פורום אוגוסטוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שחזור מודרני של פורום אוגוסטוס ובמרכזו מקדש מארס הלוחם

פורום אוגוסטוסלטינית: Forvm Avgvsti) הוא פורום אשר נבנה על ידי הקיסר אוגוסטוס בראשית תקופת הפרינקיפט של רומא העתיקה ושימש בשיאו כמבנה מרכזי בחיים הציבוריים של העיר. אוגוסטוס (אז עוד בשמו המקורי - אוקטביאנוס) נדר להקים מקדש לאל המלחמה הרומי, מארס, בעת קרב פיליפי (שנת 42 לפנה"ס). סווטוניוס תיאר את ההחלטה על בניית הפורום בביוגרפיה של "אוגוסטוס האלוהי":

להקים היכל למארס נדר [אוגוסטוס] במלחמת פיליפי, שבה יצא לנקום את נקמת האב שאימצו לו לבן

גאיוס סויטוניוס טרנקוילוס, חיי שנים-עשר הקיסרים, "אבגוסטוס האלוהי", 29[1].

על פתיחת עבודות הבנייה הורה אוגוסטוס בשנת 20 לפנה"ס עם השבתם של הדגלים הרומיים שנפלו לידי הפרתים בקרב חרן בשנת 53 לפנה"ס. לאחר 18 שנות בנייה נחנך הפורום ברוב פאר והדר בשנת 2 לפנה"ס[2]. הדעות בנוגע לתאריך המדויק של חנוכת הפורום חלוקות בין 1 באוגוסט (הדעה הרווחת) לבין 12 במאי, כאשר בכל מקרה ברור כי מדובר בשנת 2 לפנה"ס[3]. פליניוס הזקן הגדיר את פורום אוגוסטוס, ביחד עם מקדש השלום ובזיליקה אמיליה, כשלושת המבנים היפים ביותר בעולם. בנוסף ציין פליניוס כי העץ ששימש לבניית הפורום נכרת באלפים בשיאו של חום הקיץ, בתקופה הנחשבת לטובה ביותר לכריתתו. ראייה לצדקת דבריו של פליניוס ניתן למצוא בעובדה כי במאה ה-16 לספירה נמצאו פיסות עץ מהפורום במצב טוב כל כך עד כי ניתן היה להשתמש בהן בשנית[4]. בדו"ח עלילותיו של אוגוסטוס האלוהי, הנחשב כאוטוביוגרפיה של אוגוסטוס, הוא מציין את הקמת הפורום בכותבו:

בניתי את המקדש של מארס-הנוקם [גואל הדם], ואת הפורום-אוגוסטום על אדמה פרטית מההכנסות של שלל המלחמה

דו"ח עלילותיו של אוגוסטוס האלוהי, 21[5]

הסיבות להקמת פורום אוגוסטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הסיבות להקמת הפורום ניתן לחלק לשלוש: מניעים תעמולתיים, מניעים דתיים (פולחן מארס) ומניעים מעשיים.

מניעים תעמולתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורום אוגוסטוס משקף את הצורה בה אוגוסטוס ביקש שבני עמו יכירו ויזכרו את ההיסטוריה הרומית ואת מקומו בתוכה. כך יצר אוגוסטוס מעין "היכל תהילה" של האישים החשובים בהיסטוריה הרומית (על פי תפיסתו), ובתוכו ייחד לעצמו מקום מרכזי ביותר (ראו "מבנה הפורום"). כך הפורום היווה תמהיל של אלמנטים ציבוריים ואישיים (הנוגעים לאוגוסטוס), עם דגש ברור על אלו האישיים. מחד היו פסלים ואלמנטים מרובים של אבותיו של אוגוסטוס ושל בוניה של רומא, אך במרכזם ניצב פסלו של אוגוסטוס עצמו וכתובות המשבחות אותו[6].

פולחן מארס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל מודרני של חזית מקדש מארס הלוחם בתוך פורום אוגוסטוס

מארס היה אל החקלאות והמלחמה במיתולוגיה הרומית, ובנוסף הוא נחשב לאביו של רומולוס, מייסדה של העיר רומא. עם זאת, אוגוסטוס נתן לו צביון חדש, כאשר הוא ראה בו בראש ובראשונה את "אל הנקמות" (Mars Ultor). על רקע זה ניתן להבין את העובדה כי אוגוסטוס נדר להקים מקדש למארס דווקא בעת קרב פיליפי בשנת 42 לפנה"ס, בו הוא נקם את רצח אביו המאמץ, יוליוס קיסר.

