לדלג לתוכן

פול אקמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פול אקמן
Paul Ekman
לידה 15 בפברואר 1934
וושינגטון די. סי., ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 בנובמבר 2025 (בגיל 91)
סן פרנסיסקו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מטר, רגש, תקשורת בלתי-מילולית, פסיכולוגיה, הבעת פנים עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מנחה לדוקטורט John Amsden Starkweather עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות מ-1972 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד פרופסור עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס עמיתי ויליאם ג'יימס (1998)
  • Eureka Prize for Science Communication (2004)
  • פרס האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה לתרומות מדעיות נכבדות לפסיכולוגיה (1991) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.paulekman.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פול אקמןאנגלית: Paul Ekman; 15 בפברואר 193417 בנובמבר 2025) היה פסיכולוג ופרופסור אמריקאי שלימד באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו. אקמן היה אחד מחלוצי חקר הרגש וזיקתם להבעות פנים. הוא דורג במקום ה-59 מתוך 100 הפסיכולוגים הבולטים ביותר של המאה העשרים בסקר שערך ה-Review of General Psychology (אנ') בשנת 2002.

פול אקמן נולד בוושינגטון די.סי. בשנת 1934, וגדל למשפחה יהודית במדינות ניו ג'רזי, וושינגטון, אורגון וקליפורניה.[1] אביו היה רופא ילדים ואמו הייתה עורכת דין. אחותו, ג'ויס שטיינגרט (Joyce Steingart), היא פסיכולוגית פסיכואנליטית.

בגיל 15, מבלי שסיים את לימודיו בתיכון,[2] נרשם פול אקמן לאוניברסיטת שיקגו, שם השלים שלוש שנים של לימודים לתואר ראשון. לאחר מכן, למד אקמן שנתיים באוניברסיטת ניו יורק (NYU) וסיים תואר ראשון (BA) בשנת 1954. ארבע שנים מאוחר יותר סיים דוקטורט בפסיכולוגיה באוניבסיטת אדלפי (אנ').

בשנת 1958 גויס אקמן לצבא ארצות הברית, שם שירת במשך שנתיים כסגן ראשון וכפסיכולוג ראשי בבסיס פורט דיקס, ניו ג'רזי. בצבא, ערך מחקר על בתי המעצר הצבאיים, ועל שינויים פסיכולוגיים המתרחשים במהלך אימוני הטירונות של חיל הרגלים.[3]

בשנת 2001 הוא שיתף פעולה עם ג'ון קליז עבור סדרת הדוקו של ה-BBC, "הפנים האנושיות" (The Human Face).

אקמן נפטר בנובמבר 2025 בביתו שבסן פרנסיסקו, קליפורניה, בגיל 91.[4]

תקשורת בלתי-מילולית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התעניינותו של אקמן בתקשורת בלתי-מילולית הובילה אותו לעסוק בתחום. בשנות ה-50 ושנות ה-60 עבד בבית החולים הפסיכיאטרי לנגלי פורטר. עיסוקו העיקרי היה במציאת טכניקות המודדות תקשורת בלתי-מילולית באמצעות תזוזת תויי הפנים. במחקריו זיהה 10,000 הבעות פנים האחריות לכ-3,000 רגשות.[5]

הרגש כדבר האוניברסלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-90, הציע אקמן רשימה מורחבת של רגשות בסיסיים, שכללה מגוון רחב של רגשות חיוביים ושליליים. הרגשות החדשים שנכללו ברשימה הם: שעשוע (Amusement), בוז (Contempt), שביעות רצון פנימית (Contentment), מבוכה (Embarrassment), התרגשות (Excitement), אשמה (Guilt), גאווה על הישג (Pride in achievement), הקלה (Relief), סיפוק (Satisfaction), עונג חושי (Sensory pleasure), ובושה (Shame).[6]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פול אקמן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. Jews Among the 100 Most Eminent Psychologists of the Twentieth Century, jinfo.org
  2. Emily Turner, Psychologist Paul Ekman: Getting to Know the Man Behind the Success, Paul Ekman Group, 2018-12-21 (באנגלית)
  3. P. Ekman, L. Cohen, R. Moos, W. Raine, M. Schlesinger, G. Stone, Divergent Reactions to the Threat of War: A peace and a shelter group were studied to examine their different responses to the Berlin crisis, Science (New York, N.Y.) 139, 1963-01-11, עמ' 88–94 doi: 10.1126/science.139.3550.88
  4. Emily Turner, The Passing of Dr. Paul Ekman, Paul Ekman Group, 2025-11-19 (באנגלית)
  5. Lie To Me: Expressions: Introduction
  6. פול אקמן, Basic Emotions (באנגלית)