פורטוס יוליוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 40°49′42″N 14°5′41″E / 40.82833°N 14.09472°E / 40.82833; 14.09472

פורטוס יוליוס (לטינית Portus Iulius) היה נמל באיטליה ששימש את הצי הרומי, ושכן בקצהו המערבי של מפרץ נאפולי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקסטוס פומפיוס, לאחר ניצחונו של יוליוס קיסר על כוחותיו של אביו פומפיוס הגדול, השתלט על סיקיליה והיה מסוגל לבצר את מעמדו שם כתוצאה מהאירועים הסוערים ברומא שגרמו לחוסר יציבות. וכך, תחת הנהגתו, הפכה סיקיליה למעוז של שוד ימי שאיים על הספקת התבואה לרומא.

הניסיונות שנעשו להגיע לשלום בין פומפיוס לכוחות הטריאומווירט השני נכשלו, והאיום שפומפיוס היווה על הספקת המזון לרומא הביא לפריצת מלחמה. ניסיונו של אוקטביוס להביסו נכשל מכיוון שהיה חסר ניסיון בלוחמה ימית, ולאחר תבוסתו הוא הטיל את מלאכת בניית הצי על מצביאו מרקוס ויפסניוס אגריפס.

הדבר הראשון שאגריפס עשה היה לבנות נמל מבטחים שממנו יוכל לאמן את מלחיו ולבנות אוניות, וכך בסופו של דבר לצאת למלחמה נגד כוחותיו של פומפיוס ולמגרו. אגריפס בחר לבנות את הנמל במפרץ קימה, שסיפק הגנה לספינות מתנאי מזג אוויר קשים והיה מושלם לבניית אוניות, אולם כדי להפוך אותו לנמל שממנו אפשר יהיה להפעיל צי מלחמה הוא חיבר את אגם אוורנוס, שעל יד פוטיאולי, עם הים, והקים במקום את נמל פורטוס יוליוס, שנקרא כך לכבוד חברו אוקטביוס.

לאחר ניצחונו של אגריפס על פומפיוס בשנת 36 לפנה"ס, פורטוס יוליוס ננטש כנמל, ומפקדת הצי הרומי הועברה למיסנום, שהתאים יותר כנמל.