פול פייראבנד
 | |
| לידה |
13 בינואר 1924 וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה  |
|---|---|
| פטירה |
11 בפברואר 1994 (בגיל 70) שווייץ |
| מקום לימודים |
בית הספר לכלכלה של לונדון, אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת וינה |
| מנחה לדוקטורט |
ויקטור קראפט |
| מוסדות | |
| מונחה לדוקטורט |
Ernst Welti, Thomas Bonk |
| תחומי עניין | פילוסופיה של המדע, אפיסטמולוגיה, פילוסופיה פוליטית |
| עיסוק |
פילוסוף, מרצה באוניברסיטה |
| הושפע מ | פופר, קון, מיל |
| השפיע על | לקטוש |
| מדינה |
אוסטריה, ארצות הברית |
| יצירות ידועות |
נגד המתודה, Killing Time, Science in a Free Society, Farewell to Reason |
  | |
פול קארל פייראבנד (גרמנית: Paul Karl Feyerabend; 13 בינואר 1924 – 11 בפברואר 1994) היה פילוסוף של המדע ממוצא אוסטרי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בזמן מלחמת העולם השנייה שירת בוורמאכט, בגבול רוסיה, הגיע לדרגת סגן, וקיבל את עיטור צלב הברזל.
לאחר המלחמה נסע ללונדון להיות סטודנט מחקר של קרל פופר. בסוף התקופה בה שהה עם פופר, עבר לאוניברסיטת הרווארד, שם פגש את תומאס קון, אשר השפיע עליו מאוד. הוא עבר לאוניברסיטת ברקלי, בה חי עד סוף ימיו. פייראבנד נפטר במכון הטכנולוגי של ציריך.
פייראבנד למד פיזיקה, וכתב מאמרים במכניקת הקוונטים, שקרבו אותו לפילוסופיה של המדע. פופר התקרב למדע דרך תורת היחסות, ופילוסופיית המדע שלו נובעת במידה רבה מתורה זו, ומדמותו של איינשטיין. באופן דומה, פילוסופיית המדע של פייראבנד מושפעת מאוד ממכניקת הקוונטים.
אצל פייראבנד לעומת פופר, לא ניתן להפריד בין תאוריה לעובדה, ולכן אי אפשר לבצע הפרכה בכלל. מצד שני, גם לא ניתן לבצע אינדוקציה. לשיטתו, במדע "הכל הולך" – המדע הוא יצירה חופשית, של רוח האדם, ואסור להגביל אותה. כל מתודה היא מערכת של כללי עשה ואל-תעשה. (גם לקטוש מדבר על כללי עשה ואל-תעשה לכל תוכנית מחקר). מכיוון שלא ניתן להפריד בין עובדה לתאוריה, אין דבר שידוע לנו בוודאות. בעניין זה, ניתן למצוא הקבלה בין מכניקת הקוונטים, לתאוריה של פייראבנד.
תרומתו החשובה ביותר למחשבה האנושית היא קריאתו להפרדת המדע מהמדינה כתחליף והמשך לקריאה מלפני עשרות שנים להפרדת הדת מהמדינה.
נגד המתודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרו המשפיע ביותר של פייראבנד היה נגד המתודה (Against Method), לו חשיבות רבה בפיתוח השיטה המדעית. ספר זה עוסק בפילוסופיה של המדע בדמות דיאלוגים שעורך המדען גלילאו גליליי. פייראבנד פורש בספר זה מחקר היסטורי על אודות הדרך בה עמד גליליאו בפני האינקוויזיציה. בספר גליליאו מקיים דיאלוגים על שיטות מחקר.
המדען משבח את ניקולאוס קופרניקוס שלא התייאש, והשאיר לנו את תורתו, למרות התנהגותו של כוכב הלכת נוגה, אשר נוגדת לחלוטין את התורה. קופרניקוס הגדול היה אדם דגול מספיק, לכתוב את תורתו למרות תצפית שסותרת אותה. זהו חץ בלב השיטה המדעית של ניוטון וגליליאו: הם דיברו על מתודה, רציונליות ואמפיריות, אבל גם אצלם "הכול הולך".
לפי הספר, גם גדולי המדענים השתמשו באמצעי "תעמולה" כמו התעלמות מכוונת מראיות נגדיות, או הוספה הנחות יסוד שרירותיות, כדי לתת פשר מדעי לראיה נגדית, מבלי שתפריך את התאוריה.
נקודת המוצא של פייראבנד היא אתית: אין זה מוסרי להגביל את היצירתיות של בני האדם. עבורו להיות מדען, קשור קשר הדוק להיות מוסרי. מכאן מתחייבת גם פתיחות מלאה, והעדר כפייה כלשהי (פיזית או אינטלקטואלית). עבור פייראבנד כל יצירה אנושית היא לגיטימית, כל עוד היא משרתת את המטרות של החברה.
פייראבנד ביקר את דור הפיזיקאים שפעלו אחרי מלחמת העולם השנייה. הוא כתב:
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיתוס המדע של פול פייראבנד
- פול קארל פייראבנד, איך להגן על החברה מפני המדע, מחשבות 44, אוגוסט 1976, עמ' 10–17
פול פייראבנד, ברשת החברתית Goodreads
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מתוך מכתב שמופיע במוסף ב' של ספרו של פייראבנד "נגד המתודה".