גם למועד שבו הורה אוגוסטוס על פתיחת עבודות הבנייה ישנו הסבר על רקע זה: היה זה לאחר שאוגוסטוס נקם את נקמת קראסוס עם השבת הדגלים שנפלו בידי הפרתים בקרב חרן בשנת 53, בו הובס קראסוס ומת. לאחר שתי הנקמות הסמליות האלו ניתן האות לבניית מקדשו של "מארס הנוקם", אשר סמלה מבחינת אוגוסטוס את פתיחתה של תקופה חדשה ברומא ובעולם כולו, כאשר הפושעים מבית ומחוץ (רוצחי קיסר והפרתים) באו על עונשם[7].

חשיבותו של מארס בעיני אוגוסטוס הייתה כאמור כבירה, ובעת חנוכת הפורום הוא הבטיח מפורשות כי הוא ויורשיו יבקרו בו לעתים קרובות[8]. מעבר לכך, אוגוסטוס הפך כאמור את הפורום לבעל חשיבות סמלית גבוהה ברומא, ובכך בעצם הביא את מארס אל מרכז החיים בעיר (ראו "תפקידו של פורום אוגוסטוס"). מעבר להקמת המקדש, אוגוסטוס הצהיר על קיום משחקים לכבודו של מארס, שהוא היה הראשון לקיימם[9].

צרכים מעשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבר למניעים הדתיים ורצונו של אוגוסטוס לפאר את עצמו, היו גם סיבות מעשיות יותר להקמת הפורום. מבני הציבור שהיו קיימים באותה עת ברומא לא יכולים היו להכיל את כל כמות הדיונים הגואה בתביעות משפטיות, שהגיעה בעקבות העלייה באוכלוסיית העיר והאימפריה. בשל כך אוגוסטוס מיהר לחנוך את הפורום עוד בטרם השלמת בנייתו של מקדש מארס[1].

הקמת פורום אוגוסטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל של פורום אוגוסטוס. הא-סימטריה הנובעת ממידות השטח נראית בבירור.

אוגוסטוס שם כאמור דגש חשוב על כך שהפורום יהיה שייך לו בלבד, ולא רצה שכל רבב ידבק בו. על כן הוא רכש באופן פרטי את האדמות שיועדו להכיל את הפורום, ולא הסכים להפקיע שטחים מידי אנשים שסירבו למכור את שטחיהם. בשל כך מבנהו של הפורום הוא צר יחסית לתכנון המקורי, וניכר כי הוא אינו סימטרי[10][11](ראו "מבנה פורום אוגוסטוס"). בניית הפורום נמשכה כ-18 שנים, ובסיומן הוא נחנך עוד בטרם הושלמה בניית מקדש מארס, בשל הצורך הממשי בפורום לשם ניהול הפעילות הציבורי[1].

תפקידו של פורום אוגוסטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוגוסטוס לא הותיר את הפורום שבנה כמונומנט נטול שימוש, אלא נפח בו תוכן, וקבע כי אירועים שונים ייערכו בו. בהתאם לאופיו של הפורום כמוקדש למארס, אל המלחמה, עיקר הפעילות הקשורה למלחמות נערכה בו[7]:

  • מחנוכת הפורום ואילך כל צעיר אמור היה לבקר בו ערב גיוסו לצבא.
  • כל המצביאים ומושלי הפרובינקיות אמורים היו לצאת ממנו למסעם ולשוב אליו לבסוף.
  • שלל המלחמה הגיע כולו אל הפורום. דיונים בהכרזת מלחמה נערכו בו.
  • בפורום נערכו הדיונים בנוגע לבקשותיהם של מצביאים לטריומף.
  • מנהיגים ברבריים מובסים שנצטוו להישבע כי ישמרו על השלום שביקשו לכרות עם רומא הובאו לפורום.

בנוסף לפי ההיסטוריון הרומי סווטוניוס, משפטים הנוגעים לענייני הציבור נערכו בפורום החדש, לאחר שבו נקבעו גם השופטים בהטלת פור[1].

מבנה פורום אוגוסטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורום אוגוסטוס ניצב בסמיכות לפורום קיסר (Forum Iulium), אשר הוקדש ליוליוס קיסר. הפורום תוחם על ידי חומה גבוהה, שיצרה חיץ בינו לבין שכונת סוּבּוּרה[2]. שכונה זו הייתה שכונה ענייה, צפופה, רועשת ומוכת פשע וזנות בנוסף, הייתה סובורה תחת סכנה מתמדת של שרפות, מה שיכול היה לסכן את הפורום[12].

את הקיצוניות שבין שני צדי אותה חומה (העושר הגדול של פורום אוגוסטוס אל מול העוני המחפיר של סובורה) ניתן להבין מכתביו של המשורר הרומי יובנאליס, שתיאר את שכונת סובורה:

בעיני אף פרוכיטה[13] טובה מסובורה. כל עיירה עלובה ומוזנחת הנה מעדפת מן החשש מדלקות, מקריסת בתים ללא הרף, מסכנות לרבבות האורבות פה בעיר המשחתת ומאותם חרזנים הקוראים שירתם בחום אוגוסט

יובנאליס, "רומא, עיר הרשעה ופורענויותיה", "הסטירות"[14].

אם כן, על מנת ליצור את החיץ הברור בין השכונה הענייה לפורום העשיר (וכן על מנת להגן מפני שרפות אפשריות), נבנתה החומה, שגובהה היה כמעט 36 מטרים, והיא נבנתה מלבנים גדולות וקורות עץ. חלקה הפנימי כוסה בשיש וטיח מהודר[15].

עיצוב ותוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרידי פורום אוגוסטוס ברומא המודרנית. במרכז מצויה הבימה עליה עמד מקדש מארס הנוקם. מאחור ניצבת החומה שהפרידה בין הפורום ושכונת סובורה.

הפורום נבנה בצורה מלבנית. אורכו היה כ-125 מטר, ורוחבו כ-90 מטר. צורתו המלבנית נשברה בפינות הדרום-מזרחית וצפון-מערבית על ידי אכסדרות בצורת חצי עיגול. אכסדרות אלו נבנו משום שכאמור, את השטחים האלו אוגוסטוס לא הצליח לקנות[15].

מקדש מארס, שהיה לבו של הפורום, ניצב במרכז חלקו הצפון מזרחי של הפורום והוא בנוי היה שיש קורינתי בצורת מתומן. המקדש ניצב על בימה מוגבהת בצדו הצפוני של הפורום. חלקו הפנימי של המקדש תוחם בעמודים, ובקצהו ניצבה אכסדרה מקושטת בפסלים ענקיים של מארס, ונוס ויוליוס האלוהי. חרבו של קיסר עצמו נשמרה שם, ולצדה עבודות אומנות רבות[2]. מקובלת הדעה כי גם ניסי הלגיונות של קראסוס שהושבו מידי הפרתים הוצבו שם[15]. גרמי מדרגות רחבים שאיגפו את המקדש הובילו משכונת סובורה אל תוך הפורום, דרך קשתות ניצחון שהוקדשו לדרוסוס וגרמניקוס. קשתות אלו היו תוספת מאוחרת, שנבנתה בשנת 19 לספירה על ידי הקיסר טיבריוס, בנו המאומץ של אוגוסטוס.

שטח הפורום הוקף בפורטיקונים קורינתיים (מבני שער מקורים הנישאים על עמודים), אשר קושטו בשיש צבעוני, כאשר מעליהם ניצבו קריאטידות (עמודים מפוסלים בעלי צורה של בני אנוש ניצבים), אשר הועתקו ממקדש ארכתאון שבאתונה. מאחורי אותן קריאטידות הוצבו גומחות חצי מעגליות (exedra). גומחות אלו עוטרו בפסליהם של רומולוס, מייסדה האגדי של העיר רומא ואיניאס, אחד מגיבורי מלחמת טרויה שנקשר אף הוא לייסודה של רומא, ונחשב לאביה הקדמון של משפחת היוליים, משפחתם של יוליוס קיסר ואוגוסטוס. הפורטיקונים עוטרו בדמויותיהם של בני משפחת היוליים וכן גיבורים רומיים אחרים. טקסטים המשבחים את אותם גיבורים, בהם כל המצביאים שזכו בטריומף מאז איניאס, אשר נחקקו בבסיסי הפסלים הללו שרדו עד ימינו[2]. אחת מגולות הכותרת של הפורום היה פסל גדול של אוגוסטוס עצמו שהוצב בחלל המרכזי שמול חזית מקדש מארס. פסל זה הציג את אוגוסטוס בבגדי תהלוכת ניצחון, כשהוא רכוב על קוודריגה. בבסיס הפסל נטבעה הכתובת "Pater Patriae" - "אבי המולדת", תואר אשר ניתן לאוגוסטוס בשנת 2 לפנה"ס. על פי גרסתו של ואליוס (Velleius) שמותיהם של עמים ספרדיים ואחרים שאוגוסטוס כבש נחקקו גם הם בפורום, אך אין הסכמה מלאה במחקר באשר לאופן ולמקום בו הם הוצגו[6].

