לדלג לתוכן

פול תומאס אנדרסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פול תומאס אנדרסון
Paul Thomas Anderson
אנדרסון בפסטיבל הסרטים הבין-לאומי של סנטה ברברה, 2022
אנדרסון בפסטיבל הסרטים הבין-לאומי של סנטה ברברה, 2022
לידה 26 ביוני 1970 (בן 55)
סטודיו סיטי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים עמק סן פרננדו עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • אוניברסיטת ניו יורק
  • בית הספר מונקלייר
  • תיכון ויליאם פלויד
  • אקדמיית קושינג
  • תיכון קמפבל
  • קולג' אמרסון
  • מכללת סנטה מוניקה
  • בית ספר ג'ון תומס די עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות מ-1988 עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג מאיה רודולף (מ-2001) עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים פרל אנדרסון עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר ילדים 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פול תומאס אנדרסון (באנגלית: Paul Thomas Anderson;‏ נולד ב-26 ביוני 1970, סטודיו סיטי, קליפורניה) הוא תסריטאי ובמאי קולנוע אמריקאי, מועמד אחד-עשר פרסי אוסקר על עבודתו כבמאי ותסריטאי הסרטים "לילות בוגי" (1997), "מגנוליה" (1999), "זה ייגמר בדם" (2007), "מידות רעות" (2014) ו"חוטים נסתרים" (2017).. זוכה שני פרסי גלובוס הזהב על סרטו "קרב רודף קרב" (2025) (בימוי ותסריט).

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בגיל צעיר החל אנדרסון ליצור סרטים. סרט החובבנים הבולט ביותר שלו הוא "סיפורו של דירק דיגלר", סיפור על כוכב פורנו שירד מגדולתו.

אחרי שנשר מלימודי קולנוע באוניברסיטת ניו יורק, החל אנדרסון לעבוד כעוזר הפקה בפרסומות ווידאו-קליפים. הוא השתמש בשכר הלימוד כדי ליצור את סרטו הראשון, "סיגריות וקפה". בשנת 1996 יצא סרטו הראשון באורך מלא, "שמונה בטוח". הפקת הסרט מומנה על ידי קרן סאנדנס, בדומה ל"כלבי אשמורת" של קוונטין טרנטינו. חברת ההפקה ערכה מחדש ושינתה את השם של הסרט (מ-Sydney ל-Hard Eight) בניגוד לרצונו של אנדרסון. "שמונה בטוח" זכה להצלחה בקרב המבקרים, אך נכשל בקופות. סרטו הבא, "לילות בוגי", היה במובן מסוים חידוש ל"סיפורו של דירק דיגלר". הסרט זכה להצלחה אדירה וזיכה את אנדרסון במועמדות בפרס האוסקר בקטגוריית התסריט המקורי, הסרט היה מועמד גם לפרס שחקן המשנה לברט ריינולדס, ושחקנית המשנה לג'וליאן מור.

ההצלחה של "לילות בוגי" אפשרה לפול תומאס אנדרסון לממש את חזונו ולצלם סרט רחב יריעה בשם "מגנוליה". "מגנוליה" מספר את סיפורם של מספר רב של דמויות, שחייהן משתנים ביום גשום אחד[1]. הסרט היה מועמד לשלושה פרסי אוסקר (התסריט, שחקן משנה לטום קרוז, והשיר).

ב-2002 פנה פול תומאס אנדרסון ליצור את "מוכה אהבה", בכיכובו של אדם סנדלר. בשונה מסרטיו הקודמים, מספר הדמויות היה קטן והתרכז בדמותו של סנדלר.

בשנת 2007 זכה להצלחה עם צאת סרטו "זה ייגמר בדם", שגרף שני פרסי אוסקר (השחקן הטוב ביותר לדניאל דיי לואיס ופרס הצילום) הסרט היה מועמד לעוד 6 פרסים (הסרט, הבמאי, התסריט, עריכה, עיצוב הפקה ועריכת סאונד). הסרט זכה לביקורות חיוביות ונבחר על ידי מספר גופים לסרט הטוב ביותר של העשור.

בשנת 2012 ביים וכתב את הסרט "המאסטר" עם חואקין פיניקס, פיליפ סימור הופמן ואיימי אדמס שהיו מועמדים לפרס האוסקר על תפקידם.

בשנת 2014 יצא סרטו מידות רעות המבוסס על ספרו של תומאס פינצ'ון הנושא את אותו השם. בטקס האוסקר לשנת 2015, היה מועמד לפרס התסריט המעובד הטוב ביותר.

בשנת 2016 ביים את הקליפ לשיר "Daydreaming" של להקת רדיוהד.

