פורום קהלת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פורום קהלת
התאגדות עמותה
מדינה ישראלישראל  ישראל
מטה הארגון ירושלים
יושב ראש פרופ' משה קופל
מנכ"ל עו"ד מאיר רובין (נריה)
תאריך הקמה ה'תשע"ב, 2012
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פורום קהלת הוא מכון מחקר ומעשה המאוגד כעמותה, ופועל "לעיגון מעמד הקבע של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, לחיזוק הדמוקרטיה הישראלית, קידום חירות הפרט ועידוד יישום עקרונות השוק החופשי בישראל".[1]

הפורום הוקם בינואר 2012 על ידי הפרופסור למדעי המחשב משה קופל וחברים בו אקדמאים כגון הפרופסורים אברהם דיסקין, אבי בל וגידי ספיר ואישים בעלי מעמד ציבורי דוגמת מזכיר הממשלה לשעבר עו"ד צבי האוזר והכלכלן הראשי של משרד האוצר לשעבר, ד"ר מיכאל שראל.

צוות הקבע של הפורום כולל כשמונים חוקרים הפועלים ממשרדיו בירושלים, מפיקים ניירות מדיניות, כנסים, ניירות עבודה ותכנים נוספים ופועלים מול מקבלי ההחלטות לקידום מדיניות.

עיקר המימון לפעילות הפורום מתקבל כתרומה מקרן 'ידידי פורום קהלת בארצות הברית'[2][3]. תורמים נוספים הם קרן תקווה והקרן המרכזית לישראל[4] שבעבר הייתה התורמת המרכזית לפורום. העמותה אינה ממומנת ממקורות ממשלתיים.[5]

עמדות הפורום[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לשנת 2019 הוציא הפורום כחמישים ניירות מדיניות מודפסים, בתוכם:

משפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נייר מדיניות העוסק בייעוץ המשפטי לממשלה, בו הומלץ בין היתר להגדיר את היעדר הכפיפות של הממשלה והשרים לייעוץ המשפטי בקביעת המדיניות, וכן הוצע להבהיר את סמכות הממשלה והשרים לקבוע את העמדה שתוצג בשמם בבית המשפט.[6]
  • בנייר מדיניות העוסק במינויים בשירות הציבורי הומלץ לחזק את יכולת המשילות של הממשלה, בין היתר באמצעות תוספת משרות אמון במשרדי הממשלה.[7]

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נייר מדיניות העוסק בארגוני העובדים בישראל, וממליץ להעלות את רף ההצטרפות לארגון עובדים משליש העובדים לרובם ולאפשר חופש מהתאגדות לעובדים הבוחרים בכך. הצעות נוספות בנייר הן הגבלת זכות השביתה בשירותים חיוניים, איסור על שביתות הזדהות, ביטול מעמד האגודות העות'מאניות המתנהלות ללא שקיפות ועוד.[8]
  • בנייר מדיניות העוסק בתחבורה השיתופית בישראל הוצע לאפשר את התפתחותה של תחבורה זו בישראל באמצעות הסרת חסמים רגולטוריים.[9]
  • נייר מדיניות הממליץ לאמץ מודל רווחה של הכנסה בסיסית לכל. בין ההנמקות למעבר למודל של הכנסה בסיסית: חיסכון ביורוקרטי משמעותי, ביטול הסטיגמה החברתית המתלווה לקבלת הקצבאות, הפחתת המעורבות הממשלתית בחיים האישיים של אזרחי המדינה, עידוד השתתפות בשוק העבודה והתאמת מערכת הרווחה לשוק העבודה המודרני במסגרתו מתקיים ניוד גבוה של עובדים בין מקומות עבודה, כולל תקופות הכשרה ממושכות במהלך הקריירה.[10]

חברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נייר מדיניות העוסק בתמיכת המדינה בקולנוע הישראלי, בו הומלץ להוסיף מסלול תמריצים המעניק תמיכה בהתבסס על הצלחת הסרט, זאת במטרה לחזק את התאמת הקולנוע לטעמו של הצופה הישראלי, לצמצם את ניגוד עניינים בין הלקטורים[11] למפיקים, לחזק את האלמנט המסחרי בקולנוע ולהגדיל את הגיוון הקולנועי. בנוסף הוצע להעביר את העסקת הלקטורים של קרנות הקולנוע למשרד התרבות עצמו, בדומה למקובל בעולם ובמטרה לממש את המימון מכספי הציבור לכדי השפעה על מדיניות התמיכה ביוצרים. כן הומלץ לקבוע קריטריונים אחידים לתמיכה בסרטים, להקים מנגנון ערעור על החלטת קרנות הקולנוע ולהגדיל את שיעור חברי מועצת הקולנוע שאינם קולנוענים מקצועיים[12]
  • בנייר מדיניות העוסק בסוגיית האוטונומיה של בתי הספר[13] הומלץ לחזק את העצמאות של בתי הספר. הוצע לחזק את האוטונומיה הפדגוגית - בין השאר באמצעות ביטול תפקידו של משרד החינוך באישורם של ספרי לימוד, ואת האוטונומיה התקציבית - באמצעות מעבר מתקצוב לפי שעת הוראה ולפי כיתה לתקצוב לפי תלמיד, כאשר את אופן הניצול של המשאבים תקבע הנהלת בית הספר. כן הוצע להגביר את התקצוב הדיפרנציאלי במערכת החינוך, לאפשר להורים חופש בחירה של בית הספר לילדם וכן לאפשר כניסה חופשית לשוק החינוך, לכל בית ספר שיעמוד בדרישות הבסיס של משרד החינוך, במטרה לעודד תחרות בין בתי הספר ולשפר את הישגיהם, תוך ביטול האיסור על פתיחת בית ספר המתחרה בבית ספר קיים.[14]
  • נייר מדיניות העוסק בהשכלה הגבוהה בישראל, בו נטען כי הגידול הניכר בשיעור ההשכלה הגבוהה בישראל לא הוכח כתורם לשוויון הזדמנויות ולצמצום פערים וכן נמצא כי שיעור האקדמאים בישראל שאינם מועסקים בהתאם לרמתם האקדמית גבוה מהמקובל בעולם. בהתאם לכך הומלץ להפחית את התמיכה במסלולים אקדמיים שבהם התאימוּת בין השכלה גבוהה ליתרון בשכר נמוכה ולהפנות תקציבים לחיזוק מערך ההכשרה המקצועית. כן הוצע לבחון מחדש את תוספות השכר האוטומטיות במגזר הציבורי לבעלי תארים אקדמיים ולייחד את התוספות ללימודים שיימצאו כרלוונטיים לשיפור התפקוד המקצועי.[15]

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, בכנס 'דת ומדינה בישראל', פורום קהלת, נובמבר 2014

כנס קהלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפורום עורך כנס שנתי העוסק בנושאי משפט וממשל בישראל. בכנסים משתתפים אקדמאים, שרים, חברי כנסת, משפטנים ופקידים בכירים.

הכנס הראשון שהתקיים בשנת 2014 עסק בשאלת אופיה של ישראל כמדינת לאום. בכנס השתתפו בין השאר השרים נפתלי בנט, ציפי לבני, גדעון סער ושי פירון, שופט בית המשפט העליון לשעבר אליהו מצא, חברי כנסת ואנשי אקדמיה[16]
בשלוש השנים שלאחר מכן עסק הכנס ביחסי הממשלה ומערך הייעוץ המשפטי לממשלה. בכנסים השתתפו בין השאר שרת המשפטים איילת שקד ושרי משפטים לשעבר, היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט ומשניו,[17] מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, היועץ המשפטי לכנסת איל ינון, פרקליט המדינה שי ניצן, פרופסורים, שרים וחברי כנסת.[18]

בשנת 2018 עסק הכנס בחוק הלאום שחוקקה הכנסת זמן קצר לפני כן. בכנס השתתפו יושב ראש בכנסת יולי אדלשטיין, שרת המשפטים איילת שקד, יושבת ראש האופוזיציה ציפי לבני, השר יריב לוין, פרופסורים וחברי כנסת.[19]

פעילות תקשורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות הפורום מפרסם באופן קבוע מאמרי דעה בנושאים שעל סדר היום הציבורי בכלי תקשורת מרכזיים בישראל ובעולם.[20]

פעילות בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרי הפורום מוזמנים תדיר לדיונים בוועדות הכנסת בנושאים כגון חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי,[21] הרפורמה בחברת החשמל[22] ועניינים נוספים.

הליכים משפטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפורום מחלקת ליטיגציה אשר עותרת לבית המשפט או מצטרפת לדיונים המתקיימים בו כידיד בית המשפט. לדוגמה:

  • פורום קהלת הצטרף כידיד בית המשפט בשלוש העתירות שהוגשו נגד תיקוני החוק למניעת הסתננות בשנים 2013–2015. הפורום טען נגד ביקורת שיפוטית על חקיקה המתבססת על נורמות של המשפט הבינלאומי, ולטובת התחשבות בשיקולים דמוגרפיים ולאומיים בביקורת חקיקה.[23]
  • בנובמבר 2017 עתר פורום קהלת נגד תוכנית החומש של המועצה להשכלה גבוהה בעניין עיצוב מסלולי ההשכלה הגבוהה הנפרדים לאוכלוסייה החרדית. הפורום טען כי למל"ג אין סמכות להגביל את קהל היעד שיוּתר לו להשתתף במסלולים האלה, וכי אין לקבל את ההנחה כי כל הפרדה פוגעת בנשים.[24]
  • ביולי 2018 עתר פורום קהלת נגד החלטת שר האנרגיה להטיל את עלויות הרפורמה במשק החשמל הנוגעות להטבות שהובטחו לעובדי חברת החשמל על התעריף שמשלם הצרכן. בדצמבר 2018 העתירה נדחתה על הסף, כשבית המשפט קיבל את טענת המדינה כי לאחר שהכנסת תיקנה את חוק משק החשמל לא ניתן עוד לטעון נגד החלטת השר, אף שתיקון החקיקה לא נגע בשאלת מקור מימון העלויות.[25]

צוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יושב ראש פורום קהלת, משה קופל, בכנס קהלת על חוק הלאום, אוקטובר 2018

בפורום חברים, בין השאר, אקדמאים מתחומי המשפט, הכלכלה ומדעי המדינה וכן אישים בעלי היכרות וניסיון בתחום הפוליטי והציבורי.

הנהלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יושב ראש הפורום הוא פרופסור משה קופל, חבר המחלקה למדעי המחשב של אוניברסיטת בר-אילן, ומחבר שותף בשתי הצעות טיוטה של חוקה לישראל.[26]

מנכ"ל הפורום הוא עו"ד מאיר רובין (נריה).[27]

עמיתים בכירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי מחלקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ד"ר אביעד בקשי, מרצה למשפט חוקתי ומינהלי בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטת בר-אילן. ראש המחלקה המשפטית.[33]
  • פרופסור יוג'ין קונטורוביץ', מרצה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ג'ורג' מייסון. ראש מחלקת משפט בינלאומי.[34]
  • ד"ר אשר מאיר, כלכלן בוגר ה-MIT, ראש המחלקה הכלכלית.[35]
  • ד"ר יצחק קליין, עמד בעבר בראש המרכז המדיני לישראל, מכון למחקרי מדיניות העוסק בתחום החקיקה החוקתית וזכויות אדם בישראל, ושימש כיועץ לפרויקט החוקה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. מלמד בתוכנית לאזרחות במכללת אפרתה. ראש מחלקת מחקרי המדיניות.[36]
  • ד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר והממונה על הכנסות המדינה, מחקר וקשרים בינלאומיים. ראש פורום קהלת לכלכלה.[37]
  • עו"ד אריאל ארליך, ראש מחלקת הליטיגציה.[38]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ החזון שלנו, באתר של "פורום קהלת"
  2. ^ AMERICAN FRIENDS OF KOHELET POLICY FORUM, in open990.com
  3. ^ שוקי שדה, מאיר רובין, מנכ"ל פורום קהלת, בתוך: 100 המשפיעים 2018, TheMarker
  4. ^ שוקי שדה, סמס לאיילת שקד: כך נהפך פורום קהלת לאחד הגופים החזקים בפוליטיקה בישראל, באתר TheMarker‏, 20 בספטמבר 2018
  5. ^ אודות הפורום, באתר "פורום קהלת".
  6. ^ אביעד בקשי, הייעוץ המשפטי והממשלה: ניתוח והמלצות, באתר פורום קהלת. מהדורה שנייה - 2017
  7. ^ ד"ר יצחק קליין ואביטל בן-שלמה משילות ומינויים בישראל, באתר פורום קהלת. יולי 2015
  8. ^ אמיר פדר, מיכאל שראל וצביה זיכרמן, ארגוני עובדים בישראל: ניתוח כלכלי והמלצות חקיקה, באתר פורום קהלת, מרץ 2016
  9. ^ ספי קלר, צביה זיכרמן, מאיר בוחניק ואריאל ארליך, תחבורה שיתופית בישראל - ניתוח מדיניות והצעת מודל, באתר פורום קהלת, יולי 2017
  10. ^ אורי כץ ומיכאל שראל, הכנסה בסיסית בישראל, באתר פורום קהלת, אוגוסט 2018
  11. ^ יועצים אמנותיים המנפיקים חוות דעת בנוגע לסרטים המבקשים תמיכה מקרנות הקולנוע.
  12. ^ זיו מאור, תקצוב הקולנוע הישראלי - ניתוח והצעת מדיניות, באתר פורום קהלת, יולי 2016
  13. ^ חלק מסדרת 'מדיניות החינוך'
  14. ^ שובל שפט, אביטל בן-שלמה ויצחק קליין, אוטונומיה ובחירה במערכת חינוך פתוחה באתר פורום קהלת, יוני 2018
  15. ^ אורי כץ, השכלה גבוהה עודפת בישראל, באתר פורום קהלת, אוקטובר 2017.
  16. ^ כנס פורום קהלת תשע"ד בנושא מדינת הלאום, 24.10.2014. באתר פורום קהלת.
  17. ^ דינה זילבר, אבי ליכט ורז נזרי
  18. ^ כנס פורום קהלת תשע"ו: עיון בסמכויות הייעוץ והייצוג של היועמ"ש, 6.10.2015.
    עריכת דין בשירות הציבורי - הכיצד, 26.10.2016.
    הייעוץ המשפטי והממשלה, 24.10.2017. באתר פורום קהלת.
  19. ^ כנס חוק יסוד הלאום: עיגון חוקתי לזהותה הלאומית של ישראל, 7 באוקטובר 2018, באתר פורום קהלת.
  20. ^ מיכאל שראל, האם המדינה מתאכזרת לנשים חד-הוריות?, באתר גלובס. 20.11.2018
    אביעד בקשי, מדוע אין סעיף שוויון בחוק הלאום, ישראל היום. 07.08.2018
  21. ^ פרוטוקול הדיון בוועדת המשותפת לוועדת חוקה וועדת הכנסת להכנת חוק הלאום באתר הכנסת, 18.07.2018. תאריך וידוא: 2018.12.24
  22. ^ פרוטוקול הדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בנוגע לרפורמה במשק החשמל באתר הכנסת, 12.07.2018. תאריך וידוא: 2018.12.24
  23. ^ טענות הפורום בפסק הדין 'איתן מדיניות הגירה ישראלית ואח' נגד ממשלת ישראל', באתר בית המשפט העליון, 22.09.2014
  24. ^ העתירה המלאה באתר פורום קהלת, 8 בנובמבר 2017
  25. ^ בג"ץ 5217/18 פורום קהלת נגד שר האנרגיה, ניתן ב-28 בנובמבר 2018
  26. ^ פרופסור משה קופל באתר פורום קהלת.
  27. ^ עו"ד מאיר רובין (נריה) באתר פורום קהלת.
  28. ^ פרופסור גדעון ספיר באתר פורום קהלת.
  29. ^ גדעון ספיר, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  30. ^ עו"ד צבי האוזר באתר פורום קהלת.
  31. ^ פרופסור אברהם דיסקין באתר פורום קהלת.
  32. ^ פרופסור אבי בל באתר פורום קהלת.
  33. ^ ד"ר אביעד בקשי באתר פורום קהלת.
  34. ^ פרופסור יוג'ין קונטורוביץ' באתר פורום קהלת.
  35. ^ ד"ר אשר מאיר באתר פורום קהלת.
  36. ^ ד"ר יצחק קליין באתר פורום קהלת.
  37. ^ ד"ר מיכאל שראל באתר פורום קהלת.
  38. ^ עו"ד אריאל ארליך באתר פורום קהלת.