ירידת קרנו של פורום אוגוסטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הידיעות בקשר לפורום אוגוסטוס הצטמצמו משמעותית לאחר מותו של אוגוסטוס, ולא ברור מתי בדיוק ירד קרנו ועד מתי הוא המשיך לשמש כמבנה ציבורי פעיל. ידוע כי הקיסרים קלאודיוס וטראיאנוס פעלו במקום באמצע המאה הראשונה לספירה ובתחילת המאה השנייה. ככל הנראה בנייתו של פורום טראיאנוס (שהושלמה ב-112 לספירה) הפחיתה משמעותית מחשיבותם של יתר הפורומים בעיר. עם זאת, ישנו אזכור לכך שהקיסר אדריאנוס שיקם את פורום אוגוסטוס[15].

שרידי פורום אוגוסטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ItaliaRomaForoAugustoTempioArchitrave.jpg

רובו של הפורום נחרב עם השנים. עם זאת, חלקים בודדים נשתמרו עד ימינו:

  • חלק ניכר מהקטע הצפון-מזרחי של החומה. בין החלקים שנשתמרו מצוי שער כניסה קשתי מקורי (Arco dei Pantani), שדרכו עוברת כיום ה-Via Bonella, שישה מטרים מעל המפלס העתיק.
  • שלושה מהעמודים עליהם ניצב המקדש והארכיטרבים שלהם. עמודים אלו הינם חלולים, בנויים שיש לבן, גובהם 15.3 מטרים וקוטרם 1.76 מטרים.
  • בסיס הבטון של המדרגות אשר הובילו אל המקדש נשמר בצורה טובה, וכך גם חלקים מהבימה המוגבהת עליה ניצב המקדש, כולל ציפוי של פיסות שיש, המעידות על עיטור עם תבליטי ארד. על הבימה ישנו תא אשר נקטע בימי הביניים על מנת לשמש כארון קבורה.
  • האכסדרה הצפון מערבית נחשפה לחלוטין בחפירות ארכאולוגיות[15].

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות ראשוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Cassius Dio, "The Roman history : the reign of Augustus" ; translated by Ian Scott-Kilvert, London: Penguin Books, 1988.

מקורות משניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • T.J Luce, "Livy, Augustus, and the Forum Augustum", eds. K.A. Raaflaub and M. Toher, "Between Republic and Empire: Interpretations of Augustus and His Principate", Los Angeles and Oxford: University of California Press, 1990.
  • S.B Planter, "Forum Augustum", A Topographical Dictionary of Ancient Rome, Roma : L'Erma di Bretschneider, 1965. Digitized copy in: LacusCurtius
  • Pat Southern, "Augustus", London and New York: Routledge, 1998.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פורום אוגוסטוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 סווטוניוס, "אבגוסטוס האלוהי", פרק 29 (עמ' 61–62 בתרגום העברי)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Oxford Reference
  3. ^ Luce, עמ' 123
  4. ^ Planter, עמ' 220
  5. ^ דו"ח עלילותיו, עמ' 25 בתרגומו של דרומי
  6. ^ 6.0 6.1 Luce, עמ' 126-123
  7. ^ 7.0 7.1 יעבץ, עמ' 64
  8. ^ Cassius Dio, ספר 55, פרק 10, פסקה 2. עמ' 197 בתרגום לאנגלית של קילוורט
  9. ^ Southern, עמ' 177
  10. ^ סווטוניוס, "אבגוסטוס האלוהי", פרק 56 (עמ' 75 בתרגום העברי)
  11. ^ Luce, עמ' 125-126.
  12. ^ VRoma.
  13. ^ אי זעיר על ידי בייאיי, שהיה שומם ופראי בימים ההם
  14. ^ יובנאליס, עמ' 68–69 בתרגום העברי
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 15.3 15.4 Planter, עמ' 220-222