פול פלקונר פול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פּוֹל פלקוֹנר פּוּל
Paul Falconer Poole
דיוקן של פּוֹל פלקוֹנר פּוּל מאת ג'ון ווטסון
דיוקן של פּוֹל פלקוֹנר פּוּל מאת ג'ון ווטסון
לידה 1806
בריסטול, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בספטמבר 1879 (בגיל 73 בערך)
המפסטד, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הייגייט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פּוֹל פלקוֹנר פּוּלאנגלית: Paul Falconer Poole‏; 18071879) היה צייר ז'אנר אנגלי. אף על פי שהיה אוטודידקט, תחושתו המשובחת לצבע, אהדת שירה וכוחו הדרמטי הביאו את פול למעמד גבוה בקרב אמנים בריטים.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פּוֹל פלקוֹנר פּוּל נולד ב־28 בדצמבר 1807[2] בבריסטול, אנגליה, בנו הרביעי של ג'יימס פּוּל, סוחר פחם מבריסטול.

פּוּל הציג את עבודתו הראשונה באקדמיה המלכותית לאמנויות בגיל עשרים וחמש, הנושא היה "הבאר", סצנה בנאפולי.[3] עברו שבע שנים עד שהציג בפעם הבאה את הציור "הפרידה" בשנת 1837, ואחריו הציג את "עזיבת המהגר",[4] ואת "הרמן ודורותיאה". בשנת 1843, מעמדו הובטח על ידי הציור "סלומון איגל", ועל ידי הצלחתו בתערוכת הקריקטורות, בה קיבל פרס של 300 לירות שטרלינג.

לאחר הצגת התמונה "כניעת בית סיון", הוא נבחר לעמית של האקדמיה המלכותית בשנת 1846, והפך לאקדמאי מלא בשנת 1861. בשנות ה-50 של המאה ה-19 התגורר בקמדן רוד ליד קמדן טאון.

פּוּל היה חבר קרוב של אמן הנוף תומאס דנבי (1818–1886 לערך), איתו חלק בית בהמפסטד, לונדון במשך זמן מה.

פּוּל נפטר ב־22 בספטמבר 1879.[5]

סגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לסווג את נושאי עבודותיו של פול כאידיליסטים או דרמטיים. הציור "יום במאי" שלו (1852) הוא דוגמה אופיינית ליצירותיו האידיליסטיות. ציורים משני הסגנונות, נראו באוסף הקטן של עבודותיו שהוצגו בבית ברלינגטון בתערוכת החורף של 1883–1884. בין תמונותיו הדרמטיות המוקדמות היה "סולומון איגל המצווה לעם לחזור בתשובה במהלך המגפה של 1665," שצויר בשנת 1843.

לסוג זה של נושאים שייך גם "רוברט, דוכס נורמנדי וארלטה" (1848). דוגמאות נוספות לסגנונו הבוגר בכיוון זה ניתן למצוא ב"בן האובד", שצויר בשנת 1869. ציורים בסגנון שקט יותר הם "שירת הטרובדור" (צויר בשנת 1854) והגותים באיטליה (1851), האחרון הוא יצירה היסטורית חשובה.

בציורים הפסטוראליים הוא מייצג אוירה רכה ונינוחה, כמו ב"נתיב ההרים" (1853), "מלקטי גרגרי המים" (1870). אבל יש כשהוא פונה אל ציורים בסגנון מפואר ונשגב ועבודתו נועזת ונמרצת. דוגמאות יפות לסגנון זה ניתן לראות ב"חזון יחזקאל" מהגלריה הלאומית, "בדידות" (1876), "הכניסה למערת ממון" (1875), "מערת הדרקון" (1877), ואולי הדוגמה הטובה ביותר היא "נתיב האריה" (1873), עם ייצוג ייחודי של צורת הרים והעננים.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פול פלקונר פול בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Paintings by Paul Falconer Poole, RA (1807-79), www.victorianweb.org
  2. ^ Paul Falconer Poole | Artist | Royal Academy of Arts, www.royalacademy.org.uk
  3. ^ Paul Falconer Poole, Library of Nineteenth-Century Photography (באנגלית)
  4. ^ S. R. Koehler, H. J. Wilmot-Buxton, English Painters: With A Chapter on American Painters, Library of Alexandria, 2012, ISBN 978-1-4655-2439-3. (באנגלית)
  5. ^ Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Poole, Paul Falconer". Encyclopædia Britannica (11th ed.). Cambridge University Press.