פורום החוסכים לפנסיה בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פורום החוסכים לפנסיה בישראל היא עמותה הפועלת למען החוסכים והחיסכון לפנסיה צוברת במדינת ישראל. הפורום רואה צורך להגן על ציבור החוסכים, הן מפני החלטות של ממשלת ישראל והכנסת, או העדר החלטות, שעלולות לפגוע בחיסכון, והן מפני הגורמים הפועלים בשוק: חברות הביטוח, בתי ההשקעות, הבנקים וסוכני הביטוח, והחברות הציבוריות בשוק ההון, שכספי הפנסיה מושקעים בהן. הפורום פועל בשורה של נושאים למען החיסכון הפנסיוני, אולם רוב הפרסום לו זכה הגיע מהמאבק להגבלת דמי הניהול בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים. מאבק זה החל עם הקמת הפורום, וזכה להישג משמעותי בפברואר 2012, כאשר החליטה ועדת הכספים של הכנסת על הגבלת דמי הניהול.

לוגו פורום החוסכים לפנסיה בישראל

הקמת הפורום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הגורמים להקמת הפורום, היו בעיות החיסכון הפנסיוני בישראל כפי שנחשפו בעקבות המשבר הכלכלי של 2008, הסדרי החוב של אפריקה ישראל וצים, ועליית גובה דמי הניהול בקופות הגמל בשנים 2005-10. הפורום התחיל כקבוצת פייסבוק שנפתחה באפריל 2010 על ידי רועי מימרן, איש היי-טק וכלכלן, פעיל חברתי וסביבתי. מימרן היה מראשוני הארגון הסביבתי מגמה ירוקה בשנת 1997 ומילא מאז תפקידים התנדבותיים במספר ארגונים סביבתיים, וכמו כן יו"ר ועד שכונת למד בתל אביב-יפו. לאחר שהצטרפו מעל 100 חברים לקבוצה נקבע מפגש ראשון שהתקיים באוקטובר 2010 במרכז רוזין ברמת-אביב ג', בו הוחלט לרשום את הפורום כעמותה. הרישום בפועל התבצע בתחילת 2011. הפעילות הבולטות הנוספות בפורום עם הקמתו היו מירב בן-עובד, עורכת הבלוג "לקבל את המירב" בנושא צרכנות וכלכלת המשפחה, וליאת מולכו, רכזת פרויקט "פנסיה משלה" בעמותת "סביבה תומכת". בין חברי ועדת הביקורת של הפורום נמצאת עו"ד יפעת סולל, פעילה חברתית בעמותות וכיום בקואופרטיבים.

מטרות הפורום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרות הפורום כפי שנקבעו לקראת רישומו כעמותה:

  • קידום מעמד החיסכון הפנסיוני במדינת ישראל, וקידום מעמד החוסכים לפנסיה צוברת וזכויותיהם.
  • קידום החשיבה ארוכת הטווח במדיניות הכלכלית בישראל, והכללת שיקולים של אקטואריה וכלכלה בין-דורית.
  • הפחתת עלויות נלוות לחיסכון הפנסיוני, ובכללן דמי הניהול.
  • טיוב ושיפור אופן ניהול ההשקעות בחיסכון הפנסיוני בישראל, לטובת החוסכים, באופן שיהיה מותאם לאינטרסים של אוכלוסיות החוסכים השונות וצרכיהן.
  • מתן אפשרות לחוסכים והסרת חסמים להעביר את כספיהם בין גופים מנהלים ובין סוגי חיסכון פנסיוני שונים ללא אובדן זכויות.
  • קידום הנושא של "השקעות אחראיות" בחיסכון הפנסיוני, והכללת שיקולים של ממשל תאגידי, אחריות חברתית וסביבתית במדיניות ההשקעות.
  • קידום ושיפור השקיפות וגילוי מדיניות ההשקעות והניהול לציבור החוסכים.
  • הגדלת המודעות הציבור הרחב בישראל לתחום החיסכון הפנסיוני, והבאת מידע זמין ואובייקטיבי לציבור בתחום זה.
  • מתן אפשרות לחוסכים המסוגלים ומעוניינים בכך לנהל את תיק ההשקעות הפנסיוני שלהם בעצמם.

לאחר פרוץ המחאה החברתית ביולי 2011 עלה העניין הציבורי בפעילות הפורום ובנושאים בהם הוא עוסק.

