פונקציונליזם (פילוסופיה)

פונקציונליזם (תפקודנות) בתחום הפילוסופיה, ובמיוחד בתחום הגות הנפש הוא גישה שמסבירה את החוויות הנפשיות, שהם תוצר של פעילות גופנית, על פי הצורך בהם.

כך לדוגמה כאב נועד לגרום לתפישה וסברה שיש פציעה ולמוּדעוּת לבעיה כדי שתטופל, תגרום להתנהגות שתקל על האיבר הפגוע, ותפיק קריאות לעזרה, הבעות שיוצרות הזדהות כמו עיווי הפנים, בכי, או קריאה לעזרה.

הפונקציונליזם כדרך הגדרה, הועלה בידי החוקר האוסטרלי הילרי פטנם. זו דרך להסביר את התפתחות התופעה מהבחינה הפיזית, שכן לדעת חוקרים האוחזים בדרך זו, יש זהות מדעית בין הנפשי לגופני, בין השכלי הרוחני והחווייתי למוחי הפיזי והגשמי, באמצעות הפעילות העצבית וההורמונלית, והתגובות הגופניות.

הקבלה לפונקציונליזם כימו וביולוגי

במדעי החומר ובמדעי החיים, תופעות מתפתחות מוסברות לא רק דרך גלגולן הנסיבתי אלא גם באמצעות תפקודם. וכך הימצאות שלג בהרים הגבוהים מוסבר לא רק כתופעה פשוטה של השפעת הטמפרטורה הסטטיסטית במקום של לחץ אויר נמוך אלא גם כהיזון חוזר של צבעו הלבן של הקרח המשיב את קרינת השמש ומפזר אותו אל החלל החיצון בלי להיקלט באדמה, ושיתוף עם תופעת העננות "המגינה" על הארץ מפני התחממות.

לעורם של יצורים, יש תפקיד דומה של הגנה, וכך גם לקרום הממברנה של התא החי, אלא שלאלה בניגוד לשכבות שלג ושכבות עננים יש גם תפקידי העברת חומרים תוך סינונם, באופן "אקטיבי" לעיתים על פי "אות חיצונית" או "זיהוי" החומר.

תפקודי ותפקידי המצבים הנפשיים כמו כעס, ריגוש, תכנון, חלימה, דימוי, חוויית צלילים תואמים או זועקים, ריחות טובים ודוחים, וכדומה, כולם משמשים כדרך להסברת "סיבת" התפתחותם והישארותם בתהליך של ברירה טבעית, ששומרת על היצור מועילה או נטפלת אליו בדרך כלשהי.