פוסאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף פוסן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פוסאן
부산
Symbol of Busan.svg
סמל פוסאן
Flag of Busan.svg
דגל פוסאן
Busan montage.png
אוסף של תמונות מהעיר
מדינה קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית
מחוז יונגנאם
ראש העיר הור נאם סיק
רשות מחוקקת Busan municipal council עריכת הנתון בוויקינתונים
נפות בעיר 15
שטח 763.46 קמ"ר
גובה 30 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 3,490,727 (2018)
 ‑ צפיפות 4,762 נפש לקמ"ר (2018)
קואורדינטות 35°09′03″N 129°03′24″E / 35.150833°N 129.056667°E / 35.150833; 129.056667
אזור זמן UTC +9
http://www.busan.go.kr
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
תמונת לווין של פוסאן
שוק הדגים ג'אגאלצ'י
מזח מס' 1 של נמל המעבורות הבינלאומי
המקדש הבודהיסטי באומאוסה הנמצא בעיר
מגדל פוסאן

פּוּסַאןהנגול: 부산; בהנג'ה: 釜山廣域市; נקראת גם בוסאן,[1] מכיוון ששמה מתחיל בעיצור הנגולי שהגייתו היא בין /p/ ל-/b/) היא עיר הנמל הגדולה ביותר בקוריאה הדרומית. נכון לשנת 2018, אוכלוסייתה עמדה על 3,490,727 תושבים והיא המטרופולין השנייה בגודלה במדינה אחרי סיאול. העיר שוכנת בדרום-מזרח קוריאה, על מצר קוריאה. היא מוקפת הרים ושני נהרות, נקדונג וסויונג. מעמדה המנהלי הוא כשל פרובינציה בקוריאה הדרומית.

בעיר יש 22 מוסדות חינוכיים להשכלה גבוהה, 15 אוניברסיטאות ושבע מכללות. יש בה עשרה מוזיאונים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשטחה של העיר, שנקראה באותן שנים גאוצ'ילסן גוּק, התקיימה במאה ה-2 וה-3 לספירה ממלכת ג'ינהאן. לאחר מכן ממלכת שילה סיפחה את האזור וקראה לו מחדש בשם גאוצ'ילסן גוּן. משמעות המילה גאוצ'ילסן בשפה המקומית היא "הר קשה". שם זה כנראה ניתן לאזור בגלל הונגניאונגסאן שהיום נמצא ממש במרכזה של העיר.

עדויות ארכאולוגיות מצביעות על כך שבאזור פוסאן התקיים משטר צ'יף מורכב בימים בהם קמו שלוש הממלכות של קוריאה (300-400 לספירה).

ב-757 שם חדש ניתן לאזור, נונגנאה. בשם זה יש שימוש עד היום.

כבר מתחילת המאה ה-15 הממשל הקוריאני השתמש בעיר כעיר הנמל העיקרית למסחר עם יפן ואיפשרו לתושבים יפנים להתיישב בעיר כדי להעמיק את קשרי המסחר. ההתיישבות היפנית שנקראה באותם ימים ווגואן המשיכה להתקיים עד לפלישתה של יפן לקוריאה ב-1592. אחרי המלחמה היחסים הדיפלומטיים עם השוגון היפני שוקמו והעיר נבנתה מחדש. ההתיישבות היפנית בעיר המשיכה להתקיים עד 1876. בשנה זו נחשפה קוריאה לדיפלומטיה בינלאומית ופוסאן הפכה לנמל הבילאומי הראשון של קוריאה.

במלחמת קוריאה ב-1950, העיר וסביבתה הקרובה היו השטחים היחידים במדינה שלא נכבשו בידי קוריאה הצפונית. גם הבירה סיאול נפלה בידיהם, והשלטון נסוג לפוסאן, וביקש עזרה מארצות הברית. זו נענתה לקריאה ויצאה בראש קואליציה של 15 מדינות עם צבא גדול שהתמקם בעיר וממנה יצא לשחרר את קוריאה הדרומית.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר ממוקמת בקצה הקיצוני ביותר לכיוון דרום מזרח של חצי האי הקוריאני. העיר נמצאת לחופי ים. עובדה זו השפיעה משמעותית על התפתחותה.

