לדלג לתוכן

פול מקגראת'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פול מקגראת'
Paul McGrath
מידע אישי
לידה 4 בדצמבר 1959 (בן 65)
אילינג שבאנגליה
שם מלא פול מקגראת'
גובה 1.83 מטר
עמדה בלם
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1981 - 1982
1982 - 1989
1989 - 1996
1996 - 1997
1997
1997 - 1998
סה"כ
סנט פטריק אתלטיק
מנצ'סטר יונייטד
אסטון וילה
דרבי קאונטי
שפילד יונייטד
שפילד יונייטד
26 (4)
163 (12)
253 (9)
24 (0)
7 (0)
5 (0)
478 (25)
נבחרת לאומית כשחקן
1985 - 1997 אירלנד 83 (8)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

פול מקגראת'אנגלית: Paul McGrath; נולד ב-4 בדצמבר 1959 באילינג) הוא כדורגלן עבר אירי ששיחק בעמדת הבלם.

מקגראת' שיחק לאורך רוב הקריירה באנגליה, ורשם קדנציות ארוכות במדיהן של מנצ'סטר יונייטד ואסטון וילה. לצד יכולת גבוהה מאוד כבלם, שאף זיכתה אותו ב-1993 בתואר כדורגלן השנה בליגה האנגלית מטעם התאחדות הכדורגלנים, זכור מקגראת' גם בגלל הבעיות מהן סבל מחוץ למגרש, בהן אלכוהוליזם ופציעות ברכיים חוזרות ונשנות.

לזכותו של מקגראת' 83 הופעות ושמונה שערים במדי נבחרת אירלנד, אותה ייצג בטורניר יורו 1988 ובטורנירי המונדיאל ב-1990 ו-1994.

קריירת משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים מוקדמים ותחילת הקריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פול מקגראת' נולד באילינג, לונדון לאם אירית ואב ניגרי. אביו נעלם זמן קצר לאחר תחילת ההריון, ואמו, שחששה מתגובתו של אביה להבאת הילד מחוץ לנישואים ולמערכת היחסים המעורבת עם בחור כהה עור, נסעה בהיחבא לאילינג על מנת ללדת. בגיל ארבעה שבועות מסרה בטי מקגראת' את בנה למשפחה אומנת.

בגיל חמש הושב מקגראת' לאמו לאחר שמשפחתו האומנת התקשתה בגידולו. לאחר מספר ימים נמסר פול על ידי אמו לבית יתומים. עד שהגיע לבגרות נדד מקגראת' בין בתי יתומים שונים, כשהוא זוכה לביקורים קבועים מצדן של אמו ואחותו.

ככדורגלן, מקגראת' החל את דרכו כנער בקבוצת פירס רוברס ואחריה דאלקי יונייטד, שמדיה כבר זכה למעקב מצד סקאוטים של מועדון הפאר מנצ'סטר יונייטד. בהיותו שחקן נוער חובבני עבד מקגראת' במפעל למתכת וכמאבטח בעיר דבלין, עד שלבסוף חתם על חוזה מקצועני עם קבוצת סנט פטריק אתלטיק מליגת העל האירית ב-1981.

מקגראת' שיחק בקבוצה במשך עונה אחת בלבד, עונת 1981/1982, שהייתה היחידה שלו בליגה האירית. מקגראת' הצטיין באותה העונה, ואף זכה בתואר כדורגלן העונה באירלנד מטעם התאחדות הכדורגלנים. בסך הכול כבש מקגראת' ארבעה שערי ליגה ב-26 הופעות במדיה של סנט פטריק, בטרם עזב לאנגליה.

מנצ'סטר יונייטד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה המוצלחת בליגה האירית הובילה את מקגראת' לחתימה במועדון הפאר מנצ'סטר יונייטד בהובלתו של רון אטקינסון, לקראת עונת 1982/1983. בשתי עונותיו הראשונות התקשה מקגראת' לתפוס מקום של קבע בהרכב, והתנדנד בין עמדת הבלם לעמדת הקשר האחורי. לבסוף פרץ מקגראת' לתודעה בעונת 1984/1985. באותה העונה היה שותף לזכייתה של היונייטד בגביע האנגלי, עם ניצחון 1-0 בהארכה על אברטון בגמר. הבלם ששיחק לצידו של מקגראת', קווין מוראן, היה למורחק הראשון בתולדות גמר הגביע האנגלי, מקגראת' סייע לקבוצתו לשמור על רשת נקייה, והפגין יכולת גבוהה שזיכתה אותו בתואר השחקן המצטיין של המשחק.

בנובמבר 1986 הוחלף אטקינסון באלכס פרגוסון, שכבר עם הגעתו למועדון היה מודאג מבעיות שתיית האלכוהול התכופה של חלק משחקניו, בהם מקגראת' עצמו, חברו הקרוב נורמן וייטסייד, ובריאן רובסון. סביב נושא השתייה והכושר הגופני נוצרו מחלוקות בין המאמן לבין מקגראת', ועם זאת, בתחילת דרכו של פרגוסון שמר מקגראת' על מקומו כשחקן הרכב קבוע והוסיף להפגין יכולת גבוהה במרכז ההגנה כאשר שיחק. הפציעות החוזרות ונשנות מהן סבל ובעיית האלכוהוליזם ממנה הוסיף מקגראת' לסבול, הביאה את פרגוסון ומנצ'סטר להציע לבלם חבילת פרישה מוקדמת כבר כשהיה בן 29. החבילה כללה פיצוי בסך 100 אלף ליש"ט בנוסף למשחק הוקרה מטעם המועדון. מקגראת' סירב להצעה, מה שהביא את פרגוסון לנסות ולמכור את הבלם, שסיים את דרכו בקבוצה עם תום עונת 1988/1989. בסך הכול בשבע עונות במדי מנצ'סטר רשם מקגראת' 163 הופעות ליגה, בהן כבש 12 שערים.

אסטון וילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף הצעה מצד מאמנו לשעבר אטקינסון שאימן אז את שפילד ונסדיי, חתם מקגראת' באסטון וילה. העסקה התבצעה ב-3 באוגוסט 1989, לקראת עונת 1989/1990, והוערכה בכ-400 אלף ליש"ט. על אף הפציעות שליוו אותו עוד מימיו ביונייטד, הפגין מקגראת' יכולת גבוהה לאורך כל תקופתו באסטון וילה וזכה להערכה גבוהה הן מחבריו והן מאוהדי הקבוצה. כבר בעונת הבכורה תחת המאמן גרהאם טיילור, הייתה קרובה אסטון וילה לזכייה באליפות אנגליה, כשסיימה שנייה בלבד אחרי ליברפול.

עזיבתו של טיילור בתום העונה לטובת אימון אנגליה הביא לירידה תלולה ביכולתה של הקבוצה, ועם זאת שמר מקגראת' על מקומו הקבוע בהרכב והיה מהטובים בשורות קבוצתו. לאחר עונה קשה בתחתית, שב מקגראת' לשתף פעולה עם אטקינסון, מאמנו הראשון במנצ'סטר. בעונת 1992/1993, עונתה הראשונה של הפרמייר ליג, סיימה אסטון וילה כסגנית האלופה פעם נוספת, הפעם תחת מנצ'סטר יונייטד. מקגראת' הפגין יכולת גבוהה מאוד באותה העונה, וההערכה מצד חבריו למקצוע התבטאה בתואר כדורגלן השנה בליגה האנגלית מטעם התאחדות הכדורגלנים, שהוענק למקגראת' בסיום אותה העונה. התואר בלט במיוחד בהתחשב בעובדה כי הוא הוענק לשחקני הגנה לעיתים נדירות, ומקגראת' היה לשחקן ההגנה האחרון שזכה בתואר עד לזכייתו של ג'ון טרי ב-2005.

עונה לאחר מכן, בעונת 1993/1994, הניף מקגראת' תואר ראשון עם אסטון וילה, כשקבוצתו זכתה בגביע הפוטבול ליג. מקגראת' פתח בהרכב קבוצתו בגמר מול קבוצתו לשעבר, מנצ'סטר יונייטד, בו ניצחה אסטון וילה בתוצאה 3-1. שנתיים אחר כך זכו מקגראת' וקבוצתו בגביע הליגה פעם נוספת, הפעם לאחר 3-0 על לידס יונייטד בגמר. בתום העונה סיים מקגראת' את דרכו בקבוצה, לאחר שבע עונות מוצלחות בהן ערך 253 הופעות ליגה וכבש תשעה שערים. הוא נחשב עד היום לאחד מגדולי שחקני הקבוצה בכל הזמנים.

שלהי הקריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 1996/1997 הצטרף מקגראת' בן ה-37 לדרבי קאונטי, בעונתה הראשונה בפרמייר ליג. באותה העונה ערך מקגראת' 24 הופעות ליגה, וסייע לקבוצתו לסיים את העונה במקום ה-12 בטבלה.