המאבק על דמי הניהול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראשית פעילות הפורום, פנו חבריו למשרד האוצר, חברי כנסת והתקשורת הכלכלית, והתריאו כי דמי הניהול בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים, שעמדו על עד 2% מהצבירה לשנה, חותכים באופן מצטבר עד 35-40% מכספי החיסכון הפנסיוני לאורך כל השנים, ועלות זאת היא גבוהה מדי בתקופה שבה גובה החיסכון הפנסיוני במועד הפרישה אינו ידוע ואינו מובטח, ונמצא למעשה באחריות החוסך. ההתייחסות הראשונה לפורום בתקשורת[1] הייתה ביולי 2010 בנושא זה. חברי הפורום קראו לאמץ הצעת חוק שהגישו חברי הכנסת חיים כץ, שלי יחימוביץ', אמנון כהן ואילן גילאון בנושא זה. בתחילה הטיל משרד האוצר ספק בצורך להתערב בנושא, אך בנובמבר 2010 הציגו שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ, והממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, פרופ' עודד שריג את "התוכנית להגברת התחרות בשוק החיסכון הפנסיוני", שכללה הפחתה בתקרת דמי הניהול בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים, לרמה של עד 5% מההפקדות ו-1.2% לשנה מהצבירה, וכמו כן נכללו בה רפורמות נוספות בשוק. אולם במהלך שנת 2011 הרפורמה המובטחת לא מומשה בתקנות ובחוזרים הנדרשים, והזעם הציבורי על גובה דמי הניהול הלך וגבר. חברי הפורום המשיכו להציג את הנושא בתקשורת[2] ובכנסת[3]. בתחילת דצמבר 2011 פרסם הפורום מחקר כלכלי-סטטיסטי שהוכיח כי אין קשר בין דמי הניהול שגובות קופות הגמל וקרנות הפנסיה, לבין התשואה שהן הביאו על השקעת הכספים בין השנים 2007-11, מחקר שזכה לכתבת השער בעיתון כלכליסט[4]. בינואר 2012 הודיע חבר הכנסת חיים כץ על כוונתו להביא להצבעה את הצעת החוק שהוגשה בנושא, ובמקביל משרד האוצר הודיע על כוונתו להגיש לאישור את התקנות שאליהן התחייב קודם[5]. בפברואר 2012 התערב ראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא, ובפגישה עם ד"ר יובל שטייניץ וח"כ חיים כץ סוכם על פשרה שלפיה, דמי הניהול בקופות הגמל (לא כולל קרנות השתלמות) ובביטוחי המנהלים יופחתו ל-4% מההפקדות ו-1.05% מהצבירה לשנה, למרות התנגדות חברות הביטוח ובתי ההשקעות. תקנות אלה אושרו על ידי ועדת הכספים ב-27 בפברואר 2012, ופורסמו ביוני 2012. מאז פועל הפורום כדי להגן על ההחלטה[6] ולקדם מהלכים משלימים, כגון קרן ברירת מחדל[7].

פעילות במחאת האוהלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהחלה המחאה החברתית ביולי 2011, השתלב הפורום בפעילות המחאה. פעילת הפורום ליאת מולכו כתבה פוסט בשם "פנסיה ברת השגה" שהופץ במאהלים. חברי הפורום העבירו הרצאות במאהלים בנושא הפנסיה. כשהוקם צוות ספיבק-יונה, פורום המומחים המייעץ למחאה, הצטרף יו"ר הפורום רועי מימרן לצוות הכלכלי, שעסק בין היתר בנושא הפנסיה. כמו כן התקיימו אירועים לפעילי המחאה תחת הכותרת "פ' זה פנסיה", ביניהם כנס פעילים שהתקיים בדצמבר 2011 בסמינר הקיבוצים ברמת-אביב, בהשתתפות דפני ליף, מראשי המחאה. חברי הפורום השתתפו עם דוכן ושלטים בנושא בהפגנות המחאה שנערכו בקיץ 2012.

מאבקים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תספורות והסדרי חוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפורום מחה נגד הסדרי חוב של חברות ובעלי שליטה שלקחו הלוואות מהציבור ומחסכונות הפנסיה באמצעות אג"ח קונצרניות ולא החזירו את כל הכסף ("תספורות"). נציגי הפורום השתתפו בישיבות ועדת הכלכלה של הכנסת בנושא זה, וכן בועדת החוקה בנושא תיקון מס' 19 לחוק החברות[8]. כמו כן מתחו נציגי הפורום ביקורת על חברות הביטוח ובתי ההשקעות (משקיעים מוסדיים), על אופן קבלת החלטות השקעה בעבר, על אופן ניהול החוב והתמודדות עם הסדרי חוב. נציגי הפורום מילאו תפקיד בהתנגדות מחזיקי האג"ח של סקיילקס לעסקת מכירת החברה לחברת האצ'יסון, שפורסמה ביוני 2012 והייתה אמורה לכלול תספורת למחזיקי האג"ח, ולאחר מכן בוטלה[9]. במספר מקרים, קראו נציגי הפורום לבעלי האג"ח להשתלט על חברות בקשיים, ולא להשאיר את בעל השליטה במקרים של הסדר חוב הכולל תספורת[10].