האקלים האופייני לעיר הוא אקלים סובטרופי גשום מה שאומר שטפרטורות נמוכות או גבוהות במיוחד הן נדירות באזורה של העיר. בגלל קרבתה לים סוף האביב ותחילת הקיץ קרירים יותר מאי עד יולי ואילו בחודשים אוגוסט עד ספטמבר מזג האוויר הוא לרוב חם ולח. באוקטובר ונובמבר מזג האוויר הוא ממוזג. החורף בעיר הוא קר ויבש והרוחות חזקות יחסית לעונות האחרות אך הן מתונות ביחס לאזורים אחרים בקוריאה. בעיר יורד מעט של יחסית לשא קוריאה, גם כן בגלל מיקומה הגאוגרפי. פוסאן סובלת לעיתים מסופות טרופיות בעונה הגשומה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמל הים בפוסאן הוא החמישי העמוס ביותר בעולם.[2] כמו כן היא מדורגת במקום החמישי בעולם בנפח הסחורה ומדד היעילות על פי ההתאחדות האמריקאית לסמכויות נמלי הים. התחבורה, ההובלה והמסחר הם התחומים הפעילים ביותר בעיר. מאז 1978 נפתחו בעיר 3 נמלי מכולות. הנמל בפוסאן גדול כל כך שהוא יכול לטפל בעד 13.2 מיליון מכולות בשנה.

העיר הוגדרה אזור סחר חופשי כדי לחזק את כוחה המסחרי ולהחזיר את מעמדה כנמל מרכזי למסחר בינלאומי.

בעיר מרכזים מסחריים רבים הממוקמים ברובם בנקודות מרכזיות בעיר ובקרבתן של האוניברסיטאות. שני רובעי המסחר הגדולים והמשמעותיים ביותר נקראים, סאומיון (הידוע כמרכז קניות ובידור) וגואבוק דונג. בפוסאן פועלים 4 מרכזי קניות גדולים. ההנהלות של הבנקים הקוריאנים והבנלאומיים בקוריאה מרוכזות כולן ברובע סאומיון. בסמוך לרובע נמצא השוק המסורתי הגדול ביותר בעיר הקרוי בוז'און.

גואבוק דונג הוא רובע העסקים הישן. היום הוא מפורסם, בין היתר, במסעדות ייחודיות המתבססות על מתכונים ביתיים המועברים מדור לדור. בקרבתו, האזור ג'ונגאנג-דונג מפורסם בשוק הדגים ג'אגאלצ'י הסמוך לנמל. באזור נמצאים משרדי עורכי דין בינלאומיים רבים, משרד ההגירה הישן, ומסוף מעבורות בינלאומי המשרת בעיקר מעבורות שנוסעול ליפן וחזרה.

ביער ממקום חנות של רשת שינסגה שהוא בין החנויות הגדולות בעולם עם שטח של כ-293 אלף מ"ר.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטובוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפוסאן יש קוי אוטובוס בינעירוניים פעילים רבים המקשרים בינה לבין ערים אחרות. שני המסופים העיקריים הם נפודונג הנמצא בסמוך למסוף הצפוני שק קו הרכבת התחתית מס' 1 וסאובו הנמצא בסמוך לתחנת סאסאנג של קו מס' 2. בעיר פועלים קוים הנוסעים ב-134 מסלולים עירוניים שונים.