בתחילת עונת 1997/1998 הושאל לחודשיים לשפילד יונייטד מליגת המשנה, במה שהייתה התנסותו הראשונה בקבוצה שאינה מהליגה הבכירה. לאחר שבע הופעות בחודשיים של השאלה, עבר בהעברה חופשית לשפילד. הוא הוסיף חמש הופעות ליגה נוספות, ומשחקו האחרון היה בחודש נובמבר של אותה העונה. בסיום העונה פרש ממשחק פעיל בגיל 39.

נבחרת אירלנד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקגראת' ערך את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת אירלנד ב-5 בפברואר 1985, תחת המאמן אואן הנד, במשחק ידידות מול איסלנד בדבלין. מקגראת' עלה כמחליף בדקה העשירית של ההתמודדות, במשחק בו נוצחה נבחרתו 2-1.

תחת המאמן ג'ק צ'רלטון, היה מקגראת' לחלק מהנבחרת שהובילה את הכדורגל האירי לתקופה מוצלחת. עומס הכישרונות בחלק האחורי של הנבחרת האירית, ומנגד היכולת הגבוהה של מקגראת', הביאו להצבתו של מקגראת' בעיקר בקישור האחורי בתחילת דרכו בנבחרת. עם שמונה הופעות במסגרת מוקדמות יורו 1988, סייע מקגראת' לנבחרתו להעפיל לראשונה לטורניר גמר ראשון כלשהו. מקגראת' זומן על ידי צ'רלטון לסגל לקראת טורניר יורו 1988 בגרמניה המערבית, ופתח במרכז הקישור האירי בניצחון המפתיע 1-0 על אנגליה במשחק הפתיחה. מקגראת' לא שותף בשוויון 1-1 מול ברית המועצות, ושב להרכב בהפסד 1-0 להולנד במשחק הנעילה של הבית. אירלנד לא העפילה לשלב הבא, לאחר שסיימה במקום השלישי בבית.

לאחר ההשתתפות ההיסטורית ביורו, הוביל צ'רלטון את אירלנד למונדיאל 1990 באיטליה, הראשון בתולדות הנבחרת. מקגראת', עם חמש הופעות בטורניר המוקדמות, זומן על ידי צ'רלטון לסגל האירי. מקגראת', עדיין בחוליית הקישור, לא החמיץ אף דקת משחק של אירלנד בטורניר, ושיחק לכל אורך חמשת משחקיה. אירלנד פתחה עם שלוש תוצאות תיקו, כשפתחה עם 1-1 מול אנגליה, המשיכה בשוויון 0-0 מול מצרים, ובמשחק השלישי נפרדה בשוויון 1-1 מול הולנד. על אף שסיימה את שלב הבתים ללא ניצחון, העפילה אירלנד לשמינית הגמר מהמקום השני בבית. בשלב זה פגשה אירלנד את רומניה, במשחק שהסתיים בשוויון 0-0 לאחר הארכה. מקגראת' לא היה שותף בדו-קרב הפנדלים, שהסתיים בתוצאה 5-4 לזכות האירים. אירלנד סיימה את דרכה בטורניר בשלב רבע הגמר מול איטליה, בו ניצחה המארחת 1-0.

ב-1992 רשם מקגראת' ארבע הופעות כקפטן הנבחרת, עם פרישתו של מיק מקארתי. עם תשע הופעות במוקדמות מונדיאל 1994, ועדיין תחת צ'רלטון, העפיל מקגראת' עם נבחרתו למונדיאל שני ברציפות. הוא זומן לטורניר הגמר על ידי צ'רלטון, והשתתף בטורניר על אף שסבל מכאבים בעקבות וירוס בכתף. משחק הפתיחה של אירלנד בטורניר הסתיים בניצחון 1-0 על איטליה, במה שנחשב לאחד ממשחקיו הטובים של מקגראת' במדי אירלנד. במהלך המשחק, ועל אף שסבל מכאבים קשים בברכיו ובכתפו, עצר מקגראת' את רוברטו באג'ו, אז מטובי החלוצים בעולם. זכורה התקפה אחת של האיטלקים בה בלם מקגראת' פעמיים את באג'ו, וכשהוא על ברכיו עצר בפניו בעיטה של רוברטו סיניורי. אירלנד ומקגראת' נוצחו 2-1 על ידי מקסיקו במשחק השני, וסיימו בשוויון 0-0 מול נורווגיה. מקגראת' פתח גם בהפסד 2-0 להולנד בשמינית הגמר, שסיים את דרכה של אירלנד בטורניר.

