פונאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האנדרטה המרכזית בפונאר לזכר היהודים שנרצחו שם
שלט זיכרון בכניסה ליער פונאר
כתובת בכניסה לאתר הזיכרון ביער פונאר
שלט זיכרון לביקורו של משה קצב בפונאר
אחד מבורות ההריגה בפונאר

פונאריידיש: פּאָנאַר; בליטאית: Paneriai; בפולנית: Ponary) הוא פרבר של העיר וילנה, במרחק כ-10 קילומטרים ממרכזה. באתר זה נרצחו במהלך מלחמת העולם השנייה בין שבעים אלף איש למאה אלף איש, רובם המכריע יהודים. השלטונות הסובייטים הכינו באתר זה בורות ענק למכלי דלק, אשר לא הספיקו למלאם. בתקופת הכיבוש הנאצי, החל ביולי 1941, הובאו לבורות אלה יהודים, צוענים, שבויי מלחמה ומתנגדי הנאצים ונרצחו ביריות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצח החל ביולי 1941, כאשר יחידת האיינזצקומנדו 9 קיבצה 5,000 גברים יהודים מווילנה שנורו למוות בפונאר. במשך הקיץ והסתיו שלאחר מכן בוצעו עוד פעולות מסוג זה בסיוע משטרת העזר הליטאית, ועד סוף 1941 נרצחו בפונאר למעלה מ־40,000 יהודים, חלקם הגדול מגטו וילנה. כ־7,500 שבויים פולנים נרצחו בשנה זו גם כן.

עם התקדמות הצבא האדום לעבר ליטא בספטמבר 1943, החלו הגרמנים לפתוח את הבורות ולשרוף את הגופות כדי למחוק את העקבות לפשע הנורא (מבצע 1005). קבוצה של 80 אסירים ממחנה הריכוז שטוטהוף הסמוך הובאו לפונאר לשם כך. האסירים הצליחו להימלט לאחר 6 חודשים באמצעות מנהרה שנחפרה על ידם. הם חפרו מנהרה באורך של 35 מטר, לאחר 3 חודשים, בלילה של ה-15 באפריל 1944, האסירים ניפצו את הכבלים על רגליהם. 40 הצליחו לברוח דרך המנהרה אבל חלקם התגלה על ידי השומרים. 15 הצליחו לברוח, ו-11 הגיעו אל הפרטיזנים, השאר נורו למוות.

בפונאר נרצחו 100,000 אנשים, בתוכם 70,000 יהודים. ב-22 בספטמבר 2005 נערך ביקור ממלכתי ראשון במקום על ידי הנשיא לשעבר משה קצב. שלט זיכרון לביקור זה נמצא ביער. במקום נמצא מוזיאון קטן ובו תמונות והסברים על פונאר. בשנת 2004 הבמאית לימור פנחסוב צילמה סרט תיעודי על הריגת היהודים במקום.

בחודש יוני 2016, התגלתה מנהרת הבריחה של האסירים היהודים. המנהרה התגלתה בבדיקה בטכנולוגית צילום חודרת קרקע, במשלחת משותפת של אוניברסיטת הרטפורד מארצות הברית, רשות העתיקות מישראל, המוזיאון הלאומי היהודי ע"ש הגאון מווילנה, חברת אדויז'ן וסדרת המדע הפופולרי NOVA של PBS.[1][2]

פונאר בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פונאר נכתב אחד משירי השואה הידועים ביותר, "פונאר" (או "שטילער, שטילער", שקט שקט). את השיר ביידיש חיבר שמריהו קצ'רגינסקי בעקבות בית בפולנית שכתב הרופא נח (לאון) וולקוביסקי, והוא הולחן על ידי בנו בן ה-12, אלכסנדר (אלק) וולקוביסקי (לימים אלכסנדר תמיר). השיר, שנכתב בגטו וילנה באביב 1943, הוא שיר ערש לילד שאביו נספה בפונאר. להלן השורות הראשונות בתרגומו העברי של שלונסקי:

שֶׁקֶט, שֶׁקֶט, בְּנִי נַחְרִישָׁה!
כָּאן צוֹמְחִים קְבָרִים,
הַשּׂוֹנְאִים אוֹתָם נָטָעוּ
פֹּה מֵעֲבָרִים.
אֶל פּוֹנַאר דְּרָכִים יוֹבִילוּ,
דֶּרֶךְ אֵין לַחְזֹר,
לִבְלִי שׁוּב הָלַךְ לוֹ אַבָּא
וְעִמּוֹ הָאוֹר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שרה נשמית, "יומן פונאר של חויטולד סוקובסקי", זמנים, 12, 1983
  • איתי בלומנטל, ynet, (חדשות בעולם), (היסטוריה), "נחשף אחרי 71 שנה : כך ברחו אסירים יהודים מהנאצים", - "יהודים היו אמונים על טשטוש העקבות הזוועה שביצעו הנאצים ביער פונאר בליטא", 29.6.2016

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פונאר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השואה
מושגים מרכזיים
מונחוןכרונולוגיה של השואהאנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולם
Yellow star Jude Jew.svg
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות הריגה ומשאיות גז: פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספיםהפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספיםנשים יהודיות בשואהילדים בשואההתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, ארגון צבאי יהודי, המחתרת בגטו קרקובמורדים יהודים בשואה
מודעות ותגובות לשואה
הצלה בשואהחסידי אומות העולםמברק ריגנרקבוצת העבודה, רודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץאל נלך כצאן לטבח!ספר עדותתגובת העולם לשואהועידת ברמודהסחורה תמורת דםתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודית
בעקבות השואה
הניצולים לאחר השואה ומדינת ישראל הפליטיםשירות האיתור הבינלאומיפוגרום קיילצהתנועת הבריחהועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראלגיוס חוץ לארץהסכם השילומיםועדת התביעותהשפעות השואההשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואההרשות לזכויות ניצולי השואההחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה
זיכרון השואה זיכרון השואה: זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספיםאנדרטאות להנצחת השואהמצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןפרח לניצולזיכרון בסלוןדף עדהכחשת השואה
רדיפת הנאצים ועוזריהם משפטי נירנברגחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהםפריץ באוארמשפט אייכמןהנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם?" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס: סיפורו של ניצול" • "בנגאזי-ברגן־בלזן"
מוזיקה ומחול "הניצול מוורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
השואה בקולנוע "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארכיון "עונג שבת"מגילת החורבן של יהודי רומניה ושאר מגילות השואההנצחת זכר השואה
מחקר פונקציונליזם ואינטנציונליזם • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשוחוקרי שואה נוספים
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל