פוקר קהילתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פוקר קהילתיאנגלית: Community card poker) הוא תת-משפחה של סגנונות פוקר, בהם היד של השחקן מורכבת מקלפים קהילתיים, שחשופים בפני כולם, וקלפים פרטיים, שמספרם משתנה בין גרסה לגרסה, שרק השחקן רואה.

הכנות למשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש לחלק כמות שווה של כסף מסוג מסוים (במשחקים מקצועים משתמשים בז'יטונים) וחפיסת קלפים בעלת 52 קלפים (ללא ג'וקרים). יש לבחור מחלק, שיכול להיות או אחד מהשחקנים, או מישהו שלא משחק, ולקבוע סכום שיהיה הבליינד הגדול ההתחלתי.

מהלך המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק מתנהל בתורות, והסדר הולך בסיבוב נגד כיוון השעון. בכל שלב על כל אחד מהשחקנים לבצע אחת מהפעולות הבאות: להשוות את הימורו להימור הכי גבוה בשולחן, להמר הימור גבוה יותר, או לפרוש (אם אף אחד לא הימר בסיבוב ניתן להישאר בלי להמר בכלל). לאחר שכל השחקנים או פרשו הוא השוו את ההימור עוברים לשלב המשחק הבא. בכל סוף שלב, כל הכסף נערם בערמה שנקראת "הקופה" (Pot). מהרגע שהונח כסף על השולחן, אי אפשר לקחת אותו בחזרה. אם באיזשהו שלב נשאר רק שחקן אחד, הוא זוכה בכל הכסף.

כל אחת מה"ידיים" מורכבת מחמישה שלבים:

  1. משחק מקדים (Blinds)
  2. חשיפת קלפי קהילה ראשונה (Flop)
  3. חשיפה קלפי קהילה שנייה (Turn)
  4. חשיפה קלפי קהילה שלישית (River)
  5. חשיפת ידי השחקנים והכרזת מצנח היד

ההימור הכי גבוה ששחקן יכול לבצע הוא כמות הכסף שיש לו. מקרה כזה נקרא הכל בפנים (All in). כאשר אחד השחקנים מגיע למצב כזה, נפתחת קופה צדדית. זאת אומרת שאחרי ששחקן שם את כל כספו, כולם משווים (או פורשים) שמים את הכסף בקופה ואז מזיזים לצד את כל הכסף לקופה הצדדית. כעת מי הימר את כל כספו יחשוף את קלפיו, והשחקנים שנשארו עם כסף ימשיכו לשחק כרגיל. בסוף הסיבוב, יהיה מנצח לקופה הראשית שיזכה בכסף שבקופה (מי ששם את כל כספו לא יכול לזכות כאן), ויהיה מנצח לקופה הצדדית, שזה יכול להיות כל השחקנים.

משחק מקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני הסיבוב הראשון, יש לבחור שחקנים שיהיו "בליינד גדול" ו"בליינד קטן". ה "בליינד הקטן" חייב להיות מימינו של ה "בליינד הגדול".

ה "בליינד הגדול" חייב להמר סכום קבוע מראש, שנקרא "בליינד", וה "בליינד הקטן" חייב להמר חצי מהסכום. לאחר מכן מחלקים לכל שחקן את הקלפים הפרטיים.

אחרי חלוקת הקלפים, כל שחקן משחק את תורו. אם אף אחד מהשחקנים לא העלה את ההימור, ל "בליינד הגדול" יש תור משחק. אם ההימור גבוה מה "בליינד", אין לו תור משחק.

לאחר שכל השחקנים השוו את ההימור או פרשו, עורמים את כל הכסף בקופה, והמשחק עובר לשלב הבא.

בליינד עולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להחליט מראש, שבכל סיבוב הבליינד גדל. לרוב עושים את זה במשחקים בהם כמות הכסף של השחקנים גדולה בהרבה מהבליינדים. בדרך כלל, הסכום של הבליינדים גדל פי שניים בכל פעם, אך ניתן להחליט שהקפיצה תהיה איך שרוצים, בתנאי שמחליטים מראש וכל השחקנים מסכימים.

חשיפת קלפי קהילה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כעת המחלק יניח קלף בצד, ויחשוף שלושה קלפים. ה "בליינד הגדול" משחק ראשון. לאחר שכל השחקנים שבמשחק או פרשו או השוו את ההימור, הכסף יערם לקופה, והמשחק יעבור לשלב הבא.

חשיפת קלפי קהילה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלק יניח קלף נוסף בצד, ויחשוף קלף נוסף ליד השלושה שפתח בחשיפה הקודמת. חוקי ההימורים מתנהלים באופן זהה לחשיפת קלפי קהילה ראשונה.

חשיפת קלפי קהילה שלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלק יניח קלף שלישי בצד ויחשוף קלף נוסף, לצד הארבעה ששם מקודם. חוקי ההימורים מתנהלים באופן זהה לחשיפות הקודמות.

חשיפת ידי השחקנים והכרזת מנצח היד[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מהשלב הזה, אף אחד מהשחקנים לא יכול לפרוש. הבליינד הגדול חושף את קלפיו ראשון (ואם הוא בחוץ השחקן הכי שמאלי שבפנים מתחיל), וסיבוב חשיפת הקלפים ממשיך נגד כיוון השעון. לאחר שכל השחקנים חשפו את קלפיהם, בעל היד הגבוהה ביותר מקבל את כל הכסף (במקרה ויש תיקו, היד מתחלקת שווה בשווה בין כל השחקנים שהם בעלי היד הגבוהה ביותר).

סגנונות פופולריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טקסס הולדם – השחקנים מקבלים שני קלפים פרטיים, ויש חמישה קלפים קהילתיים. היד צריכה להיות מורכבת מלפחות קלף פרטי אחד. זה הסגנון בו אליפות העולם הרשמית (WPF), מתנהלת, וזהו הסגנון הפופולרי ביותר בכל העולם ובעיקר בארצות הברית.
  • אומהה הולדם – יש ארבעה קלפים פרטיים וחמישה קלפים פרטיים. היד מורכבת משני קלפים פרטיים, ושלושה קלפי קהילה.

אסטרטגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי להתמקצע בסגנון זה של פוקר, צריך ידע בסיסי בהסתברות ותורת המשחקים, וגם יכולת קריאת שפת גוף. השחקנים החובבים, בדרך כלל מתנהגים בצורה צפויה ונאיבית, מהמרים סכום גבוה כשיש להם יד טובה, ופורשים עם יד לא טובה. הבעיה בשיטה הזאת זה שהיא צפויה, ולשאר השחקנים יהיה קל מאוד לנצח נגד השיטה הזאת. שחקנים מקצוענים, נוהגים להתנהג בצורה מאוד לא צפויה: לפעמים להלעלות כשיש יד טובה, לפעמים מעלים עם יד רעה, זה נקרא בלוף. שחקנים מנוסים גם משתשמשים באסטרטגיה שנקראת לשחק לאט (Slow playing), בה לא מעלים עם יד טובה אלא מחכים שהיריב יהמר סכום גבוה.

בפועל, אף אחד מהטקטיקות הנ"ל לא תעבוד אם משחקים לפיה באופן עקבי. השיטה הטובה ביותר, היא לשלב בין האסטגרטגיות, וכך היריב לא ידע לפי איזה אסטרטגיה תשחק.

פוקר קהילתי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 נאסר משחק של סגנון פוקר קהילתי, טקסס הולדם והכריזו עליו כמשחק אסור. למרות זאת, משחקי פוקר קהילתי חובבים זה דבר נפוץ מאוד, והערכות מעריכות שכחצי מיליון ישראלים משחקים פוקר קהילתי כל שבוע (בעיקר טקסס הולדם).