פומיקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בובה של פומיקי

פומיקיגרמנית: Meister Eder und sein Pumuckl) היא סדרת ילדים גרמנית שמשלבת הנפשה עם צילום רגיל, בת 52 פרקים שהופקה לטלוויזיה בשנים 19821989. גיבורי הסדרה הם פומיקי, שדון קטן ובעליו, הנגר מר אדר. פומיקי הוא אחת הדמויות הפופולריות ביותר מבין תוכניות הילדים בגרמניה, ודורות של ילדים גדלו עליו.

במקור נוצרה דמותו של פומיקי על ידי אליס קאוט לתוכנית ילדים ברדיו בוואריה ב-1961. בהמשך הופקו סדרת טלוויזיה, שלושה סרטים והצגה, אשר מתארים את המשך עלילותיו של השדון הקטן. בישראל, שודרה הסדרה בערוץ הראשון ב-1988.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפור רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

פומיקי הוא שדון קטן ובלתי נראה, אדום שיער וגובהו כ-20 ס"מ. הוא מסוגל לקפוץ לגובה רב ושובב גדול באופיו. בדרך כלל הוא גורם למהומות ולבלגן כשהוא מנצל את היותו בלתי נראה. פומיקי הוא שדון מסוג קלאבאוטרמאן המתגורר לרוב בספינות (לשדון מסוג כזה שם ייחודי בגרמנית - קלאבאוטרמאן, Klabautermann). עם זאת, בתחילת הסדרה פומיקי הולך לאיבוד בבוואריה ואיננו מצליח למצוא באזור שום ספינה. משום שהוא איננו אוהב מקומות נקיים ומסודרים, הוא מוצא מקלט בנגרייה. הנגרייה שייכת לנגר זקן ובודד בשם מר אדר. מר אדר עוסק בעיקר בתיקון רהיטים בסדנה שלו. גורלו של פומיקי נחרץ דווקא משום שהנגרייה של מר אדר איננה מסודרת לאחר שפומיקי דורך בדבק ונדבק לרצפה. משום שכל פעם שהשדונים מהסוג שלו נלכדים כתוצאה ממעשה ידי אדם, הם הופכים לגלויים וחייבים להישאר יחד עם אותו האדם אשר מסוגל כעת לראותם, במקרה זה מר אדר. פומיקי תמיד נראה לעין כאשר רק מר אדר נמצא בסביבתו. עם זאת, הוא הופך בלתי נראה כאשר אנשים אחרים נמצאים בסביבתו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל של פומיקי בפארק במינכן

1961: תוכנית הרדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותו של פומיקי נוצרה בשנת 1961 על ידי הסופרת הגרמנית אליזבת (אליס) קאוט כאשר כתבה סיפור קצר על דמות השדון השובבה עבור תוכנית ילדים ברדיו הממלכתי של בוואריה (השייך לרשות השידור הגרמנית). דמותו השובבה של פומוקל (בשמו המקורי) זכתה להצלחה מידית בקרב הקהל הצעיר. הפרק הראשון של תוכנית הרדיו שודר ב-21 בפברואר 1962 והפרק האחרון שודר ב-25 בדצמבר 1973. בסך הכול, הופקו 88 פרקים בתוכנית הרדיו.

1965: הספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1962 ערכה אליס קאוט תחרות למציאת המראה של פומיקי באקדמיה לאמנות גרפית במינכן. הזוכה הייתה המאיירת ברברה פון ג'ונסון. בשנת 1965 יצא הספר הראשון של פומקל אשר אויר על ידי ג'ונסון. בשנים 1965 - 1978 יצאו לאור עשרה ספרים של פומיקי אשר הכילו 60 סיפורים שונים, על ידי מו"ל משטוטגרט בשם האראלד-וורלאג. בשנת 1991 פורסם ספר נוסף של פומיקי אשר הכיל שישה סיפורים נוספים. בסך הכול, פורסמו 66 סיפורים שונים של פומיקי.

1969: התקליטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1969, הופקו 33 תקליטים אשר התבססו על עלילת תוכנית הרדיו. את דמותו של פומיקי גילם בתקליטים האנס קלארין ואת דמותו של מר אדר גילם אלפרד פונגרץ. לאחר מותו של אלפרד פונגרץ הופקו שישה תקליטים נוספים בהם גילם גוסטל באיירהאמר את דמותו של מר אדר. בעקבות הצלחת הסרט והצלחת העונה הראשונה של סדרת הטלוויזיה, הופקה מהדורה חדשה של התקליטים בפורמט קלטות אשר כללו 86 פרקים, בהן גוסטל באיירהאמר גילם את מר אדר.