תחבורה ימית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסוף המעבורות היבשתי מפעיל מעבורות ליעדים רבים על האי לאי צ'אוצ'דו ולעיר צ'ג'ו סיטי הנמצאת על האי צ'גו.[3]

מעבורות היוצאות ממזח מספר 1 בנמל הבינלאומי מקשרות את העיר עם הנמלים איזוהארה והיטאקאצו על האי צושימה. הן גם מקשרות את העיר עם הערים שימונוסקי, פוקואוקה ואוסקה שביפן.[4] בסך הכל 5 מסלולים ימיים מקשרים את הנמל עם יעדים ביפן.

רכבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפוסאן עוברות כמה מסילות רכבת חשובות. התחנה הסופית של מסילת גיאונגבו, החשובה ביותר, נמצאת בפוסאן והיא מקשרת אותה עם הערים הגדולות ביותר: סיאול, טג'אן וטגו. כל סוגי הרכבות הפועלות במדינה עוברות במסילת גיאונגבו ורכבת אקספרס מהירה במיוחד מגיעה לסיאול תוך 150 דקות.

למערכת הרכבת התחתי הפועלת בפוסאן יש 3 קוים. הקוים מכונים בפשטות 1, 2, ו-3. את המערכת מפעיל תאגיד התחבורה של פוסאן. בניית קו הרכבת הקלה פוסאן-ג'ימאה מתוכננת להסתיים ב-2010.

תעופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדה התעופה הבינלאומי ג'ימאהה ממוקם בקצה המערבי של העיר.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרויות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוסאן אירחה את המשחקים האסיאתיים ב-2002. היא גם השתתפה באירוח מונדיאל 2002. בתאריך 14 בנובמבר 2005 הכריזה העיר על התמודדותה לאירוח האולימפיאדה ה-32 (אולימפיאדת 2020).[5]

מועדוני ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבייסבול נחשב לספורט פופולרי בעיר. מאז שנת 1982 בפוסאן משחקת קבוצת הבייסבול המקצוענית "לוטה ג'יאנטס" (קוריאנית: 롯데 자이언츠). קבוצה זו משחקת בליגת הבייסבול הקוריאנית. בארבע השנים הראשונות אצטדיון גואדוק היה אצטדיונם הביתי. בשנת 1986 עברה הקבוצה לאצטדיון סאז'יק שנחנך כחלק ממתחם ספורט גדול שהוקם לכבוד המשחקים האסיאתיים ב-1986 שאירחה העיר סיאול.

בעיר משחקת קבוצת כדורגל מקצוענית בשם "פוסאן איי'פארק" (קוריאנית: 부산 아이파크). הקבוצה משחקת בליגת הכדורגל העליונה במדינה, ה"קיי-ליג". בעבר נודעה הקבוצה בשם "דיוו רויאלס". בשנות ה-90 נחשבה הקבוצה לאחת החזקות בליגה. בעיר משחקת קבוצת כדורגל נוספת, "בוסן קיוטונג" (קוריאנית: 부산 교통공사), קבוצת הכדורגל של תאגיד התחבורה של פוסאן. קבוצה זו משתייכת לליגה הלאומית בקוריאה, ליגה-חצי מקצוענית והליגה השנייה בחשיבותה במדינה.

בעיר יש גם קבוצת כדורסל ושמה "קיי-טי-אף מג'יק וינגס". הקבוצה משחקת במתחם הספורט סאז'יק.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיר פוסאן יש 23 ערים תאומות:

נמלים תאומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיר פוסאן יש 6 נמלים תאומים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פוסאן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בגלל שינוי מערכת הרומניזציה לקוריאנית על ידי ממשלת דרום-קוריאה מ-Revised Romanization ל-McCune-Reischauer
  2. ^ The Seattle Times: Opinion: The Korean wave
  3. ^ Busan Port Coastal Passenger Terminal
  4. ^ International Ferry Terminal
  5. ^ People's Daily Online (14 בנובמבר 2005). "Pusan to declare bid to host 2020 Olympic Games" (mdy). בדיקה אחרונה ב-8 בדצמבר 2006.