לדלג לתוכן

פומיהיקו מאקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פומיהיקו מאקי
槇文彦
לידה 6 בספטמבר 1928
טוקיו, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 ביוני 2024 (בגיל 95)
טוקיו, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה היפנית, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות הגימנסה של מטרופולין טוקיו, מרכז הסחר העולמי 4, Spiral עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה אדריכלות
זרם באמנות מודרניזם, אדריכלות יפנית
השכלה
  • אוניברסיטת טוקיו (1952)
  • בית הספר לעיצוב של אוניברסיטת הרווארד (1954)
  • Keio Futsubu School
  • האקדמיה לאמנות של קרנברוק
  • Keio Yochisha Elementary School עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פומיהיקו מאקי (ביפנית: 槇 文彦‏; 6 בספטמבר 1928 – 6 ביוני 2024) היה אדריכל יפני זוכה פרס פריצקר לשנת 1993[1] ופרס וולף לשנת 1988[2]. בעבודותיו שילב מאקי בין מסורות יפניות לחדשנות מודרניסטית, כמו כן ניסח מאקי תאוריה אדריכלית שבאה לידי ביטוי בהגדרת חללים ייחודיים בפרויקטים שלו[3] (אנ').

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאקי נולד בטוקיו בספטמבר 1928. הוא סיים תואר ראשון במדעי האדריכלות (אנ') (.B.Sc) באוניברסיטת טוקיו ב-1952. מאקי המשיך את לימודיו באקדמיית קרנברוק לאמנות (אנ') במישיגן וסיים תואר שני באדריכלות (אנ') (.M.Arch) בשנת 1953. לאחר מכן, הוא סיים תואר שני נוסף באדריכלות (.M.Arch) בבית הספר לעיצוב (אנ') (GSD) של אוניברסיטת הרווארד ב-1954. לאחר סיום לימודיו, הוא התמחה ועבד בחברות סקידמור, אווינגס ומריל (אנ') (SOM), בניו יורק ובסרט ג'קסון ושות' (אנ'), בקיימברידג' שבמסצ'וסטס.

בשנת 1956 החל לשמש בתפקיד עוזר הוראה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס שם גם נבחר לתכנן את עבודתו הראשונה בארצות הברית, מרכז אמנות בקמפוס האוניברסיטה. שנים לאחר מכן, ב-2006 חזר לשם לתכנן בקמפוס את אחת מיצירותיו הידועות - מוזיאון קמפר לאמנות.

בשנת 1960 חזר ליפן והיה ממייסדי סגנון המטבוליזם (אנ') במקביל עבד עבור מספר משרדים אמריקאיים. בשנת 1965 הקים את משרדו מאקי ושות'. מאקי תכנן פרויקטים רבים ביפן, ארצות הברית, אירופה, הודו וקנדה.

מלבד פרס פריצקר ופרס וולף זכה מאקי בפרסים ועיטורים רבים ביניהם מדליית תומס ג'פרסון באדריכלות (אנ') ב-1990, מדליית הזהב (אנ') מטעם איחוד האדריכלים הבין-לאומי (UIA) ב-1993, הפרמיום אימפריאלה ב-1999 ומדליית הזהב של AIA ב-2011.

מאקי מת ב-6 ביוני 2024 בגיל 95.

גלריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פומיהיקו מאקי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ פומיהיקו מאקי, באתר פרס פריצקר
  2. ↑ פומיהיקו מאקי, באתר קרן וולף, ‏2019-12-28
  3. ↑ Hayub Song, You-Chang Jeon, Sunghoon Yoon, Inner Space in the City: Jose Luis Sert, Fumihiko Maki and Kyu Seung Woo′s Search for Inner Space, Journal of Asian Architecture and Building Engineering 14, 2015-05-01, עמ' 233–240 doi: 10.3130/jaabe.14.233
זוכי פרס פריצקר
1979–2000 פיליפ ג'ונסון (1979) • לואיס ברגאן (1980) • ג'יימס סטרלינג (1981) • קווין רוש (1982) • איי אם פיי (1983) • ריצ'רד מאייר (1984) • הנס הוליין (1985) • גוטפריד בוהם (1986) • קנזו טנגה (1987) • גורדון בנשפט ואוסקר נימאייר (1988) • פרנק גרי (1989) • אלדו רוסי (1990) • רוברט ונטורי (1991) • אלוורו סיזה (1992) • פומיהיקו מאקי (1993) • כריסטיאן דה פורצמפאר (1994) • טדאו אנדו (1995) • רפאל מונאו (1996) • סוורה פהן (1997) • רנצו פיאנו (1998) • נורמן פוסטר (1999) • רם קולהאס (2000)
2001–2020 ז'אק הרצוג ופייר דה מרון (2001) • גלן מורקוט (2002) • ירן אוטזון (2003) • זהא חדיד (2004) • תום מיין (2005) • פאולו מנדס דה רושה (2006) • ריצ'רד רוג'רס (2007) • ז'אן נובל (2008) • פטר צומטור (2009) • קזויו סג'ימה וריואה נשיזאווה (2010) • אדוארדו סוטו דה מורה (2011) • ואנג שו (2012) • טויו איטו (2013) • שיגרו באן (2014) • פריי אוטובאן (2015) • אלחנדרו ארוונה (2016) • קרמה פיג'ם, רמון וילאלטה ורפאל ארנדה - RCR אדריכלים (2017) • בלקרישנה דושי (2018) • אראטה איסוזקי (2019) • איבון פארל, שלי מקנמארה (2020)
2021 ואילך אן לקטון, ז'אן-פיליפ וסל (2021) • דייבדו פרנסיס קרה (2022) • דייוויד צ'יפרפילד (2023) • ריקן יאמאמוטו (2024) • ליו ג'יאקון (2025)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פומיהיקו_מאקי&oldid=42437434"