בשנת 2017 ביים את הסרט "חוטים נסתרים". בכיכובו של דניאל דיי לואיס (סרטו האחרון בקריירה), ויקי קריפס, ולזלי מנוויל. הסרט היה מועמד ל-6 פרסי אוסקר (הסרט, הבמאי, השחקן לדיי לואיס, שחקנית משנה למנוויל, פסקול, וזכה על עיצוב תלבושות).

בשנת 2021 יצא סרטו "ליקריץ פיצה" עם אלנה חיים וקופר הופמן, בנו של פיליפ סימור הופמן אשר הופיע במספר מסרטיו של אנדרסון כמו "המאסטר". בסרט מופיעים גם שון פן ובראדלי קופר בתפקידי משנה.

בשנת 2025 כתב וביים את הסרט "קרב רודף קרב" בכיכובם של לאונרדו דיקפריו ושון פן, המבוסס בחופשיות על ספרו של תומאס פינצ׳ון "ויינלנד" ומתרחש במאה ה-21. על סרטו זה זכה בשני פרסי גלובוס הזהב, על הבימוי ועל התסריט.

סגנון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרסון ידוע במספר הרב של דמויות בסרטיו ובשימוש בקו עלילה מסובך ומפותל (בעיקר ב"לילות בוגי" ו"מגנוליה"). הוא חלק מדור יוצרי הקולנוע שגדלו על וידאו (בדומה לקוונטין טרנטינו), אלו במאים שלמדו את אומנות הקולנוע על ידי צפייה באלפי סרטי וידאו בצעירותם, ולאו דווקא על ידי למידה באוניברסיטאות.

סרטיו מתייחסים לחשיבות מערכות יחסים בתוך המשפחה, במיוחד בין אבות לבנים. אנדרסון עוסק בנושאי אמונה, גורל ותפקיד התקשורת בחיים המודרניים.

הסגנון של אנדרסון מתאפיין בשוטים סטטיים, בטייקים ארוכים, ובשימוש במוזיקה באופן אגרסיבי.

