פומפיאה סולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פומפיאה סולה
Pompeia
Pompeia-Q P.jpg
לידה רומא
מדינה רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג יוליוס קיסר עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים קווינטוס פומפיוס רופוז עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פומפיאה סולה (Pompeia) הייתה אשתו של יוליוס קיסר.[1] פומפיאה הייתה הנכדה של לוקיוס קורנליוס סולה[2] ושל גנאיוס פומפיוס מגנוס.[3]

רקע על חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פומפיאה הייתה, על פי המקורות, נכדתו של סולה שמינה את עצמו לדיקטטור לאחר ניצחונו במלחמת האזרחים מול גאיוס מריוס וקורנליוס קינה,[4] ובנוסף לכך הייתה גם נכדתו מצד אביה של פומפיוס, שהיה קונסול בשנת 88 לפני הספירה, ושהיה מתומכי סולה בזמן מלחמת האזרחים.[5]

נישואיה לקיסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 37 לפנה"ס נישא קיסר לפומפיאה.[6] הוא נישא לה לאחר מותה של קורנליה, ובדומה לנישואיו הקודמים, היו גם אלו נישואים פוליטיים לאישה ממשפחה בעלת שם. קיסר תמך בפומפיוס, שרצה לקבל את תפקיד המפקד העליון עם סמכויות בלתי מוגבלות. בתמורה לתמיכה זו של קיסר, סייע לו פומפיוס להיבחר לתפקיד האיידיל בשנת 65 לפנה"ס.[5]

גירושיה מקיסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס הבונה דיאה (Bona dea) נחגג ברומא בכל שנה בתחילת דצמבר.[7] טקס פולחן זה לאלה הטובה היה לרוב סודי ובדרך כלל נערך בלילה. הטקס נערך על ידי נשים בלבד ועל גברים נאסרה ההשתתפות בו.[8] בשנת 62 לפנה"ס נערך הטקס בביתו של קיסר. טקסים אלו נערכו לרוב בביתו של הקונסול או הפראיטור ונוהלו על ידי רעיית פקיד המדינה המכהן. באותה השנה כהן קיסר כפראיטור ולפיכך נערך הטקס בביתו ונוהל על ידי אשתו, פומפיאה.[9] במהלך הטקס התגלה בו צעיר מחופש בבגדי אישה. אותו צעיר היה פובליוס קלודיוס פולכר שהיה נצר לאחת המשפחות הפטריקיות המכובדות ביותר ברומא.[8] לפי השמועות היה קלודיוס מאהבה של פומפיאה.[10] קלודיוס נתבע לדין על חילול הטקס הקדוש, אך קיסר, שבביתו התרחש המאורע, טען שאינו יודע דבר ולא עשה דבר בעניינו של קלודיוס.[11][12] באותה השנה, בעקבות המשפט התגרש קיסר מפומפיאה. המשפט היווה סיבה טובה לפירוק הנישואים, כך יכולה היה קיסר להשתחרר מאישה ששמה הטוב הוכתם בשערוריה ציבורית.[13] קיסר התגרש מפומפיאה בטענה כי על אשתו להיות נקייה מכל חשד.[14] בכך שהתגרש מפומפיאה הראה קיסר הכרה מסוימת באשמתה.[15][16]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צבי יעבץ. יוליוס קיסר: תהפוכותיה של כריזמה, תל אביב: דביר, 1992. עמ 49–43.
  • Gelzer Matthias, Caesar: politician and stateman, Basil Blackwell:oxford, 1968. p 335
  • (Monroe E. Deutsch, The women of Caesar's family, The classical Jornal, vol 13, pp 502-514, 1918. (pp 505-507
  • .Tatum,William Jeffrey. P. Clodius Pulcher (tr. pl. 58 b.c.);the rise to power Unversity Microfilms International, 2002, pp 93-101

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פומפיאה סולה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ monroe E. Deutsch, The women of Caesar`s family, The classical jornal vol 13, 1918, עמ' 502-514
  2. ^ Monroe E Deutsch, The women of Caesar's family, The classical jornal vol 13, 1918, עמ' pp 502-514
  3. ^ צבי יעבץ, יוליוס קיסר תהפוכותיה של כריזמה, ישראל: דביר, 1992, עמ' 44
  4. ^ Monroe E Deutsch, The women of Caesar's family, The classical Jornal vol 13, 1918, עמ' pp 502-514
  5. ^ 5.0 5.1 צבי יעבץ, יוליוס קיסר: תהפוכותיה של כריזמה, תל אביב: דביר, 1992, עמ' 44
  6. ^ Matthias Gelzer, Caesar: politician and stateman, oxford: Basil Blackwell, 1968, עמ' p 335
  7. ^ Tatum, William Jeffrey, P. Clodius pulcher, University Microfilms International, 1993
  8. ^ 8.0 8.1 צבי יעבץ, יוליוס קיסר: תהפוכותיה של כריזמה, תל אביב: דביר, 1992, עמ' 49
  9. ^ Monroe E Deutsch, The women of Caesar`s family, The classical jornal vol 13, 1918, עמ' pp 502-514
  10. ^ Monroe E Deutsch, The women of Caesars` family, The classical jornal, pp 502-514 vol 13, 1918
  11. ^ צבי יעבץ, יוליוס קיסר: תהפוכותיה של כריזמה, תל אביב: זדביר, 1992, עמ' 49
  12. ^ Tatum William Jeffrey, (P. Clodius Pulcher (tr. pl. 58 b.c., University Microfilms International, 1993, עמ' 100
  13. ^ Tatum William Jeffrey, (P. Clodius Pulcher (tr. pl. 58 b.c., University Microfilms International, 1993, עמ' p 101
  14. ^ צבי יעבץ, יוליוס קיסר: תהפוכותיה של כריזמה, תל אביב: דביר, 1992, עמ' 49
  15. ^ Tatum William Jeffrey, (P. Clodius Pulcher (tr. pl. 58 b.c., University Microfilms International, 1993, עמ' 101
  16. ^ המקורות העתיקים לפרשיה כולה: קיקרו, מכתבים לאטיקוס 1.13.3; סויטוניוס, יוליוס האלוהי 6.2, 74.2; פלוטארכוס, קיסר, 9-10; קסיוס דיו 37.45.2); הסכוליאסט מבּוֹבּיוֹ (Bobbio Scholiast) 85 (מהד׳ Stangl).