המסלקה הפנסיונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נציגי הפורום השתתפו בסוף 2010 בדיוני ועדת העבודה והרווחה בכנסת על החקיקה בנושא המסלקה הפנסיונית, שאמורה להיות מערכת מידע על כלל החיסכון הפנסיוני בישראל, שתשרת את חברות הביטוח, בתי ההשקעות, הבנקים, הסוכנים והיועצים הפנסיוניים. נציגי הפורום דרשו שגם לחוסכים תינתן אפשרות לקבל את המידע הנוגע להם באופן ישיר מהמסלקה, דרישה זו אומצה על ידי הוועדה ולאחר מכן קיבלה את הסכמת משרד האוצר והוכנסה לחוק. המהלך הושלם כאשר ביוני 2014 נפתחה המסלקה לגישה לציבור החוסכים.

המודל הצ'יליאני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפורום פועל כדי לקדם את המודל הצ'יליאני, באופן ספציפי את נושא התאמת מסלול החיסכון למאפייני וגיל החוסך. פניית הפורום לוועדת טרכטנברג באוגוסט 2011 [11] התייחסה לנושא, תוך קריאה לממשלה הן להעביר את החוסכים המבוגרים (מגיל 60 ומעלה) למסלולים סולידיים יותר, והן להנפיק אגרות חוב ממשלתיות מיועדות לטובת מסלולים אלו. בהמשך פנה הפורום למשרד האוצר בנושא זה. בתחילת 2012 הודיעו ד"ר יובל שטייניץ ופרופ' עודד שריג על הכוונה לאמץ את המודל הצ'יליאני החל משנת 2013, אולם ללא הנפקת אג"ח ממשלתיות מיועדות, דבר שעליו מתח הפורום ביקורת. באפריל פנה הפורום לראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל בהצעה להשקיע את הכספים שיתקבלו מהנפקת אג"ח מיועדות בקרן דוגמת הלאומית לתמלוגי הגז. באותו חודש הודיע משרד האוצר על דחיית הפעלת המודל לשנת 2014, החלטה שגם עליה מתח הפורום ביקורת[12][13]. עם פרסם טיוטה חדשה של תקנות המודל על ידי משרד האוצר בנובמבר 2014 הגיש הפורום נייר עמדה עדכני ומפורט, בעקבותיו התקיימה פגישה בין נציג הפורום לנציגי האוצר. רוב הערות הפורום הוטמעו בחוזר הסופי שפורסם בפברואר 2015, פרט לנושא של התאמת אג"ח מיועדות, אשר טופל לאחר מכן בוועדה בראשות מנכ"ל האוצר שי באב"ד. המודל מופעל בכלל השוק הפנסיוני בישראל מתחילת 2017.

בג"ץ האג"ח המיועדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2014 הגיש הפורום עתירה לבג"ץ (6925/14) במשותף עם איגוד בתי ההשקעות, הקוראת לממשלה להנפיק אגרות חוב מיועדות לקופות הגמל בדומה לאלה המונפקות לקרנות הפנסיה. זאת מתוך כוונה לסייע לציבור העצמאים, שרובו חוסך בקופות הגמל ולא בקרנות הפנסיה, וכן לגרום למשרד האוצר לבחון רעיונות להרחבת הנפקת אג"ח מיועדות.[14][15]. בדצמבר 2015 הנחה בג"ץ את הממשלה לתת הבהרות בעניין. העתירה נדחתה על ידי בג"ץ בדצמבר 2017 לאחר שלושה דיונים.[16]

אג"ח מגובות משכנתאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות העבודה שנעשתה בבנק ישראל להסדרת הנפקה של אגרות חוב שמגובות במשכנתאות והלוואות בנקאיות, פנה הפורום למשרד האוצר בקריאה להקים ועדה, דוגמת ועדת חודק, שתבחן מתי וכיצד על גופי הפנסיה להשקיע באג"ח כאלה[17].

הסוכנים הפנסיוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפורום התריע במשך שנים על כך שמבנה התמריצים של הסוכנים הפנסיוניים היה כזה ששילם להם עמלות לפי גובה דמי הניהול והפרמיות הביטוחיות שהלקוחות משלמים, וכך יצר ניגוד אינטרסים ביניהם לבין הלקוח, בניגוד לחובת הנאמנות ללקוח. כמו כן הוא פעל כדי לקדם חקיקה שתאפשר לשכירים חופש בחירה של הסוכן או היועץ הפנסיוני שאיתו יעבדו, בניגוד למצב הקודם שבו המעביד הכתיב את הסוכן הפנסיוני לכל העובדים. לאחר מספר פעמים שחקיקה כזו עברה בוועדת השרים לחקיקה[18] אך לא בכנסת[19], נכלל סעיף זה בחוק ההסדרים לשנים 2015-6 שאושר בכנסת בנובמבר 2015.

קרנות הפנסיה הוותיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 2018 פורסם שקרנות הפנסיה הוותיקות ייאלצו לקצץ את הקצבה לעמיתים כתוצאה מאי העלאת גיל הפרישה לנשים. בתגובה הציג הפורום עמדה בוועדת הכספים, שלפיה יש להפריד בין גיל הפרישה הקובע לצורך קצבאות הזקנה בביטוח הלאומי לבין הגיל הקובע בקרנות הפנסיה הוותיקות, ולעדכן באופן מיידי את גיל הפרישה לנשים ל-64 בקרנות הוותיקות. עמדה זו הוצגה גם במכתב הפורום לשר האוצר[20][21] ובמאמר[22].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורום החוסכים לפנסיה בישראל - באתר גיידסטאר ישראל

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רון שטיין: פורום החוסכים לפנסיה: פתרון האוצר חלקי, 12.7.10, באתר "גלובס"
  2. ^ רחלי בינדמן, יו"ר פורום החוסכים לפנסיה במכתב למפקח: "ממש את תכנית הפחתת דמי הניהול", באתר כלכליסט, 13 בנובמבר 2011
  3. ^ עופר וולפסון, שליש מהפנסיה "זולג" לדמי הניהול, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 15 בנובמבר 2011
  4. ^ רחלי בינדמן, "אין התאמה בין דמי הניהול לבין תשואת הקופה", באתר כלכליסט, 5 בדצמבר 2011
  5. ^ תומר אביטל, שריג: נפחית את תקרת דמי הניהול בגמל - ל-1.2%, באתר כלכליסט, 30 בינואר 2012
  6. ^ עופר וולפסון, "דמי הניהול המינימליים פוגעים בחוסכים", באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 25 באוקטובר 2012
  7. ^ רועי מימרן: קרן ברירת מחדל לפנסיה - מהלך חברתי, 8 ביוני 2016, TheMarker
  8. ^ עופר וולפסון: "חוסכי הפנסיה ייפגעו מהתיקון לחוק החברות", News1, 6.6.12
  9. ^ רועי ברגמן: אקטיביזם חברתי גרסת בעלי האג"ח של סקיילקס, כלכליסט, 12.6.12
  10. ^ שלי אפלברג: פורום החוסכים לפנסיה: לבטל את הסדר החוב באי.די.בי, TheMarker, 14.3.13
  11. ^ פורום החוסכים לפנסיה: לאמץ את המודל הצ'יליאני, עדיף, 23.8.11
  12. ^ רם עוזרי: המוסדיים לחצו - יישום המודל הצ'יליאני להפחתת סיכונים בפנסיה נדחה ל-2014, דה מארקר, 18.4.12
  13. ^ רימונה פרקש ברוך: ח"כ כץ לא היה מרוצה מהמודל הצ'יליאני והביא לדחייתו בשנה, כלכליסט, 19.4.12
  14. ^ דרור רייך: פורום החוסכים לפנסיה עתר לבג"ץ בגין אפליה בין קרנות פנסיה לקופ"ג, TheMarker, 21.10.14
  15. ^ אליצפן רוזנברג, עתירה לבג"ץ: סבסוד גם לחוסכים בקופות הגמל, באתר ynet, 20 באוקטובר 2014
  16. ^ אליצפן רוזנברג, בג"ץ דחה את עתירת החוסכים: קופות הגמל לא יסובסדו, באתר ynet, 26 בדצמבר 2017
  17. ^ אסא ששון: "להקים ועדה שתבחן את רצון הבנקים להנפיק אג"ח מגובות משכנתאות", 11.2.15, TheMarker
  18. ^ תומר אביטל: אושר בוועדת השרים: שכירים יוכלו לבחור את סוכן הביטוח שלהם, כלכליסט, 20 במאי 2012
  19. ^ אסף סלנט: הגיע הזמן לתת לשכירים שליטה על הפנסיה, 25 באוגוסט 2015, TheMarker
  20. ^ יו"ר פורום החוסכים לפנסיה בדרישה להעלות את גיל הפרישה לנשים, Funder
  21. ^ רונית מורגנשטרן, יו"ר פורום החוסכים לפנסיה: להעלות את גיל הפרישה לנשים בקרנות הפנסיה הוותיקות, ביטוח ופיננסים, ‏8 באוקטובר 2018
  22. ^ רועי מימרן, לא לתינוק הזה פיללנו, במגזין עדיף, מרץ 2019