Anselm's Correspondence with Women. Brepols.
- Webster, Paul (2015). King John and Religion. Boydell Press.
- William of Jumieges (1992). The Gesta Normannorum Ducum of William of Jumièges, Orderic Vitalis, and Robert of Torigni. Vol. viii. Clarendon Press.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פולק הרביעי, רוזן אנז'ו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Keats-Rohan 1997, p. 257.
- ↑ Chibnall 1973, p. 187.
- 1 2 Bradbury 1989, p. 27.
- ↑ Bachrach 1993, p. 262.
- ↑ Bradbury 1989, p. 31.
- ↑ Bradbury 1989, p. 32.
- ↑ Dunbabin 2005, p. 189.
- ↑ Dunbabin 2005, pp. 189–190.
- ↑ Mews 2006, p. 135.
- ↑ Paul 2007, pp. 20–21.
- ↑ Barlow 2014, p. 156.
- ↑ Dunbabin 2005, p. 190.
- ↑ Bradbury 1989, p. 36.
- ↑ Choffel 1988, p. 152.
- ↑ William of Jumieges 1992, p. 260.
- ↑ Vaughn 2002, p. 106.
- 1 2 Mews 2006, p. 132.
- ↑ Webster 2015, p. 90.