פול דשאן
 | |
| פול דשאן ב"מקטורן הירוק" (צר') של חברי האקדמיה הצרפתית | |
| לידה |
19 בספטמבר 1888 הרובע השביעי של פריז, הרפובליקה הצרפתית השלישית  |
|---|---|
| פטירה |
25 בפברואר 1974 (בגיל 85) הרובע השביעי של פריז, צרפת |
| ענף מדעי | תולדות האמנות |
| עיסוק | אוֹצרוּת מונומנטים היסטוריים |
| תרומות עיקריות | |
| חקר המצודות הצלבניות במזרח | |
  | |
פול דשאן (Paul Deschamps; 19 בספטמבר 1888, פריז, צרפת – 25 בפברואר 1974, פריז, צרפת) היה היסטוריון צרפתי שהתמחה בחקר האמנות של ימי הביניים ונודע במחקריו על מצודות הצלבנים במזרח.
קורות חייו ופועלו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פול דשאן היה ארכיונאי-פליאוגרף בהכשרתו, וב-1911, אחרי סיום לימודיו בבית הספר הלאומי למדעי ההיסטוריה (צר'),[1] עבד בספריית מאזארן. עיקר עיסוקו היה במחקר יצירות רומנסקיות. ב-1927, בעקבות מותו של קודמו קמיל אנלרט, מונה דשאן למנהל מוזיאון המונומנטים הצרפתים (צר'),[2] ומילא תפקיד זה עד פרישתו לגמלאות ב-1961. במקביל לימד בבית הספר הלאומי להיסטוריה ובבית הספר המסונף ללובר (École du Louvre), ניהל את ספריית Fondation Dosne-Thiers ושימש כמזכיר המערכת של כתב העת "ימי הביניים" (Le Moyen Âge). דשאן כתב על אדריכלות ועל פיסול רומנסקיים ולקח חלק פעיל במחלוקות על אודות מקורות האמנות הרומנסקית. המחלוקות התעוררו בעקבות התזה שהעמיד היסטוריון האמנות האמריקאי ארתור קינגסלי פורטר (אנ') לפיה סגנון אמנות זה נוצר תחילה בספרד וממנה הגיע לצרפת. בתקופת מלחמת העולם השנייה פעל דשאן, באמצעות אומני זכוכית נודעים, להכנת עותקים של חלונות זכוכית צבעונין מקתדרלות בורז', פואטייה, לה מאן, שארטר, רואן, סנס, כנסיית סנט שאפל בפריז, כנסיית מנזר השילוש בוונדום, ועוד. ציורי קיר מימי הביניים היו תחום התמחותו. פרסומים רבים שלו, בעיקר מסוף שנות ה-40 ומשנות ה-50, הוקדשו להם, והוא אף יצר במוזיאון המונומנטים הצרפתים את המחלקה לציורי קיר.
ב-1931 כובד דשאן בדרגת קצין בלגיון הכבוד הצרפתי, וב-1968 הועלה בו לדרגת מפקד. ב-1942 נבחר כחבר האקדמיה לכתובים ולספרות (צר') במסגרת המכון של צרפת.
חקר המצודות הצלבניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חקר עתיקות הצלבנים בסוריה ובלבנון בתקופת המנדט הצרפתי היה פועל יוצא של דחף פטריוטי.[3] במילותיו של פול דשאן: "מלחמת 1914–1918 הביאה את חיילינו לחופים שם לחמו בעבר צרפתים רבים וטובים ושם התנוסס דגל לואי הקדוש".[4] הגנרל אנרי גורו, הנציב העליון הראשון של סוריה ולבנון, הזמין את קמיל אנלרט – מי שכבר הראה במחקריו בקפריסין את התפשטות סגנון האדריכלות הגותית הצרפתית במזרח הים התיכון – לערוך סקר של האתרים הצלבניים באזור.[5] במותו הפתאומי של אנלרט בפברואר 1927 הוטל המשך המלאכה על פול דשאן תלמידו, שהתמחה באמנות ובאדריכלות ימי הביניים בצרפת ולא הראה עד אז עניין מיוחד באוטרמר.
דשאן ניהל שלושה מסעות מחקר ארכאולוגי בסוריה ובלבנון בשנים 1927, 1929 ו-1936, שהתמקדו באתרים מימי הביניים. חקירותיו נוהלו בחסות מינהל העתיקות של נציבות המנדט הצרפתי.[6] את עיקר מעייניו הקדיש למצודת קראק דה שבלייה ואף פעל לרכישתה בידי ממשלת צרפת ב-1933.[7] הוא חקר את המצודות הצלבניות הבולטות בתחומי סוריה ולבנון – סהיון, מרגט, נמרוד-סוביבה שהאמין שהיא צלבנית, בופור, שאותה חפר ושחזר, וטרטוס. כמו כן סקר מקרוב מצודות שלא היו בחזקת המנדט הצרפתי, בהן עתלית בארץ ישראל וכרכ בעבר הירדן. בסקריו השתמש בתצלומי האוויר של האתרים שסיפק צבא הלבנט, וזאת בסיועו של בן ארצו אנטואן פואדבאר, מחלוצי הארכאולוגיה האווירית.
מחקריו אלה פורסמו בשלושה כרכים. הראשון בהם עסק במצודת קראק דה שבלייה וראה אור בשנת 1934. השני יצא ב-1939 ותוכנו הוקדש לביצורי ממלכת ירושלים. הכרך האחרון התמקד בביצורי רוזנות טריפולי ונסיכות אנטיוכיה והושלם ב-1973, סמוך למותו של דשאן.[8]
ב-1968, לרגל שדרוגו של דשאן לדרגת מפקד בלגיון הכבוד, הופקה לכבודו מדליה.[9] בצדה האחד של המדליה הוטבעה דמות דיוקנו, ובשנייה – דימוי מצודת קראק דה שבלייה ומתחתיו הכתובת שמצא באולם האבירים שם.[10] הכתובת אף נחרתה על החרב שהוענקה לו בטקס.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת הפרסומים של פול דשאן, בקטלוג הספרייה הלאומית
- פול דשאן בקטלוג ספריית רשות העתיקות
- רשימת הפרסומים של פול דשאן באתר Regesta Imperii
- Jean Richard, "Notice sur la vie et les travaux de Paul Deschamps, membre de l'Académie", Comptes rendus des séances de l'Académie des Inscriptions et Belles-Lettres 135 (2), 1991, pp. 336–346 (בצרפתית)
- Lee Sorensen, "Deschamps, Paul", Dictionary of Art Historians
- Pierre Marot, "Paul Deschamps, 1888-1974", Monuments et mémoires de la Fondation Eugène Piot 60, 1976, pp. 1–9 (בצרפתית)
- Marc Thibout, "Paul Deschamps (1888-1974)", Bibliothèque de l'École des chartes 133 (2), 1975, pp. 423–429 (בצרפתית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אחד ממוסדות הגרנד אקול, ומאז 2019 חלק מאוניברסיטת פריז למדעים ולספרות
- ^ שוכן בארמון שאיו בטרוקדרו; נקרא בעבר "מוזיאון הפסלים" ודשאן שינה את שמו ל"מוזיאון המונומנטים"
- ^ Huge Kennedy, Crusader Castles, Cambridge University Press, 1994, pp. 5–8
- ^ Paul eschamps, Les Châteaux des Croisés en Terre Sainte: I. Le Crac des Chevaliers, 1934, p. viii
- ^ Les Monuments des Croises dans le royaume de Jerusalem: architecture religieuse et civile, Paris: P. Geuthner, 1925
- ^ Service des Antiquités du Haut Commissariat de Syrie
- ^ הרכישה נעשתה דרך רשויות סנג'ק לטקיה, שנכלל בסוריה רק ב-1936 אבל היה נתון לשליטת המנדט הצרפתי
- ^ Les Châteaux des Croisés en Terre Sainte: I. Le Crac des Chevaliers; II. La Défense du Royaume de Jérusalem; III. La Défense du Comté de Tripoli et de la Principauté d'Antioche, Paris: Librairie Orientaliste Paul Geuthner, 1934, 1939, 1973 (בצרפתית)
- ^ מדליית פול דשאן
- ^ תצלום הכתובת