1982: הסרט "Meister Eder und sein Pumuckl"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1979 - 1982 הופק הסרט "Meister Eder und sein Pumuckl". פומיקי מופיע בסרט ובכל הסרטים והסדרות שנוצרו בהמשך כדמות מצוירת בסביבה אמיתית.

1982 - 1988: סדרת הטלוויזיה "Meister Eder und sein Pumuckl"[עריכת קוד מקור | עריכה]

פומיקי
Meister Eder und sein Pumuckl
מבוסס על Meister Eder und sein Pumuckl עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה הנפשה בשילוב עם צילום רגיל
יוצרים אליס קאוט
מדבבים בעברית יפה גבאי (פומיקי)
ארץ מקור גרמניה
שפות גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עונות 2
מספר פרקים 52
הפקה
מוזיקה Fritz Muschler עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך פרק 24 דקות
שידור
רשת שידור BR3 / ARD
רשת שידור בישראל הטלוויזיה החינוכית
תקופת שידור מקורית 24 בספטמבר 19821989
קישורים חיצוניים
pumuckl.de
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

העונה הראשונה של הסדרה שודרה בגרמניה בשנים 19821989 וכללה 26 פרקים באורך חצי שעה כל אחד. הסדרה הופקה עם שחקנים חיים כאשר רק דמותו של פומיקי מונפשת. הסדרה הופקה בגרמניה כשהחלק המונפש הופק על ידי חברה הונגרית מבודפשט.

הסיפור הוא, כאמור, על השדון פומיקי. שדונים נראים למישהו רק אם הם נדבקים לחפץ הנמצא בבעלותם, פומיקי נדבק לצנצנת הדבק של מר אדר, ומאז נשאר להתגורר עמו. פומיקי מעולל תעלולים רבים ומסתבך בצרות כאשר השניים מבקרים בכפר נופש, כאשר השניים הולכים לגן החיות, כאשר פומיקי מקבל כאב בטן מאכילת קצפת, כאשר פומיקי עוזר למר אדר לסדר את האמבטיה, וכאשר תעלול אחד באפריל שפומיקי תכנן לבצע מסתבך.

הסדרה חזרה עם 26 פרקים נוספים בשנת 1988.

הסדרה המקורית שודרה במקומות רבים בעולם, בהם ישראל, יוון, ברזיל, יפן, אוסטרליה, דנמרק, סין ועוד. בכל שפה שמו המקורי של פומוקל משתנה בהתאם לנוחות ההגיה – בישראל הוא נקרא פומיקי, בספרד פומוקי ובהונגריה פומוקלי וכדומה.

1994: הסרט "Pumuckl und der blaue Klabauter" (פומיקי ושדון הספינה הכחול)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט נוסף של פומיקי יצא לאקרנים בשנת 1994. במהלך צילומי הסרט נפטר השחקן גוסטל באיירהאמר אשר גילם את דמותו של מר אדר. בשל מותו של באיירהאמר לפני השלמת הסרט, הוחלף קולו של מר אדר בדיבוב של השחקן וולף אויבה.

1999: סדרת טלוויזיה "Pumuckls Abenteuer" (הרפתקאות פומיקי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999 הופקה סדרת הנפשה נוספת בת 13 פרקים. עקב מותו של גוסטל, העלילה הועברה לספינה והתמקדה בהרפתקאותיו של פומיקי לצד טבח הספינה. העונה השלישית לא זכתה לפופולריות לה זכו שתי העונות הראשונות של הסדרה אשר שודרו במהלך שנות ה-80.

2000: המחזמר "Meister Eder und sein Pumuckl"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 באוקטובר 2000 הושק במינכן המחזמר "מר אדר והפומיקי שלו" ("Meister Eder und sein Pumuckl"). במחזמר צפו מעל ל-250,000 צופים לאורך התקופה בה הוא הוצג.

2003: הסרט "Pumuckl und sein Zirkusabenteuer" (הרפתקאות פומיקי בקרקס)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 הופק סרט נוסף ובו חזר פומיקי למקורות. במקום דמותו של מר אדר, שובץ קרוב משפחתו של אדר, מר פרדיננד אדר. השחקן שגילם אותו היה האנס קלרין, אשר דיבב את קולו של פומיקי בסדרות הקודמות (בגרמנית), ועקב בעיות במיתרי הקול שלו, שכבר לא היה מסוגל להפיק את קולו הצווחני של פומיקי, הוחלט להעבירו לתפקידו של אדר. את קולו של פומיקי מדבב בסרט שחקן חדש בשם קאי טסצנר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פומיקי בוויקישיתוף