פילמוגרפיה חלקית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים ומועמדויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרס שנה קטגוריה עבור תוצאה מקור
פרס גות'הם 2025 הסרט הטוב ביותר קרב רודף קרב זכייה [2][3]
הבמאי הטוב ביותר מועמדות
התסריט המעובד הטוב ביותר מועמדות
פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי 2026 הבמאי הטוב ביותר קרב רודף קרב זכייה [4]
התסריט המעובד הטוב ביותר זכייה
המועצה הלאומית לביקורת סרטים 2025 הסרט הטוב ביותר קרב רודף קרב זכייה [5]
הבמאי הטוב ביותר זכייה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פול תומאס אנדרסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרס גלובוס הזהב לבימוי הטוב ביותר
1943–1960 הנרי קינג (1943) • לאו מקארי (1944) • בילי ויילדר (1945) • פרנק קפרה (1946) • איליה קאזאן (1947) • ג'ון יוסטון (1948) • רוברט רוסן (1949) • בילי ויילדר (1950) • לאסלו בנדק (1951) • ססיל ב. דה-מיל (1952) • פרד זינמן (1953) • איליה קאזאן (1954) • ג'ושוע לוגאן (1955) • איליה קאזאן (1956) • דייוויד לין (1957) • וינסנט מינלי (1958) • ויליאם ויילר (1959) • ג'ק קרדיף (1960)
1961–1980 סטנלי קריימר (1961) • דייוויד לין (1962) • איליה קאזאן (1963) • ג'ורג' קיוקור (1964) • דייוויד לין (1965) • פרד זינמן (1966) • מייק ניקולס (1967) • פול ניומן (1968) • צ'ארלס ג'ארוט (1969) • ארתור הילר (1970) • ויליאם פרידקין (1971) • פרנסיס פורד קופולה (1972) • ויליאם פרידקין (1973) • רומן פולנסקי (1974) • מילוש פורמן (1975) • סידני לומט (1976) • הרברט רוס (1977) • מייקל צ'ימינו (1978) • פרנסיס פורד קופולה (1979) • רוברט רדפורד (1980)
1981–2000 וורן בייטי (1981) • ריצ'רד אטנבורו (1982) • ברברה סטרייסנד (1983) • מילוש פורמן (1984) • ג'ון יוסטון (1985) • אוליבר סטון (1986) • ברנרדו ברטולוצ'י (1987) • קלינט איסטווד (1988) • אוליבר סטון (1989) • קווין קוסטנר (1990) • אוליבר סטון (1991) • קלינט איסטווד (1992) • סטיבן ספילברג (1993) • רוברט זמקיס (1994) • מל גיבסון (1995) • מילוש פורמן (1996) • ג'יימס קמרון (1997) • סטיבן ספילברג (1998) • סם מנדס (1999) • אנג לי (2000)
2001–היום רוברט אלטמן (2001) • מרטין סקורסזה (2002) • פיטר ג'קסון (2003) • קלינט איסטווד (2004) • אנג לי (2005) מרטין סקורסזה (2006) • ג'וליאן שנאבל (2007) • דני בויל (2008) • ג'יימס קמרון (2009) • דייוויד פינצ'ר (2010) • מרטין סקורסזה (2011) • בן אפלק (2012) • אלפונסו קוארון (2013) • ריצ'רד לינקלייטר (2014) • אלחנדרו גונסלס איניאריטו (2015) • דמיאן שאזל (2016) • גיירמו דל טורו (2017) • אלפונסו קוארון (2018) • סם מנדס (2019) • קלואי ז'או (2020) • ג'יין קמפיון (2021) • סטיבן ספילברג (2022) • כריסטופר נולאן (2023) ‏•‏‏ בריידי קורבט (2024) • פול תומאס אנדרסון (2025)
פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי לתסריט הטוב ביותר
התסריט הטוב ביותר
(1995–1996, 2001)		 אמה תומפסון (1995) ‏•‏‏ אנתוני מינגלה (1996) ‏•‏‏ כריסטופר נולאן (2001)
התסריטאי הטוב ביותר
(2002–2018)		 צ'ארלי קאופמן (2002) ‏•‏‏ ג'ים שרידן, נעמי שרידן וקירסטן שרידן (2003) ‏•‏‏ אלכסנדר פיין וג'ים טיילור (2004) ‏•‏‏ פול האגיס ובובי מורסקו (2005) ‏•‏‏ מייקל ארנדט (2006) ‏•‏‏ דיאבלו קודי (2007) ‏•‏‏ סיימון בופוי (2008)
התסריט המקורי הטוב ביותר
(1997–2000, 2009–הווה)		 בן אפלק ומאט דיימון (1997) ‏•‏‏ טום סטופארד ומארק נורמן (1998) ‏•‏‏ אלן בול (1999) ‏•‏‏ קמרון קרואו (2000) ‏•‏‏ קוונטין טרנטינו (2009) ‏•‏‏ דייוויד סיידלר (2010) ‏•‏‏ וודי אלן (2011) ‏•‏‏ קוונטין טרנטינו (2012) ‏•‏‏ ספייק ג'ונז (2013) ‏•‏‏ אלחנדרו גונסלס איניאריטו, ניקולס ג'יאקובון, אלכסנדר דינלריס ג'וניור וארמנדו בו (2014) ‏•‏‏ טום מקארתי וג'וש סינגר (2015) ‏•‏‏ דמיאן שאזל/קנת' לונרגן (2016) ‏•‏‏ ג'ורדן פיל (2017) ‏•‏‏ פול שרדר (2018) ‏•‏‏ קוונטין טרנטינו (2019) ‏•‏‏ אמרלד פנל (2020) ‏•‏‏ קנת בראנה (2021) ‏•‏‏ דניאל קוואן ודניאל שיינרט (2022) ‏•‏‏ גרטה גרוויג ונואה באומבך (2023) ‏•‏‏ קוראלי פארז'ה (2024) ‏•‏‏ ראיין קוגלר (2025)
התסריט המעובד הטוב ביותר
(1997–2000, 2009–הווה)		 קרטיס הנסון ובריאן הלגלנד (1997) ‏•‏‏ סקוט סמית' (1998) ‏•‏‏ פרנק דרבונט (1999) ‏•‏‏ סטיבן גאגן (2000) ‏•‏‏ ג'ייסון רייטמן ושלדון טרנר (2009) ‏•‏‏ אהרן סורקין (2010) ‏•‏‏ סטיבן זאיליאן, אהרן סורקין וסטן צ'רווין (2011) ‏•‏‏ טוני קושנר (2012) ‏•‏‏ ג'ון רידלי (2013) ‏•‏‏ גיליאן פלין (2014) ‏•‏‏ אדם מקיי וצ'ארלס רנדולף (2015) ‏•‏‏ אריק הייסרר (2016) ‏•‏‏ ג'יימס אייבורי (2017) ‏•‏‏ בארי ג'נקינס (2018) ‏•‏‏ גרטה גרוויג (2019) ‏•‏‏ קלואי ז'או (2020) ‏•‏‏ ג'יין קמפיון (2021) ‏•‏‏ שרה פולי (2022) ‏•‏‏ קורד ג'פרסון (2023) ‏•‏‏ פיטר סטרוגהן (2024) ‏•‏‏ פול תומאס אנדרסון (2025)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פול_תומאס_אנדרסון&oldid=42823569"