פורום ירוסלם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוגו פורום ירוסלם
ערב הוקרה לנשים פורצות דרך
שמואל ילמה נושא דברים באירוע במרץ 2019
קהל בסינמטק תל אביב בכנס פורום ירוסלם
קס הקסים ברקו טגנה וקס סמאי אליאס נושאים תפילה בכנס "מנהיגות פורצת דרך"
גיבורות ישראליות - חרות טקלה ואסרסי גטו עם שמואל ילמה

פורום ירוסלם הוא ארגון חברתי, הפועל לחשיפת המורשת של יהדות אתיופיה בחברה הישראלית. הפורום הוקם בשנת 2016, בעקבות גל של הפגנות יוצאי אתיופיה, שפרץ כשנה קודם לכן. מטרתו להגביר את המודעות לתרבות ולמורשת של יהודי אתיופיה, וכך לצמצם תופעות של דעות קדומות, אפליה וגזענות[1]. תחומי הפעילות המרכזיים של הארגון: קיום כנסים לחשיפת גיבורי הקהילה, הוצאת ספרים על מורשת יהודי אתיופיה, הובלת מסעות לימודיים לאתיופיה וארגון סיורים בישראל להכרת המורשת של ביתא ישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודשים אפריל עד יוני 2015 התפרצה מחאת יוצאי אתיופיה בערים שונות ברחבי המדינה, בסדרת הפגנות סוערות כנגד שיטור יתר וגזענות[2]. אירועים אלה הניעו את שמואל ילמה, איש חינוך, יזם חברתי ומנהל היחידה לקהילה ומשפחה בג'וינט ישראל, להוביל מהלך שמטרתו לאחות את הקרע בין יוצאי אתיופיה לכלל החברה הישראלית[3]. הפעילות החלה ב-2016 בשם פורום גוונים. הארגונים המייסדים השותפים בהקמת הפורום: בינה, בית התפוצות, ההסתדרות הציונית, עמותת פידל, מעוז והנני. בראשית 2017 שונה שם הארגון לפורום ירוסלם (ירושלים באמהרית), על מנת להדגיש את הכמיהה בת אלפי השנים של יהודי אתיופיה לציון ואת מקומה המרכזי של ירושלים באמונתם[4].

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הקמתו מקיים פורום ירוסלם כנסים בנושא "מנהיגות פורצת דרך", המציגים סיפורי גבורה של מנהיגים מקרב יהודי אתיופיה, אשר לא זכו להכרה בחברה הישראלית[5]. כנסים אלה מיועדים לעורר שיח על דמותן ופועלן של דמויות מרכזיות בקהילה, וכך לקרב בין קבוצות שונות באוכלוסייה, לצמצם את תופעת הגזענות ולחולל שינוי בתדמית הציבורית ובדימוי העצמי של בני העדה[6]. הכנס הראשון, שנערך ביוני 2016 במכללת בית ברל בכפר סבא, הוקדש לפרדה אקלום, פורץ הדרך לעליית ביתא ישראל דרך סודן. הכנס השני, שנערך ביוני 2017 בבית התפוצות, הוקדש לפעיל העלייה המרכזי ברוך טגנ'ה. הכנס השלישי, שנערך במרץ 2019 בסינמטק תל אביב, הוקדש לנשים פורצות דרך. כנס זה התמקד בסיפורי הגבורה של חרות טקלה – פעילת עלייה ואסירת ציון, ואסרסי גטו – אחות שהצילה חיים במחנה פליטים בסודן. בנוסף הוצגו 11 נשים פורצות דרך בתחומים שונים בחברה הישראלית. תחום פעילות נוסף של פורום ירוסלם הוא מסעות לימודיים באתיופיה, בהשתתפות בעלי תפקידים ציבוריים, פעילים חברתיים, סוכני שינוי ומעצבי דעת קהל. המסעות מתמקדים בכפרים ובמרכזים היהודיים החשובים באתיופיה, ומפגישים את המשתתפים עם ההיסטוריה העתיקה של ביתא ישראל ועם התרבות הייחודית המאפיינת אותה[7]. יותר מ-100 איש לקחו חלק במסעות הללו, בין היתר במסגרת קבוצות של הנהלת ג'וינט ישראל, ארגון מעוז ובעלי תפקידים בקריית מלאכי.

חשיבות והשפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-1,500 איש השתתפו בשלושת הכנסים הראשונים של פורום ירוסלם. בעקבות כנסים אלה בית התפוצות שילב את דמותו של פרדה אקלום לצד שורת המנהיגים האחרים בגלריית "הגיבורים הישראליים". בבאר שבע נקראה כיכר על שם פרדה אקלום. בקרית עקרון נקראה קריית חינוך על שמו של ברוך טגנ'ה. בספרייה הלאומית בירושלים ובכפר ביתא ישראל בקרית גת פותחו מארזי ידע בנושא המנהיגים של יהודי אתיופיה.

ספרים בהוצאת פורום ירוסלם מתעדים את מורשתה של הקהילה ותורמים להפצת הידע לדור הצעיר בבתי ספר ובמוסדות לחינוך בלתי פורמלי. בסקר שנערך על ידי פורום ירוסלם בין משתתפי המשלחות לאתיופיה, 96% אמרו שבעקבות המסע הם רואים ביוצאי אתיופיה מקור לעוצמה ולגאווה[8] . 90% ציינו בסקר זה שבכוונתם לקדם פעולות לחשיפת הסיפור של יהודי אתיופיה במעגליהם החברתיים והמקצועיים.

ספרי פורום ירוסלם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "מנהיגות פורצות דרך: גיבורות מעוררות השראה", בתיה מקובר, 2019
  • "מסע למציאות אחרת", בתיה מקובר, 2018
  • "הביתה הלוך חזור", יואב לין, 2017
  • "כוחו של יחיד, עוצמתה של קהילה", בתיה מקובר, 2017
  • "יומן מסע לאתיופיה", רשת מעוז, 2016
  • "מנהיגות פורצת דרך: מראה למסע אמיץ", בתיה מקובר, 2016

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פורום ירוסלם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמי פלמור, הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, דו"ח מסכם, עמ' 96, הוצאת לשכת הפרסום הממשלתית, 2016
  2. ^ שמוליק דוד, "יוצאי אתיופיה: אנטומיה של משבר כפול", העוקץ, 2015
  3. ^ יוסי יונה ויהודה שנהב, "גזענות בישראל", עמ' 130, הוצאת מכון ון ליר בירושלים והקיבוץ המאוחד, 2008
  4. ^ מיכאל קורינלדי, "יהדות אתיופיה: זהות ומסורת", עמ' 22, הוצאת ראובן מס, 2005
  5. ^ סטיבן קפלן, "על התמורות בחקר יהדות אתיופיה", הוצאת יד יצחק בן צבי, 1994
  6. ^ ד"ר יוליה אלעד-שטרנגר ופרופ' עירן הלפרין, "הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה בראי הפסיכולוגיה החברתית", עמ' 8, המרכז הבינתחומי הרצליה, 2016
  7. ^ אסתר קלניצקי, "מסעות של תקווה: יוצאי אתיופיה בנתיבי חינוך, השכלה והצלחה", עמ' 226, הוצאת מכון מופ"ת, 2015
  8. ^ בתיה מקובר, "מסע למציאות אחרת", עמ' 99, הוצאת פורום ירוסלם, 2018