פונדק האושר השישי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פונדק האושר השישי
The Inn of the Sixth Happiness
כרזת הסרט פונדק האושר השישי
בימוי מרק רובסון
הפקה באדי אדלר
תסריט ספר:
אלן בורגס
תסריט:
איזובל לנארט
עריכה ארנסט וולטר
שחקנים ראשיים אינגריד ברגמן
קורט יורגנס
רוברט דונאט
מוזיקה מלקולם ארנולד
צילום פרדי יאנג
מפיץ פוקס המאה ה-20
מדינה ארצות הברית, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 23 בנובמבר 1958
משך הקרנה 158 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט ביוגרפי, סרט דרמה, סרט מלחמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 3,570,000‏$
הכנסות 4,400,000‏$
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פונדק האושר השישיאנגלית: Inn of the Sixth Happiness) סרט קולנוע אמריקאי משנת 1958 המבוסס על ספרו של אלן בורגס "האישה הקטנה" שיצא לאור ב-1957 ומתאר את סיפורה האמיתי של גלדיס איילוורד (19021970) שפעלה בסין כמיסיונרית בתקופה הקשה של מלחמת סין-יפן השנייה.

צילומי החוץ נעשו בסנודוניה, בצפון ויילס. הילדים והמבוגרים הסינים הובאו מליברפול שם יש ריכוז גדול שלהם.

אינגריד ברגמן זכתה בפרס איגוד המבקרים הלאומי בארצות הברית בשנת 1958 בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר. ביחד עם רוברט דונאט הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - דרמה לשנת 1958.

הסרט זכה במקום ראשון בפרס גלובוס הזהב בשנת 1959 בקטגוריית הסרט הטוב ביותר המקדם הבנה בין עמים.

איילוורד עצמה לא הייתה מרוצה מהסרט. היא הייתה נמוכה, בעלת שיער שחור ודיבור קוקני ולא דמתה בכלל לדמותה של אינגריד ברגמן. כן התנגדה לסצנות האהבה והנשיקות של ברגמן היות שהיא עצמה לא התנשקה עם גבר מעולם.

בסרט מלמדת ברגמן את הילדים לשיר את שיר הילדים האנגלי This Old Man והם שרים אותו בצעדה הארוכה והמסוכנת בעם בריחתם מהיפנים כדי להעלות את המורל.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלדיס איילוורד (אינגריד ברגמן) מגיעה מליברפול למרכז המיסיון בלונדון ומבקשת לעבוד כמיסיונרית בסין אך נידחת בתואנה של "חוסר כישורים".

היא מתקבלת לעבודה כעוזרת בית אצל קשיש שעסק בעבר במחקר בסין. היא חוסכת פרוטה לפרוטה וקונה כרטיס זול לרכבת הטרנס-סיבירית. מעבידה נותן לה כתובת של מיסיונרית בסין. לאחר מסע מייגע ומסוכן היא מגיעה לטיינג'ין ומשם, על גבי פרד לעיר יאנג צ'נג, שם היא פוגשת את המיסיונרית הקשישה מיס ג'יני לוסון. היא עוזרת למיס לוסון לשפץ את המקום ולהפכו לפונדק בו יוכלו עוברי אורח לקבל קצת אוכל ובעת האכילה לשמוע סיפורים מהברית החדשה כמו על לידת ישו בבית לחם. הפונדק נקרא "פונדק האושר השישי" כי לפי התרבות הסינית יש חמישה סוגי אושר: עושר, אריכות חיים, בריאות, מידות טובות, מוות שליו והאושר השישי לפי מיס לוסון, נתון להגדרתו הפרטית של כל אחד.

גלדיס מכירה את לין נאן (קורט יורגנס), קצין בצבא סין ובן תערובת מאם סינית ואב הולנדי. הוא עוזר לה ומפגיש אותה עם המנדרין (המושל) של העיר (רוברט דונאט). היא מתאקלמת במקום, לומדת סינית, הופכת לאזרחית סינית ומשנה את שמה לג'ין- איי (בסינית-אוהבת אנשים).

כאשר מיס לוסון מתה מקבלת גלדיס מכתב מהחברה המיסיונרית בלונדון לחזור לאנגליה היות שאין לה כישורים אך היא מסרבת. בעצתו של לין שמתחיל להתאהב בה, מסכים המנדרין להעסיק אותה בתשלום כמפקחת על יישום איסור כריכת רגליים בכפרי הסביבה. היא מצליחה בתפקיד זה וכן מצליחה להרגיע מרד אסירים בבית הכלא על ידי שכנוע האסירים ושכנוע המנדרין להיטיב את תנאי האסירים.

היפנים מפציצים את העיר ומתחילים את הפלישה לצפון סין. התושבים נוטשים את העיר. לין שכעת הוא קולונל נפגש עם ג'ין איי ומורה לה להתפנות במהירות כי היפנים עומדים להיכנס לעיר. עליה להגיע לשיאן, שם מחכות להם משאיות שיפנו אותם. הוא נושק לה ונותן לה את טבעתו.

עם ג'ין איי נמצאים מאה ילדים פליטים ועליה להעביר אותם דרומה ברגל דרך שטחים בשליטת היפנים. היא נעזרת בלי, שהיה ראש המורדים בבית הכלא ועתה מחזיר לה טובה על עזרתה. היות שהדרכים חסומות עליהם לעבור דרך ההרים. הם נתונים להפצצות מהאוויר ועליהם להתחמק מפטרולים יפנים. בעזרת לי הם מצליחים לחצות נהר כשהם אוחזים בחבל. לי הולך לפני החבורה אך נתקל בפטרול יפני ונהרג. לבסוף, לאחר מסע מפרך של שנים עשר ימים, הם מצליחים להגיע לשיאן לקול צהלותיהם של התושבים. מנהל המיסיון בשיאן נפגש עם ג'ין איי והיא מזכירה לו כי בלונדון הוא אמר לה שאין לה כישורים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילומי הסרט בוויילס. משמאל: אינגריד ברגמן