מקגראת' עוד הספיק לרשום עשר הופעות בקמפיין מוקדמות יורו 1996, שהסתיים בהדחה בפלייאוף על ידי ההולנדים. משחקו האחרון במדי אירלנד היה ב-11 בפברואר 1997, בשוויון 0-0 מול ויילס במשחק ידידות. הוא סיים את דרכו בנבחרת כאחד מגדולי שחקניה בכל הזמנים, עם 83 הופעות בהן כבש שמונה שערים.

מנצ'סטר יונייטד
אסטון וילה

תארים אישיים

סטטיסטיקות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה קבוצה ליגה בליגה בגביע בגביע הליגה סך הכול
הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
1981/1982 סנט פטריק אתלטיק אירלנדאירלנדליגת העל האירית 26 4 26 4
1982/1983 מנצ'סטר יונייטד אנגליהאנגליההליגה הראשונה של הפוטבול ליג 14 3 1 0 1 0 16 3
1983/1984 9 1 0 0 3 0 12 1
1984/1985 23 0 7 2 2 0 32 2
1985/1986 40 3 4 0 9 1 53 4
1986/1987 35 2 1 0 4 0 40 2
1987/1988 22 2 0 0 2 1 24 3
1988/1989 20 1 5 0 1 0 26 1
1989/1990 אסטון וילה אנגליהאנגליההליגה הראשונה של הפוטבול ליג 35 1 5 0 7 0 47 1
1990/1991 35 0 2 0 7 0 44 0
1991/1992 41 1 5 0 2 0 48 1
1992/1993 אנגליהאנגליהפרמייר ליג 42 4 4 0 4 1 50 5
1993/1994 30 1 2 0 12 0 44 1
1994/1995 40 0 2 0 7 0 49 0
1995/1996 30 2 4 0 6 0 40 0
1996/1997 0 0 0 0 1 0 1 0
1996/1997 דרבי קאונטי אנגליהאנגליהפרמייר ליג 24 0 2 0 0 0 26 0
1997/1998 שפילד יונייטד אנגליהאנגליההליגה הראשונה של הפוטבול ליג 12 0 0 0 2 0 14 0
סך הכול בקריירה 478 25 44 2 70 3 592 30

נבחרת לאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נבחרת אירלנד
שנה הופעות שערים
1985 7 0
1986 6 1
1987 7 2
1988 6 0
1989 7 1
1990 9 0
1991 7 1
1992 8 1
1993 6 1
1994 8 0
1995 9 1
1996 2 0
1997 1 0
סה"כ 83 8

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פול מקגראת' בוויקישיתוף


נבחרת אירלנדיורו 1988

1 בונר • 2 מוריס • 3 כ.הוטון • 4 מקארתי • 5 מורן • 6 ווילאן • 7 מקגראת' • 8 ר.הוטון • 9 אולדרידג' • 10 סטייפלטון • 11 גאלבין • 12 קסקרינו • 13 אובריאן • 14 קלי • 15 שידי • 16 פייטון • 17 ביירן • 18 שרידן • 19 אנדרסון • 20 קווין • מאמן: צ'רלטון

אירלנדאירלנד
נבחרת אירלנדמונדיאל 1990

1 בונר • 2 מוריס • 3 סטונטון • 4 מק'קרתי • 5 מורן • 6 ווילאן • 7 מקגראת' • 8 ר.הוטון • 9 אולדרידג' • 10 קסקרינו • 11 שידי • 12 אולירי • 13 טאונסנד • 14 כ.הוטון • 15 סלאבן • 16 שרידאן • 17 קווין • 18 סטייפלטון • 19 קלי • 20 ביירן • 21 מק'לפלין • 22 פייטון • מאמן: צ'רלטון

אירלנדאירלנד
נבחרת אירלנדמונדיאל 1994

1 בונר • 2 ארווין • 3 פלאן • 4 מורן • 5 מקגראת' • 6 קין • 7 טאונסנד • 8 ר.הוטון • 9 אולדרידג' • 10 שרידאן • 11 סטונטון • 12 ג קלי • 13 קרנגן • 14 באב • 15 קווין • 16 קסקרינו • 17 מק'גולדריק • 18 ווילאן • 19 מק'לפלין • 20 ד. קלי • 21 מק'אטיר • 22 קלי ג'וניור • מאמן: צ'רלטון

אירלנדאירלנד